ללדת בארה"ב: חדר לידה כמו סופרמרקט ומחירים בשמיים

שמי יעל דרור, לפני שנתיים עברתי עם בעלי ושני הילדים לסיליקון וואלי בקליפורניה בשל לימודי הפוסט-דוקטורט של בעלי בסטנפורד. תוך כדי, גם אני מנסה לפתח קריירה ולשלב בין כל העולמות: ישראל-ארה"ב, משפחה, חברים, וכמובן החוויה של מגורים במקום חדש.

החיים בעמק הסיליקון, קליפורניה, יכולים להיות מאד שונים ממה שאנו רגילים בישראל, במיוחד כאשר מדובר בהריון ולידה. לא מדובר רק בהתנהלות עצמה בחדר הלידה, לפעמים פרטים קטנים כמו איך נוסעים לבית החולים או מי שומר על הילדים האחרים כאשר את נוסעת ללדת, לא מובנים מאליהם.

כל הפרטים הטכניים הללו בשילוב עם השפה הזרה וההבדלים בגישה הרפואית, הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהדאגות והחששות לקראת הלידה. ואז בלי הודעה מוקדמת מתחילה הלידה.

עוד סיפורי לידה

צפו: לידה נדירה בשיבא של שלישייה זהה

צפו: ילדה תינוקת בתוך הרכב - מול ביה"ח

ללדת בעזרת חברים ואפליקציות

הלידה התחילה אצלי בסיום יום העבודה, בשעה 16:45, בירידת מים (בדיוק כמו בלידות קודמות) ללא סימנים מקדימים ולא תחושה של צירים. כן, כמו תמיד זה בא בהפתעה, רק שהפעם זה קרה לי בסניף של סטארבקס.

הודעתי לבעלי שיפגוש אותי בבית החולים (מסכן, שעה של פקקים בכבישים...) והסעתי את הבן שלי שהיה איתי לחברים. החניתי את האוטו בבית ונסעתי ב-UBER ביחד עם חברה לבית החולים.

כן, כאלו החיים בעמק הסיליקון, כאשר אין משפחה קרובה לעזרה, האפליקציות והחברים מספקים את התשובה.

בית יולדות - הכל מאורגן מראש

האמריקנים מאד מסודרים וכנראה "ממש אוהבים” למלא הרבה טפסים. ההכנות ללידה מתחילות בפועל 4-6 שבועות מראש, כאשר ממלאים טפסים עם כל המידע על ההריון, הרופא המטפל וחברת הביטוח הרפואי אליה שייכים, את המסמכים שולחים לבית החולים בדואר ומחכים לקבל אישור שהכל נקלט.

חלק מהמטרה של בית החולים, בו בחרת ללדת, היא לוודא שיש לך ביטוח רפואי שיכסה את ההוצאות הגבוהות של הלידה. מצד שני זה מאד נוח ב"ברגע האמת" כי כשמגיעים למחלקת היולדות, יש להם את כל הפרטים האישים ואין צורך למלא שום טופס אלא מיד מתחיל הטיפול המקצועי.

לאחר שהאחות שמקבלת את פניי ומוודאת שאכן מדובר בירידת מים, אני מוכנסת מיד לחדר הלידה למרות שהצירים עדיין במרווחים גדולים (כל 10 דקות). אין לחכות במסדרון, אין צורך לחכות בחדר המתנה על ספסלים, הכל יתקיים מעכשיו בחדר הלידה עצמו.

"מסיבת" לידה 

מדובר בחדר גדול ורחב המצויד בכל הציוד הרפואי הנדרש ללידה, כולל אזור המתנה שניתן לסגור עם וילון במידת הצורך וחלון רחב עם נוף לגינה. כן, החברה שהגיעה איתי ובעלי שהגיע בתזמון מושלם לבית החולים, נמצאים איתי בחדר הלידה ויש תחושה של "מסיבה" ולא של לידה.

מהרגע הזה יש לי אחות צמודה והיא ממתינים להתקדמות הלידה בקצב שלי. מתחברת למוניטור בעל חיבור אלחוטי (WIFI), דבר המאפשר קימה מהמיטה והסתובבות בכל רחבי המחלקה כשהמוניטור ממשיך לעבוד.

האחות רק ביקשה להתרחק ממכונות המשקאות כי האות שלהן עלול לשבש את האות של המוניטור המגיע לעמדת האחריות. מה שכן, אפשר תמיד לבקש מהאחות ולקבל אוכל עבור הבעל ויש גם אוכל כשר אם רוצים. היולדת מצדה, זכאית לקבל מיץ במארז אישי, ג'לי בטעמים או קרטיבים.

הכל מאוד מסודר ומאורגן לקראת הלידה. יעל דרור והרך הנולד. צילום: שי סרוסי

הצוות הרפואי

רופא מרדים

כאשר נכנסתי לחדר הלידה, וידאתי עם האחות שכאשר אחליט שאני רוצה אפידורל אוכל לקבלו מיד. ואכן, לאחר כמה הסתובבויות במסדרון ותחושה שהלידה מתקדמת, ביקשתי להזמין את הרופא המרדים אליי לחדר למתן האפידורל. הכל עבד מהר ויעיל ביותר ואת המשך הלידה הצלחתי לעבור עם פחות כאבים.

הרופא המיילד

את הלידה מבצע רופא. הנוהל בחדרי לידה בארה"ב הוא שהרופא שביצע את מעקב ההריון הוא הרופא המיילד. בפועל, אם הרופא שייך למרכז רפואי, יהיה צוות רופאים של המרכז הנמצאים בתורנות במחלקת היולדות של בבית החולים.

לכן יילד בפועל מי שיהיה במשמרת באותו הזמן מטעם הצוות, ולאו דווקא הרופא עצמו. במידה שהמעקב היה אצל רופא פרטי, הוא יגיע לבצע את הלידה. במקרה שלי, הגניקולוגית שאצלה הייתי במהלך ההריון לא הייתה במשמרת באותו הזמן ולכן עשו לי היכרות עם רופאה אחרת מהצוות שלה שתיילד אותי.

היות שהלידה שלי התקדמה מהר יחסית, והרופאה הייתה עסוקה באותו זמן בלידה בחדר סמוך, ביררתי עם האחות לוודא שגם היא מסוגלת ליילד אותי במידת הצורך.

היא אישרה שהיא תוכל לעשות זאת, אך ממש ביקשה שאתאפק ואפסיק ללחוץ (הייתי כבר בפתיחה מלאה!) כי הרופאה עדיין מתעכבת בחדר אחר. אז חיכינו 20 דקות לרופאה... כאשר הרופאה הגיעה תוך דקה של לחיצות התינוק היה בחוץ.

צוות הלידה

כאשר האחות הצמודה מודיעה שמתחילה הלידה (כי הרופאה הגיעה), נכנסים לחדר מספר אנשי צוות נוספים: רופאת ילדים ושני אנשי צוות רפואי (אח ואחות) שתפקידם לקלוט את התינוק ולבצע את כל הבדיקות הראשונות בחדר הלידה עצמו. האמת, המולה לא קטנה.

מדובר בצוות של 5 אנשי מקצוע סביבך שצופים בך בעת הלידה ומחכים לקלוט את הרך הנולד. נזכרתי בערגה בלידה הקודמת בישראל, בה רק בעלי והמיילדת היו נוכחים בחדר והכל עבר בצורה רגועה יחסית.

הלידה עברה בהצלחה וההתאוששות ממשיכה בחדר הלידה.

הלידה מאחורי, כל הצוות הרפואי שנכנס לחדר בעת הלידה ממשיך בטיפול ברך הנולד, ותוך זמן קצר הוא מובא אליי להיכרות ראשונה והנקה. מקפידים שהתינוק יבלה דקות ארוכות על גוף האם לפני שממשיכים את הטיפול והבדיקות. כל ההתאוששות מהלידה והטיפול בתינוק נעשים בתוך חדר הלידה ולא מעבירים אותי ל"חדר התאוששות" נפרד.

בשלב זה גם מציעים אוכל ואני מקבלת לפי בחירתי, צלחת פירות חתוכים (אננס, בננה, אוכמניות, תפוח ומנגו) עם צלוחית קוטג'. 

משך ההתאוששות הוא כ- 3-4 שעות, ולאחר מכן אני מעוברת ביחד עם התינוק למחלקת היולדות. בשום שלב התינוק לא מופרד מהאם ולא עובר לתינוקיה, אלא נשאר כל הזמן לצד האם.

מחלקת יולדות לצלילי הברקוד

בשעת לילה מאוחרת אני מועברת למחלקת היולדות שנמצאת בקומה הראשונה של אותו הבניין. מקבלת חדר פרטי כאשר התינוק לאורך כל האשפוז נמצא ביחד איתי ב"ביות מלא".

הדבר הראשון שהאחות האחראית עליי במחלקת היולדות מבררת איתי הוא מה זמן ה-"Check out" בו אני מעוניינת לצאת ביום השחרור מבית החולים. "הם מאד גמישים", היא מסבירה לי. "את יכולה לבחור בין 9:00, 10:00 או 11:00 בבוקר". את הבחירה שלי היא רושמת בראש טבלה הנמצאת בחדר והולכת להוסיף את הנתון החשוב לתיק הרפואי שלי.

החדר מצויד בכל דבר שצריך אחרי לידה. לא צריך להביא כלום מהבית (אולי חוץ מכפכפי אצבע למקלחת). תחבושות, תחתונים חד פעמיים, טישו, מגבונים, חיתולים, חיתולי-בד ועוד.

במחלקה יש מטבחון קטן בו ניתן לקחת באופן חופשי אריזות קטנות של מיץ, רפרפות, קרקרים, קורנפלקס, גרנולה, פירות ועוד נשנושנים קטנים, וזה כמובן לא במקום הארוחות המרכזיות.

בשעות הבוקר המוקדמות אני מקבלת תפריט מפורט למלא, על מנת שאוכל להזמין לי מראש את הארוחות, אותן אני מעוניינת לקבל בעת שהותי במחלקת היולדות. יש אפשרות לארוחה בשרית, צמחונית ואפילו טבעונית. הם יורדים לפרטי פרטים כולל איזה ירקות ורטבים אני רוצה בתוך הלחמניה של ההמבורגר (במידה וזו הייתה הבחירה שלי).

שמחתי לגלות שיש אפשרות של מגון רחב של ירקות: טריים, חמוצים, מבושלים, מרקים, אפויים ועוד. כאשר אני מתחילה להתרווח וליהנות מה"חופשה הכולל כלול" אני שמה לב לצליל מוזר שמזכיר לי דווקא סידורים וקניות. כן, בחדר יש "קורא ברקודים" וכל דבר שאת או התינוק מקבלים, האחות מעבירה עליו את הסורק כדי להוסיף אותו לרשימה.

איזו רשימה? רשימת המוצרים והשירותים בהם השתמשת מהלך השהות במחלקת היולדות. קיבלת כדור לשיכוך כאבים? סורקים! החליפו אינפוזיה של נוזלים? סורקים! ביצועו בדיקה לתינוק? סורקים! כן, כן, הכל נספר, הכל מתומחר וכמובן יופיע בדו"ח הסופי של החיוב על השהות שלך בבית החולים.

כעת כבר לא כל כך ברור אם מרגישים כמו בבית חולים או כמו בסופרמקט ענקי, בו את משלמת בסופו של דבר על כל רשימת "הקניות" במהלך ההתאוששות מהלידה. חבל שלא אמרו מראש, הייתי יכולה להביא אקמול מהבית.

התינוק ואני בחדר פרטי ומצויד. אבל בתשלום. צילום: שי סרוסי

הטבלה לא משקרת

כפי שכבר ציינתי, האמריקנים מאד מסודרים. הם עובדים לפי פרוטוקולים מובנים ולפעמים הבירוקרטיה שלהם יכולה להוציא ישראלי ממוצע מדעתו (או מדעתה) כאשר הם עושים הכל "לפי הספר".

בחדר לאחר הלידה, פגשתי את הסדר האמריקני בצורת טבלה גדולה על גבי לוח מחיק שהייתה ממוקמת מול המיטה שלי, ובה מרוכזים כל המטלות שעליי ועל התינוק לבצע עד למועד השחרור (לכן רשמו למעלה בגדול את התאריך והשעה בה בחרתי להשתחרר).

הטבלה מכילה את הסעיף לביצוע, התאריך בו יש לבצעו וכמובן עמודה לסימון "V" על ידי האחות לאחר שווידאה שאכן בוצע. מצד אחד, הטבלה עוזרת להבין מה עלייך לעשות כל עוד נמצאים במחלקה, ומצד שני היא שופכת אור על המגמות של בית החולים וגם קצת על הצד המסחרי שמצליח להתברג פנימה.

הנה למשל דוגמאות מהסעיפים בטבלה:

סדר יום - מקלחת לאם, מקלחת לתינוק (האחות נוכחת בשני המקרים), לאחר המקלחת "זמן חיבור" בין האמא לתינוק (התינוק מונח עירום על גבי העור של האמא למשך כ-30 דקות לפחות).

בדיקות רפואיות לתינוק - בדיקת שמיעה, בדיקת צהבת ועוד.

ביקור של רופא ילדים - מגיע כל בוקר רופא ילדים לבדוק את התינוק בחדר. במידה שיודעים מי יהיה הרופא של התינוק בעתיד, הוא זה שיגיע לעשות את הביקור לתינוק במהלך השהות במחלקת היולדות. במקרה שלי הרופא ילדים שלנו היה בדיוק בחופשה, אז נשלח מחליף מטעם המרפאה לבקר את הרך הנולד.

ביקור של הגניקולוג - הגניקולוג שלך שהיה אחראי על המעקב לאורך כל ההריון, הוא זה שמגיע בבוקר לבדוק אותך בכל יום של אשפוז. כאמור לא בהכרח היה נוכח בחדר הלידה, אך הוא ימשיך את המעקב הרפואי במחלקת היולדות ולא רופא מטעם המחלקה.

פגישה עם יועצת הנקה - כן, זה ברשימת מטלות החובה! לא משנה שהסברתי שזו לידה שלישית ואני כבר מניקה בפועל את התינוק. אי אפשר להשתחרר מבית החולים בלי פגישה מסודרת עם יועצת הנקה שמגיעה אלייך לחדר ובודקת איך את מניקה, באיזו תנוחה ומה התוכניות שלך לעתיד?

כן, בית החולים מאד פרו-הנקה וגם אם מבקשים מוצץ עבור התינוק (כן יש להם לתת מוצץ), הם מחויבים לנאום בו הם מבהירים כי הם לא מעודדים מוצצים כי זה עלול לפגוע בהנקה.

הצילום הראשון של התינוק - בהתחלה לא הבנתי במה מדובר. חשבתי שעושים איזה צילום רפואי לתינוק אך אז הסבירו לי שבסך הכל מדובר בצלם שיש לו הסכם עם בית החולים, ותמורת תשלום הוא יעשה צילום ראשון לתינוק, כדי שתהיה לי מזכרת לתמיד. הסברתי בנימוס שאני מנסה כמה שפחות להפריע לרך הנולד ושלצלם אותו יהיה לי מספיק זמן גם לאחר מכן. האמת שגם לאחר הסירוב המנומס שלי, עדיין הגיע הצלם לחדר לבדוק האם אני אולי בכל זאת מעוניינת לצלם את התינוק.

טביעת כפות רגליים של התינוק - לתומי חשבתי שמדובר בעוד הליך רפואי שמיועד להבטיח איסוף מידע חיוני על התינוק במקרה של "גניבת תינוקות" או כל בעיה אחרת (כמו טביעות אצבעות). אך לא כך הדבר, האחות הסבירה לי שמדובר במזכרת עבור ההורים שיוכלו לתלות את טביעות הרגלים של התינוק כתמונה על הקיר או לשמור באלבום המשפחתי. אילו הייתי יודעת זאת לפני שהיא ביצעה את טביעת הרגליים של התינוק, שהגיב על כך בכעס ובכי, הייתי מבקשת לוותר על הסעיף ולהניח לתינוק לישון.

רישום התינוק - חובה למלא טפסים עם שם התינוק לפני היציאה מבית החולים. כמובן שבמקרים בהם עדין לא הוחלט שם התינוק יאפשרו יציאה ללא שם, אך הם לוחצים ובודקים שוב ושוב, כדי לוודא שכן תמלא את הטפסים לפני השחרור.

בנוסף לרשימה בטבלה יש אפשרות גם לעשות ברית מילה לתינוק ביום השני לאחר הלידה בבית החולים על ידי רופא של הצוות. זה אומנם לא בטבלה שעל הקיר, אך בהחלט שאלה שבאים ושואלים אותך שוב ושוב האם את מעוניינת.

במקרה שלנו, הסברנו להם שוב ושוב שאנו מעוניינים לעשות את ההליך 8 ימים לאחר הלידה בהתאם לאמונה היהודית.

גם השחרור מבית החולים מסודר מאד ויעיל. בודקים את הסלקל, בודקים את המסמכים ומושיבים את האמא בכיסא גלגלים. את הסלקל עם התינוק מניחים על ברכי האם, ורק כך מותר להוביל את האמא אל המכונית. כמובן שמי שדוחף את הכיסא, הוא איש צוות של בית החולים. 

שגרה חדשה - וגם חשבונות

הלידה עברה בהצלחה, השחרור מבית החולים מאחורינו וגם הברית. עכשו נשאר להתחיל לסגל שגרה חדשה של תינוק בתוך המשפחה. רק שאז מתחילים להגיע החשבונות.

נכון, אנו יודעים שסגרנו ובדקו מראש את כל הפינות מול הביטוח הרפואי שמאפשר תשלום קבוע ונמוך יחסית עבור תקופת ההריון והלידה, אך מסתבר שזה לא כל כך פשוט.

כחודשיים לאחר הלידה מתקבל הביתה מכתב עם החשבון עבור הלידה והאשפוז במחלקת היולדות. מדובר בסכום הקרוב ל-20 אלף דולר, שלפי המסמך המצורף, חברת הביטוח "הותירה" לך מתוכו סכום מכובד לשלם לבד.

לאחר בירור ושיחה עם נציגה מאד מנומסת מסתבר שזו כנראה טעות של חברת הביטוח והם יחזרו ויטפלו בתביעה כדי שלא נצטרך לשלם בעצמנו מעבר למה שסוכם מראש.

ארבעה חדשים לאחר הלידה, שוב מכתב עם חשבון לתשלום. הפעם המכתב הוא מהרופא המרדים שביצע את האפידורל (שוב, כמעט 20 אלף דולרים). עוד טלפון בהול לחברת הביטוח הרפואי וניסיון לברר מדוע נשלח מכתב חוב במקום שהביטוח ישלם ישירות.

הסתבר שחברת הביטוח לא עובדת עם הרופא ספציפי שהיה במשמרת בעת הגעתי ללידה, ולכן אין הם יכולים לשלם לו. נאלצתי להסביר שבסיטואציה של הלידה לא יכולתי לברר מי הרופא המרדים שהיה במשמרת והאם הוא עובד עם הביטוח (רק להזכיר שילדתי בבית החולים אליו הפנתה אותי חברת הביטוח).

לאחר שיחה נוספת עם נציגת שירות מאד מנומסת, נמצא הפתרון: חברת הביטוח הרי לא יכולה לשלם לרופא, אך הם יכולים לשלוח לי צ'ק לכיסוי החוב עבור האפידורל. אני מצדי צריכה את הצ'ק לשלוח ישירות אל הרופא המרדים.

בסופו של דבר, לפחות כרגע, לא שלמתי מעבר למה שסוכם מראש עם הביטוח הרפואי, אך אני מודה שבכל פעם שאני הולכת להוציא דואר, אני חרדה איזה חיובים מצטברים עבור הלידה אני עוד אמצא שם.

הבהרה: את שתי הלידות הראשונות עברתי בישראל. יש לי רק זכרונות טובים מהלידות בארץ. מטרת הכתבה היא להראות את ההבדלים בין ישראל לארה"ב בהקשר ללידה, ובשום פנים ואופן לא להעביר ביקורת