אמריקני פרץ למערה בי-ם וחיפש את "האוצר של קורח"
התייר נתפס במערת צדקיהו כשהוא מכוסה כולו בבוץ ובאבק. בתיקו נמצאו ממצאים ארכיאולוגים שונים. את האוצר שחיפש הוא לא מצא
"אינדיאנה ג'ונס" והאוצר האבוד בירושלים: תייר אמריקני בן 19 נעצר בחשד שנכנס למערת צדקיהו בירושלים ובזמן שהייתה סגורה חפר במקום כדי למצוא את האוצר של קורח ועדתו, שלפי כמה אגדות טמון במערה.
התייר נכנס ביום חמישי האחרון עם תיק גב למערת צדקיהו, ולא עורר חשדם של השומרים. לקראת שעת הסגירה התמקם התייר ככל הנראה באחד הכוכים שבמערה והסתתר מפני סריקת השומרים. הצעיר שהה במערה כל הלילה, תוך שהוא חופר במקומות שונים, בחיפוש אחר האוצר האגדי של קורח ועדתו, שאותם בלעה האדמה כפי שנכתב בספר שמות, או אוצרות אחרים שהאגדות טוענות כי נטמנו במערה.
בשעות הבוקר של יום שישי פתחו עובדי החברה לפיתוח מזרח ירושלים את המערה, ולעיניהם התגלה הצעיר מכוסה כולו בבוץ ואבק ובתיקו ממצאים ארכיאולוגים שונים. המערה בדרך כלל אינה פתוחה בימי שישי, אך השבוע נפתחה במקרה לצורך עבודות שונות. הצעיר הועבר לטיפול המשטרה, והממצאים הארכיאולוגים הוחזרו למקומם במערה.
אין זו הפעם הראשונה שמתבצעות במערה חפירות בחיפושים אחר אוצר נעלם: מסורת מוסלמית מהמאה ה-15 מזהה את המערה כ"מערת קורח", המקום שבו בלעה האדמה את קורח ועדתו, כעונש על ניסיונו למרוד במשה רבנו. אולי בעקבות מסורת זו טען בשנת 1968 מוסלמי תושב העיר העתיקה כי סבו החביא במערה שלושה ארגזים מלאים במטבעות זהב לפני 1948. הוא ביקש לאפשר לו לחפש את הארגזים על פי סימנים שהותיר הסב, והבטיח לתת בתמורה 75% מהמטבעות למדינת ישראל. האישור ניתן, אך האיש לא מצא דבר.
מערה מסתורית
מערת צדקיהו, מערת המסתורין והאגדות של ירושלים, היא מערת חציבה קדומה ענקית ותת-קרקעית מתחת לחומת העיר העתיקה. היא משתרעת על שטח של 9 דונם מהם נחצבו האבנים לבניין ירושלים ובית המקדש בתקופת הבית השני (שנת 40 לספירה). המערה מספקת הצצה אל ימים עתיקים ובנאים סודיים בירושלים התת קרקעית והנסתרת מהעין.למרות שנחשפה מחדש כבר בשלהי המאה ה-19 ובוצעו בה חפירות ארכיאולוגיות, עדיין רב הנסתר על הגלוי בה.הממצאים מתארכים את השימוש במערה מהמאה ה-7-8 לפנה"ס, ועד למאה ה-15 ברציפות, אז נאטמה למשך כ-300 שנה. המערה התגלתה מחדש ב-1854, בתקופה העות'מאנית, ומופעלת על-ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים מאז 1985.
בשנת 1924 הוקמה בה הלשכה הראשונה של הבונים החופשיים "לשכת מערות המלך שלמה". חברי המסדר ראו במלך שלמה, פטרון המסדר, את גדול הבנאים במקרא, זיהו את המערה כמקום ממנו נחצבו האבנים לבניית בית המקדש הראשון, העניקו למערה את השם "מחצבות המלך שלמה", ואימצו את המחצבה העתיקה כמקום מפגש והתכנסות.עד היום נקראת המערה באנגלית Solomon quarry.
קרבתה היחסית של המערה אל הר המוריה והנגישות הנוחה מהמערה אל ההר
נמצאת בבסיס מסורת זו. הלשכה פועלת במערת צדקיהו מיום היווסדה ועד היום. יש הטוענים כי חוסיין מלך ירדן עבד בה בין 1967-1948. מאז הקמת הלשכה התקיימו באולם הגדול שבמערה טקסים שונים הקשורים למסדר הבונים החופשיים, ולכן הוא נקרא על שם המסדר.באולם אף סומנו עמודי "בועז" ו"יכין" כמקובל בלשכות הבונים החופשיים.
למערה ניתן להגיע בהליכה משער יפו על טיילת החומות הצפונית או רגלית דרך גן לאומי סובב חומות המקיף את חומות ירושלים מבחוץ .אחת לחודש לערך מתקיימים במערה מופעים לקהל הרחב. בין היתר הופיעו בה לאחרונה גיל שוחט, נורית גלרון וקרן פלס. המופע הבא צפוי להתקיים בתחילת אפריל.