הילד מופרע? הפתרון שאולי לא חשבתם עליו
אם הילד שלכם מתקשה להקשיב בשיעור, דוחף את אחותו הקטנה או לא מצליח להתרכז במשחק יותר מעשר דקות אין מה להילחץ ובטח לא למהר לטיפול התנהגותי. אז מה כן?
תמי, אמא של ירין בן החמש, שמעה מהגננת בשיחה האחרונה שירין ילד נבון אך מאוד שובב. הוא מתקשה להקשיב לה ומכה ילדים מדי פעם. גם בבית הוא דוחף את אחותו הקטנה בת השנה, "לא בכוונה" כמובן. הילה, אמא של עודד בן השלוש, שוחחה עם הגננת וגם היא מודאגת. עודד מתקשה לשבת יותר מרבע שעה עם משחק, חסר שקט במהלך מפגשים והולך וחוזר מהשירותים. בבית האם מתארת התקפי זעם ובכי.
עוד בערוץ הורים:
התינוק רעב - להניק בבית קפה או לרוץ הביתה?
התינוק מתעורר בלילה? כך תלמדו אותו להירדם לבד
מה התחפושת שהילד בוחר אומרת עליו?
הילד שלי בסדר?
שתי האמהות קיבלו המלצה חמה מהגננת – קחו את הילד לטיפול רגשי. שתיהן פנו אליי לחוצות עם שאלה מרכזית אחת שמרחפת באוויר – "הילד שלי בסדר?". לשתיהן המלצתי להמתין עוד רגע עם תחילת הטיפול בילד. אני כמובן לא מזלזלת באבחנות של הגננת, אך אני סבורה שההורים הם דמויות הטיפול המרכזיות עבור הילד בשש השנים הראשונות. הם גם המטפלים היעילים ביותר, בעיקר בגיל הצעיר וגם לאחריו.
אין לי שום ביקורת על אותן גננות ומטפלות המפנות לטיפול רגשי. הן פועלות באחריות רבה כשהן מאתרות קושי ומפנות לקבלת עזרה מקצועית. עם זאת, בגיל הרך, ברוב המקרים, מצליחים ההורים - בסיוע הכוונה מקצועית - לעשות שינוי בגישה או בתגובה שלהם, מה שיוצר שינוי מיידי אצל הילד. איך זה קורה? כמו מעגלים במים. זרקו אבן לבריכה או לים, ומיד תיראו איך היא יוצרת מעגל סביבה, שיוצר מעגל סביבו וכך הלאה. שינוי בקו המשפחתי, ולו הקטן ביותר, משפיע מיידית על הילדים, וזה משפיע עליהם ועל התנהגותם. לכן אני ממליצה לאותם הורים להגיע להדרכת הורים.
לחשוף את הטעויות
אמא של ירין ואמא של עודד קבעו איתי פגישה במטרה אחת - הבאת בנם לטיפול רגשי. הן הרי דואגות לילדם ומקשיבות להמלצת הגננת. לשתיהן המלצתי בשלב זה להגיע להדרכת הורים. אמא של ירין פקחה זוג עיניים תוהות ושאלה אותי במידת מה של כעס: "את חושבת שאנחנו הבעיה?". מניסיוני יכולתי להבחין שהורים רבים מתקשים יותר להגיע להדרכת הורים מאשר להביא את ילדם לטיפול רגשי.
אני משערת שהדרכת הורים נקשרת עם כישלון מסוים בהורות. אין ספק שלשבת מול גורם מטפל ולחשוף את הקשיים, ולעתים גם את הטעויות והתלבטויות, זו משימה לא קלה. עם זאת, מרבית ההורים יסכימו שמקצוע ההורות הוא מורכב, מאתגר וקשה מאוד, ותוך כדי ההתנסות מגיעה הלמידה.
כן, כן, הילדים שלנו הם שפני הניסיון ודרכם אנחנו לומדים ומתפתחים בהורות. אף אחד לא קיבל קורס הכנה (ללידה יש, אבל להורות אין), וגם אם קרא ספרים, בפועל המציאות מורכבת בהרבה. גם אם רוב ההורים יהנהנו בהסכמה לגבי שני המשפטים האחרונים כאן, הם עדיין יתקשו לאבחן את הרגע שבו הם זקוקים לייעוץ ולהנחיה מקצועית.
לזהות את הקושי
הדרכת הורים היא למעשה פגישות אישיות של מטפל עם ההורים. ההדרכה ממוקדת בקושי של הילד וההורים, ומטרתה לזהות את הקושי שעמו ההורים נפגשים, לזהות את הקושי של הילד שבא לידי ביטוי בהתנהגות שלו ולתת וכלים להתמודדות יומיומית. לעתים קרובות, דאגה ולחץ של ההורים מגבירים את הקושי של הילד. הדרכת הורים מסייעת להתבונן בקושי בליווי איש מקצוע שמסוגל לאבחן אם הקושי הוא נורמטיבי והתפתחותי, ואם תגובות אחרות של ההורים למעשים של הילד ירככו זאת - או לחלופין, אם יש צורך בהתערבות מקצועית.
במקרים רבים, היכולת של ההורים להתבונן ולהבין את הקושי של בנם, וכך לארגן את התגובות שלהם מולו, משפיעה מיידית על הביטוי ההתנהגותי של הילד, גם במקרים של התנהגות מוקצנת. אם נודה באמת, כל ההורים וכל הילדים חווים אי אלו קשיים ומורכבויות, ולדעת להיעזר כשנתקלים במכשול זה גם מודל חשוב עבור ילדינו.
המלצות שכדאי לנסות בבית:
1. הילדים נמצאים בגיל דינמי וזקוקים להתנסויות וגם לחוות טעויות. תפקידינו ההורים הוא ללוות וללמד, תוך הסבר ודיאלוג על הגבולות - מה מקובל ומה לא. בהתאם לכך, גם אם הגננת מתארת התנהגות אלימה, אין זה אומר שהילד אלים. אני ממליצה להורים לפתח דיבור פנימי מרגיע, שמתייחס לילד כלומד ומתפתח, וכך מרגיע את הלחץ מהציפיות שבהן הילד צריך לעמוד, ומאפשר לו לטעות, ללמוד ולהשתנות. כך, למשל, במקום להגיד "הילד שלי קורבן" או "הילד שלי פחדן", אמרו – "הוא מתנסה בוותרנות" או "זקוק לעזרה של ההורים כדי ללמוד".
2. נצלו את הזמן ביחד להקשיב. אם הילד חוזר מבית ספר עצוב או כועס, תנו לו הזדמנות לספר מה קרה בלי חקירה ובלי ניחושים, והשתדלו לא לתת עצות ולא לחוות דעה, לא לכעוס על הילד וגם לא על המורה או החבר, גם אם פגע בו. ההתערבויות הרגשיות שלנו רק חוסמות את הילד מלשתף בצורה ספונטנית.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. כדי לברר את הקושי מכיוון אחר, חפשו ספר ילדים בנושא הרלוונטי. ספר עוזר לעקוף את הקושי ולהתבונן עליו מעיניים של ילד אחר. הילד יכול להזדהות עם אחר, וזה לא מאיים עליו.
4. היום עמוס, מטלות הבית רבות, הכביסה נערמת וגם הכלים בכיור. כל אלו לא סיבות מספיק טובות בשביל לוותר על הביחד. הקציבו 20 דקות ביום של ביחד ללא טלוויזיה, טאבלט או ניידים, והכניסו את זה לסדר היום הקבוע. זמן איכות עם הורה מעצים את הילד ומעניק ביטחון, חיבור וקירבה רגשית.
5. עודדו משחק חופשי ודמיוני בבית - יצירה, ציור, פיסול, תחפושות, תיאטרון, לגו, דמויות, בובות וכו'. המשחק יכול להיות ביחד עם אחים או חברים, או לבד. המשחק היצירתי מפתח את עולם הדמיון ואת יכולת הביטוי הלא מילולית, ועוזר לילד לעבד חוויות יומיומיות.
6. יצרו זמן רגוע לפני שנת הלילה, צמצמו צפייה או משחק עם מסכים, הורידו ווליום ודברו בטון שקט. חשוב שלפני השינה יוכל הילד להיכנס לרוגע, וגם למצב תודעתי המסכם את היום. זו הזדמנות נהדרת לשיחה קצרה, לשיתוף בחוויות היום וגם לדמיון מודרך. למדו את ילדכם להרגיע את עצמם בזמן זה על ידי מחשבות נעימות והרפיית הגוף.
הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, מטפלת רגשית בילדים ונוער, מטפלת דיאדית ומדריכת הורים. לאחרונה הוציאה לאור את הספר "בארץ מפלצלצת"
