הפרקליטות צפויה לטעון בוועדת השחרורים שמשה קצב לא הביע חרטה
בסוף החודש תכריע ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר אם לנכות שליש ממאסרו של הנשיא לשעבר. הפרקליטות תטען כי קצב מעולם לא לקח אחריות על מעשיו ולכן עליו לרצות את מלוא שבע שנות המאסר שנגזרו עליו
הדיון בפני ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר בעניינו של קצב המרצה מאסר מאז 2011 לאחר שהורשע באונס, יתנהל בסוף החודש. בפני הוועדה יופיעו גורמים נוספים שיטענו בעד השחרור המוקדם ונגדו.
הפרקליטות צפויה לטעון כאמור שאחת מאמות המידה המשמעותיות לשחרורו של קצב לא התמלאה באופן שנוגד את אינטרס הציבור, וזהו אחד משיקוליה המרכזיים של ועדת השחרורים. קצב גם לא עבר טיפול שיקומי לעברייני מין בכלא.
ועדת השחרורים צפויה גם לפנות לקורבנות העבירה של קצב ולהודיע להן על זכותם לפנות אליה בכתב, כדי להביע עמדה באשר לשחרורו של קצב ולהתחשב בעמדה זו .
עם זאת, קצב כנראה עומד בקריטריונים אחרים לשחרור מוקדם. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי מרכז הבריאות שליד שירות בתי הסוהר, שמעריך מסוכנות של אסיר, קבע כי קצב אינו מסוכן. כמו כן נזקפת לזכותו של קצב העובדה שהתנהגותו בכלא הייתה טובה, כמו גם גילו המתקדם, ההוקעה הציבורית שכללה ירידה מהתפקיד הרם במדינה למעמד של עבריין מין כלוא.
ביום שישי פרסם ערוץ 10 שאם ועדת הערעורים של בתי הסוהר תדחה את בקשתו של קצב צפויים שרת המשפטים, איילת שקד ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין לתמוך במתן חנינה לקצב. על-פי הפרסום, שקד הביעה בשיחה סגורה עמדה שלפיה "אין שום סיבה שוועדת השחרורים לא תשחרר את הנשיא לשעבר קצב, הוא עומד בקריטריונים". להערכת גורמים משפטיים, שקד החליטה לאותת לוועדת השחרורים שאם לא תשחרר את קצב הוא יקבל בכל מקרה חנינה. שרת המשפטים אמרה בתגובה כי טרם נדרשה לאפשרות מתן חנינה.
יצוין כי עד כה דחו כל שרי המשפטים את בקשות החנינה שהגישה משפחתו של קצב מהטעם שלא הביע חרטה על מעשהו ובשל המאבק שמנהלות רשויות המדינה נגד עבירות מין.