"עין בשמים": מכה קלה בכנף
סרטו של גאווין הוד עוסק במלחמות שעברו להתנהל בשלט רחוק ודרך מסכים. הדילמות שהוא מציב בפני גיבוריו ובפני הצופים אינן פשוטות, והוא עושה כל מאמץ כדי שנבין אותן. למרות אורכו, הוא מתמודד בגבורה עם מורכבות הנושא והזוויות המעניינות שעולות ממנו
אם הייתם צריכים להרוג מספר קטן של בני אדם, חלקם חפים מפשע, כדי להציל עשרות אחרים, הייתם עושים את זה? במשפט אחד, זו הדילמה המוסרית שעומדת במרכז "עין בשמים". היות והמכריעים בסוגיה בסרט הם גנרלים ושרים בריטים ואמריקאים, וההרוגים צפויים להיות בין היתר אזרחים שלהם לשעבר שסרחו, וגם אזרחים קנייתים חפים מפשע שנקלעו לסביבה, הסוגיה כבדת המשקל גם ככה, מקבלת מטען נוסף.
גווין הוד ("המשחק של אנדר", "rendition") ביים לפי תסריט של גאי היברט, עטור פרסי הבאפטה, סרט שמתמודד יפה רוב הזמן עם האתגר שהציב לעצמו. בניית המתח אמורה להחזיק סרט באורך מלא, כשרוב הזמן המתח מתבסס על דיבורים ואי לקיחת החלטות. כלומר, על הרבה דיאלוגים, קלוז אפים רבי משמעות בזמן שדברים לא קורים.
יש לנו קולונל קשוחה (הלן מירן) שמובילה בנחישות מה שאמור להיות מבצע איתור ולכידה של קיצונים מתאסלמים ומוסלמים בקניה, חלקם אזרחים בריטיים ואמריקאיים לשעבר. במעין קבינט מדיני מלווה אותה גנרל בנסון (אחת ההופעות האחרונות של אלן ריקמן המנוח) מוקף בפוליטיקאים לחוצים. במל"טים שמשקיפים על המבוקשים בקניה, שולטים מרחוק סטיב (אהרון פול) וקארי (פיבי פוקס), מנהלים השניים מבצע פשוט של מעקב שעומד להסתבך ולדרוש מהם לבצע פעולה מרחיקת לכת.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
אנחנו מלווים את השתלשלות המבצע מכל נקודות המבט שלו: חדרי המבצעים והמודיעין השונים, מהדרגים הבכירים עד לנמוכים ביותר, המעקב מגבוה, מעקב קרוב יותר בעזרת דגם של יונק דבש וחיפושית שהן בעצם מצלמות ריגול קטנות (וקצת מופרכות) ואינספור מסכים משוכללים עליהם מתרחשות שיחות בין המפקדים השונים.
מנגד, אנחנו מקבלים גם את ההתרחשויות על הקרקע. גם בצד השני, שם בוחרים להראות לנו את מי שעלולים להיפגע במקרה של ניסיון חיסול המבוקשים, את הכוחות בשטח ואת משתף הפעולה שמסכן את חייו (ברקאד עבדי).
במרכזו של הסרט נשמעים כל הטיעונים בעד ונגד, כשכל דמות מגיעה עם האינטרס שלה. הדיאלוגים, ייאמר, כתובים היטב ומצליחים להיראות בו זמנית אמינים, מגוחכים וגם ביקורתיים, כשכל בעל סמכות מבקש להעלות את הנושא הלאה, ולזרוק את האחריות על ההחלטה הקשה מעליו.
שרי הממשלות מוצגים באור לא מחמיא: רובם פחדנים או מונעים משיקולים ציניים. הסרט משחק על נקודות המבט הללו גם מבחינת המבע הקולנועי. הצופה רואה דרך תיווך של כמה עדשות, ולסירוגין פוגשים באנשים בשר ודם מקרוב. עם לוקיישנים קבועים כמעט כל הסרט, כשרובם סגורים בחדרים או משרדים, השחקנים מצליחים להביע הרבה, בעיקר עם הבעות פנים ואגלי זיעה.
המטרות המתנגשות של כל אחד מהם מאוד ברורות, ומייצרות את המתח הנדרש על ידי איזון בלתי נסבל של טיעונים, שקשה לשמוע, בעד ונגד. מעניין לראות כיצד יתקבל הסרט בישראל, כשהחלטות מהסוג הזה הן, בתקופות מסוימות, מציאות יומיומית. בסרט ההתלבטות על מה שמוגדר במילים יבשות "נזק משני" לוקחת זמן ומגיעה עד לדרגים הגבוהים ביותר. היא נתפסת כפעולה יוצאת דופן. במציאות אפשר לתהות אם אכן יש כזו התחבטות.
"עין בשמיים" מתאמץ בנקודות מסוימות להאכיל אותנו בכפית. הנה, זו ילדה קטנה בקניה, והיא משחקת בחישוק, בדיוק כמו הילדים המדומיינים שלכם. והיא בעצם לא כל כך שונה מכם. כדי לוודא שאנחנו מבינים שחיים של חפים מפשע כואבים יותר, מדגישים לנו שהחפים מפשע הם חמודים. המניפולציה הפשוטה של שימוש חוזר בקלוז אפים של הילדה המדוברת שנמצאת בטווח האש, כדי לתת ל"אחרים" הרחוקים מאיתנו פנים מורגשת יתר על המידה.
המניפולציה הזו עומדת בסתירה מסוימת לעומת הטון הכללי של הסרט, ששומר על קו מאוזן רוב הזמן. למרות זאת, אפשר לקרוא בו נטייה לצד הטיעונים הצבאיים. אם
להסתכל על נקודת אור חיובית בסרט, הוא שיש כאן תצוגה שלמה יחסית, עגומה אולי, אבל גם מורכבת, שכל צופה ייקח ממנה את הצד שהוא בוחר. בתמונה הזו הוא גם מקפיד לבצע חלוקת תפקידים שווה יחסית בין גברים לנשים. המגדר לא משחק כאן תפקיד.
לגנותו של "עין בשמים" יאמר שמעבר למניפולציה, הוא מעט נמתח. למרות הפיצוי על היעדר האקשן בדיונים שנונים, שלעתים גובלים בפארסה, הוא מתחיל לחזור על עצמו בשלב מסוים ולהיות קצת מתיש. עם זאת, בשורה התחתונה "עין בשמיים" הוא סרט שמטפל בצורה מעניינת ורבת רבדים בדילמה מציאותית מאוד, וגם משאיר מעט חומר למחשבה.
"עין בשמים" (ארצות הברית) - במאי: גאווין הוד, שחקנים: הלן מירן, אהרון פול, פיבי פוקס ואלן ריקמן. אורך הסרט: 102 דקות.
