עולם חדש: הבת אצל אבא, האם תשלם מזונות
לאחר פרידת הוריה עברה בת 14 לגור עם אביה. ביהמ"ש העניק לו את המשמורת וקבע שמאחר שהאם מרוויחה יותר – היא זו שתשלם מזונות
פסיקה נוספת המצביעה על כך שדיני המשפחה מתאימים את עצמם לעידן הנוכחי: בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע לאחרונה כי גבר יקבל משמורת על בתו בת ה-14, ואילו אמה תשלם לו מזונות.
האם, שיוצגה על ידי עו"ד רויטל לוין, ביקשה להעביר את הילדה למשמורתה או לקבוע משמורת משותפת, וטענה שבעלה לשעבר גורם לניכור הורי ומסכל מפגשים בינה לבין הבת.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- אונס זמרת שלא היה: נדחתה תביעת מיליונים
- ניסה להרעיל את אשתו – ודרש הקטנת מזונות
- ניהל רומן עם הפסיכיאטרית – ואז תבע אותה
- תביעה: שלחתי למנכ"ל מכתב משמיץ ונחשפתי
בני הזוג התחתנו ב-1999, ובנוסף לילדים מנישואים קודמים של כל אחד, יש להם בת משותפת. הם התגרשו רשמית רק לפני כשנה וחצי, אלא שהבעל עזב את הבית כבר ב-2011 עם הבת ועבר להתגורר אצל אמו. לאחר הגירושים נותר לבית המשפט להכריע בכמה סוגיות, בהן מזונות ומשמורת הילדה וחלוקת הרכוש, כולל דירה שרשומה על שניהם וכיום האישה מתגוררת בה.
תביעה
המשמורת משותפת? אין מזונות אחרי גיל 15
עו"ד מיכל אופיר
המחוזי בת"א עסק בשאלת המזונות של בני זוג וקבע באופן תקדימי: אם ההכנסות דומות, והמשמורת מתחלקת – בשלב מסוים אין לאב חובה לשלם
הבעל, שיוצג על ידי עו"ד דורית ענבר סברדליק, ביקש להמשיך להיות משמורן, וטען כי הבת למעשה ננטשה על ידי אמה. הוא ביקש לחייב את אשתו לשעבר במזונות בטענה שהיא מרוויחה 17 אלף שקל בחודש, בעוד שהוא מתקיים רק מקצבת נכות.
השופטת אלה מירז התרשמה שהאב פנוי יותר לענייניה של הילדה, בעוד האם שקועה בעבודתה. "ישנה תחושה כי הרצון שהובע למשמורת או משמורת משותפת, נטען מהפה ולחוץ", כתבה וקבעה כי הבת תישאר במשמורת הנתבע.
באורח לא שגרתי חייבה השופטת את האישה במזונות בתה בסך 950 שקל בחודש וכן במחצית מההוצאות החריגות. בהקשר זה היא הצביעה על כך שהאב דואג לצורכי הבת, וכן את העובדה שהתובעת מרוויחה יותר ממנו.
השופטת התבססה על כמה נימוקים משפטיים: הראשון הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, השני הוא עקרון השוויון, והשלישי הוא החלטת הרבנות הראשית מנובמבר שעבר, שבמסגרתה צוין כי בקביעת מזונות מעל גיל 6 – הנחשבים מזונות שאינם "הכרחיים" – במציאות של היום ניתן להתחשב גם ביכולת הכלכלית של האם.
היא ציטטה את המשנה לנשיאת העליון, השופט אליקים רובינשטיין, שכתב: "בנסיבות מסוימות – האם עשויה להיות חייבת במזונות הילדים מדין צדקה באופן יחסי ליכולתה הכלכלית בהשוואה לזו של האב. בעולם משתנה נושבת רוח העידן במקרים מסוימים, אך יש להתייחס אליה תוך הבנת המורכבות שלא פסה מן העולם".
בהמשך השופטת פירטה את ענייני הרכוש וקבעה שהגרוש ישלם לאם כ-158 אף שקל בהתאם לחוות דעת אקטואר. היא פסקה שהדירה תחולק שווה בשווה והסבירה שלטעמה הרישום המשותף מהווה ביטוי לרצון הצדדים, מה גם שהם לא חתמו על הסכם ממון. בסיום פסק הדין חייבה השופטת מירז את הצדדים להשתתף בהדרכה הורית, והפצירה בהם "להתעשת" ולפעול לטובת הבת.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד רויטל לוין
- ב"כ הנתבע: עו"ד דורית ענבר סברדליק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
