היישר מהציורים של מונה: טיול בנורמנדי ובריטני

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

שנת 2016 הוכרזה בנורמנדי כשנת האימפרסיוניסטים. בהמשך לכך, יצוין האירוע בתערוכות מיוחדות במוזיאונים לאמנות בערים הגדולות של נורמנדי ובאתרים הקשורים לאמנים האימפרסיוניסטים.

מחפשים יעדים מעניינים? זה הזמן לטייל מסביב לעולם

מונה בגן היפני

נורמנדי הייתה אחד החבלים המועדפים על האימפרסיוניסטים אליה הגיעו כדי לצייר את נופיה. מונה, החשוב שבהם, היה יליד לה הבר (LE HAVRE ) - עיר הנמל הגדולה של צפון צרפת.

הוא תיעד את נופי נורמנדי בסדרות ציורים, כמו קתדרלת רואן (ROUEN) ומצוקי החוף של אטרטה (ETRETAT). הוא השתקע בז'יברני (GIVERNY ) ועיצב שם גן בסגנון יפני שהיה לאובייקט בסדרות ציורים.

ציירים אימפרסיוניסטים אחרים הגיעו להונפלר (HONFLEUR) - עיירת הדייגים הציורית, השתקעו בה לתקופה מסוימת וציירו את נופיה. גם חופה היפה של דווויל ( DEAUVILLE ) היה לאובייקט של ציוריהם.

תפוחים וקממבר

אולם נורמנדי איננה רק נופים שהיו אובייקט לציורי האימפרסיוניסטים, היא גם החיים הטובים כפי שרק צרפת יודעת להעניק אותם.

נורמנדי היא ארץ עצי התפוח. למעלה מ-600 זנים של תפוחים שמשמשים בראש וראשונה להפקת שיכרים שונים של תפוחים שהידוע שבהם הוא הסיידר שנחשב למשקה המייצג של נורמנדי.

בנורמנדי מייצרים מהתפוחים ליקר חזק שנקרא קלוודוס (CALVADOS ) המשמש כדיג'סטיף וכבסיס לקוקטיילים שונים. עוד ליקר חזק שמיוצר בנורמנדי הוא הבנדיקטין (BENEDICTINE) המיוצר על פי נוסחה של נזיר בנדיקטיני מהמאה ה-16 שנתגלתה במאה ה-19.

היום, נחשב הבנדיקטין כאחד הליקרים היוקרתיים וגם אותו שותים כדיג'סטיף.

אולם אי אפשר לדבר על נורמנדי ללא אזכור של הגבינות המפורסמות של החבל. נורמנדי ידועה בפרותיה הרועות באחו העשיר ומתחת לעצי התפוח, האיכרים  מגיעים עם מכונת חליבה כדי לחלוב אותן פעמיים ביום.

החלב שלהן משמש כחומר הגלם לגבינה המפורסמת ביותר מבין 600 הגבינות המיוצרות בצרפת, היא גבינת הקממבר (CAMEMBERT). הגבינה מיוצרת סביב הכפר הנושא את השם קממבר ורק לגבינה המיוצרת ברדיוס מסוים סביב הכפר הזה מותר לשאת את השם הזה.

בנורמנדי מייצרים גם גבינות אחרות מאותה משפחת גבינות, הנקראת גבינות מבושלות בשל תהליך הייצור שכולל חימום החלב לטמפרטורה מסוימת. גם הגבינות הללו, כגון, ליוורו (LIVAROT) או פון ל' –אבק (PONT L' EVEQUE ), נושאות שמות של כפרים שבהם הן מיוצרות.

הגבינות אינן משמשות רק כמנה המופיעה בארוחה לאחר המנה העיקרית, אלא מאפיינות את הבישול הנורמני שמבוסס על שימוש בחמאה, שמנת וגבינות לתבשילי בשר ודגים.

בתי העץ הבנויים מקורות עץ הצבועות בשלל צבעים. חבל נורמנדי(צילום: איציק הרמן)

ואחרי האוכל אי אפשר להישאר אדיש נוכח המורשת התרבותית וההיסטורית הייחודית של נורמנדי. בתי העץ הבנויים מקורות עץ הצבועות בשלל צבעים ועריה וכפריה בעלי החזות של בתי בובות.

שיאה של הבנייה בעץ היא הכנסייה הראשית של הונפלר, שבה אפשר לראות את הטכניקות המיוחדות של חרשי העץ בבניית הספינות לצורך בנייתה של הכנסיה.

אחד השיאים הגדולים של טיול בנורמנדי הוא אתר מון סן מישל (MONT ST MICHEL ). זה מנזר בנוי על ראש צוק בגובה 90 מ' מעל הים על אי במפרץ שנתון למשטר זרמי הגאות והשפל.

המנזר עצמו הוא אחד משיאי הגותיקה שנאלצה להתמודד באתר זה עם תנאים טופוגרפיים קשים. הנוף ממרומי הצוק ממחיש את הכוח העצום של איתני הטבע.

אתר מון סן מישל. אחד משיאי הגותיקה שנאלצה להתמודד באתר זה עם תנאים טופוגרפיים קשים(צילום: איציק הרמן)

התפקיד ההיסטורי של חופי נורמנדי

נורמנדי עומדת במרכז מערכת היחסים המיוחדת שבין צרפת לאנגליה. מכאן יצא וויליאם, דוכס נורמנדי, לכבוש את אנגליה וכתוצאה קבל את כינויו הכובש.

האירועים שקדמו למסע הכיבוש והניצחון הגדול של ויליאם בקרב המכריע בדרום אנגליה, הונצחו באחת מיצירות המופת האמנותיות של ימי הביניים - השטיח של בייה (BAYEUX ). זה שטיח רקום שעל פי המסורת נעשה ביזמת אשתו של ויליאם, המלכה מתילדה, ועל ידי בנות לווייתה.

השטיח מוצג כיום במוזיאון מיוחד בעיר בייה וזו יצירה מרתקת שמספרת את הסיפור לפרטי פרטים. הכיבוש הזה מסמל את תחילתו של הסכסוך ההיסטורי בין צרפת לאנגליה שנמשך כ-850 שנה.

ויליאם יצר ניגוד אינטרסים בלתי פתיר, שכן כדוכס נורמנדי היה וסל של מלך צרפת אך מצד שני היה גם מלך אנגליה. יתרה מזו, באמצעות נישואין עם בנות דוכסים אחרים בצרפת השתלטו האנגלים על כל המחצית המערבית של צרפת.

הם סולקו מצרפת במלחמת מאה השנים שבמהלכה מופיעה ז'אן ד ארק שמוליכה את הצרפתים למסכת של ניצחונות שהודפים את האנגלים חזרה אל מעבר לתעלה. ז'אן ד'ארק נפלה בשבי האנגלים והועמדה למשפט ברואן, בירת נורמנדי, נידונה למוות והועלתה על המוקד בכיכר השוק של רואן.

היריבות בין אנגליה לצרפת הסתיימה בתחילת המאה ה-20 לנוכח כוחה העולה של גרמניה. בין שתי המדינות נחתמת הההסכמה הלבבית שמוכיחה את עצמה בשני מבחנים ענקיים בשתי מלחמות העולם.

נורמנדי עומדת במרכזו של אחד המבחנים, כי הבריטים והאמריקנים בוחרים להנחית את כוחותיהם בחופיה כדי לשחרר את צרפת וכל מערב אירופה מעולו של הכיבוש הגרמני. במשך חודשיים תמימים בקיץ 1944 הופכת נורמנדי לשדה קרב עקוב מדם שבו מנסים הגרמנים לחסום את הכוחות הנוחתים.

ערים שלמות, וביניהן שלוש עריה הגדולות של נורמנדי -רואן, לה הבר וקאן, נהרסות כמעט כליל. המרכז ההיסטורי של רואן שוקם ושוחזר. לה הבר וקאן נבנו מחדש בארכיטקטורה מודרנית והפכו לעדות חיה להרס שהיה.

בחופיה של נורמנדי נותרו אינספור אתרי זיכרון ומוזיאונים שמשמרים את אירועי 1944. חלקם מאד מרגשים במסרים שלהם שנוגעים ישירות גם לנו כיהודים במסגרת המאבק למיגור הנאצים.

חיילים יהודיים היו בין הכוחות הנוחתים במסגרת הצבאות של האימפריה הבריטית והצבא האמריקני, לכן בביקור בבית הקברות הצבאי האמריקאי בקולוויל (COLLEVILLE ) כל ישראלי מחפש את המצבות עם המגן דוד.

בבית הקברות הצבאי האמריקאי בקולוויל. גם יהודים(צילום: איציק הרמן)

בריטני: עדויות על תרבות קדומה

לחבל השכן בריטני, יש כמה קווים דומים לנורמנדי וגם שם קיימת "תרבות הסיידר" ולא "תרבות היין" כמו בשאר חלקי צרפת. גם חופיה של בריטני מושפעים ממשטר הגאות והשפל עד כדי כך שהצרפתים מנצלים את הזרמים שנוצרים כתוצאה מכך לצורך ייצור חשמל.

גם בריטני הייתה אבן שואבת לציירים של סוף המאה ה-19 שציירו את מפרציה של דינאר (DINARD ), וגוגן התיישב בפונט אבן (PONT AVEN) שעל החוף הדרומי של בריטני והנציח את הנוף הפיסי והאנושי של המקום.

בריטני היא חצי אי עשוי מסלע גרניט קשה, חשוף לסערות קשות ורוחות עזות שמגיעות מהאוקיינוס האטלנטי ושיצרו בחופים אינספור מפרצונים ואיונים שהפכו למעגנים נוחים לדייגים שיצאו למרחבי האוקיינוס לדוג את הבקלה. הרוחות והמים עיצבו את סלעי הגרניט בצורות מפתיעות שמזכירות בעלי חיים ובני אדם.

הרוחות והמים עיצבו את סלעי הגרניט בצורות מפתיעות שמזכירות בעלי חיים ובני אדם(צילום: איציק הרמן)

לבריטני תרבות ייחודית מאוד. זה חבל שמנסה לשמר את שורשיו הקלטיים, את שפתו הייחודית הדומה לוולשית, את המוזיקה הדומה למוזיקה האירית, את הארכיטקטורה שמשתמשת באבן הגרניט המקומית ואת המתחמים הכנסייתיים שבהם יש עבודות פיסול וגילוף באבן הגרניט על ידי אמנים עממיים ששמם אינו ידוע.

בבריטני יש עדויות על תרבויות קדומות מאד שעד היום הן חידה בעינינו. היא משופעת בסידורי אבנים מגליתים בשורות ישרות שנמשכות על פני כמה קילומטרים. את פשרן איננו מבינים. יש כמובן הרבה תיאוריות אך אף אחת מהן אינה מקובלת על כל החוקרים.

כותב המאמר, הנו היסטוריון, בוגר הסורבון ומעורה היטב בתרבותה של צרפת

טיול לנורמנדי-ברטני בעקבות התערוכות האימפרסיוניסטיות ייצא מטעם החברה הגיאוגרפית ב-28/06 למשך עשרה ימים בהדרכתו של ד"ר אביהו בר-איל. זו הזדמנות ליהנות מכל מה שיש לשני החבלים הללו להציע, כולל התערוכות המיוחדות של שנת האימפרסיוניסטים.