הגבר מת - הידועה בציבור תפונה מביתו בת"א

אחותו של המנוח דרשה לפנות מהדירה את בת זוגו בטענה שהיא לא ירשה את הזכויות להמשיך ולהתגורר בה. בית המשפט קיבל את התביעה

עוה"ד שולמית לאלו ושלמה וברפורסם: 20.03.16 , 22:48

בית משפט השלום בתל אביב הורה לאחרונה לפנות אישה מדירתו של הידוע בציבור שלה שהלך לעולמו. השופטת עידית ברקוביץ' קיבלה את תביעתה של אחות המנוח, שטענה שבת הזוג לא ירשה הזכות להמשיך להתגורר בדירה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האח והאחות ירשו את זכויות הוריהם בדירה ברחוב אחד העם בתל אביב. בצוואה רשמה אמם כי היא מעבירה את הבעלות בדירה לבתה, אולם מותירה לבנה את הזכות לגור בה "לכל ימי חייו וללא תמורה". היא הסבירה את החלוקה בכך שלבן יש חובות כספיים גדולים, והיא מסרבת שהזכויות בדירה, שהושגו בעמל רב על ידי בעלה, ישמשו לכיסוי חובותיו. מעבר לכך היא הביעה את רצונה שנכסי המשפחה לא יועברו לאף גורם זר.

התחשבות

שופט: "ידועים בציבור הם לא חברים בטינדר"

עו"ד אלינור ליבוביץ'

החלטה חריגה במשפט סמים: ידוע בציבור לא חייב להעיד נגד זוגתו. המשמעות: ביהמ"ש מבין שב-2015 בני זוג הם לא רק אלה שהתחתנו כדת וכדין

שופט: "ידועים בציבור הם לא חברים בטינדר"

וכך, הבן המשיך לגור בדירה לאחר מות אמו, ובשלב מסוים גם זוגתו הצטרפה אליו. ואולם, באפריל 2014 הוא הלך לעולמו והיא נותרה בדירה לבדה. כעבור כארבעה חודשים פנתה האחות לבית משפט בבקשה לפנות את בת הזוג ולחייב אותה בדמי שכירות של 22 אלף שקל (5,500 שקל לחודש), עבור התקופה שגרה בדירה ללא רשות.

בת הזוג טענה מנגד שהיא והמנוח ניהלו מערכת יחסים של ידועים בציבור יותר מעשר שנים, ובצוואתו הוא הוריש לה את כל רכושו, ובכלל זה גם את זכותו להחזיק בדירה. היא חיזקה את דבריה בכך שצוואת האם לא אסרה להוריש או להעביר את זכות השימוש לאדם אחר, ובטח לא לבת משפחה כמותה.

האחות התעקשה שהזכות שהוענקה לאחיה היא אישית ואינה ניתנת להורשה. בנוסף, גם אם היה מקום לקבוע שהיא ניתנת להורשה, הרי שהיא תקפה רק במשך חייו של האח.

זכות אישית

השופטת עידית ברקוביץ קיבלה את תביעת הפינוי והסבירה שהוראות הצוואה של האם ברורות ומהן עולה כי זכות המגורים הוגבלה לבן – ורק לבן – לכל ימי חייו. זכות זו, קבעה, הייתה אישית ומרגע שנפטר אי פשר להעבירה הלאה. מועד הפינוי נקבע לחודש מאי הקרוב כדי לתת לבת הזוג זמן להתארגן ולמצוא מקום מגורים חלופי.

באשר לדמי השימוש, השופטת ברקוביץ קיבלה את התביעה בחלקה בלבד. היא הסבירה כי בהסכמת האחות היא מעניקה לנתבעת תקופת חסד של שלושה חודשים בשל אובדן בן הזוג שלה. משכך, היא מחויבת לשלם שכר דירה רק על אוגוסט 2014, לפי 5,500 שקל לחודש.

את שכר הדירה מספטמבר 2014 ועד פינוי הדירה בפועל, על התובעת לתבוע בהליך נפרד מאחר שהנזק עוד לא התגבש ביום הגשת התביעה (כיוון שהפינוי עוד לא התקיים).

לבסוף חויבה הנתבעת ב-5,500 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 3,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 17,550 שקל.