הטריקים שגורמים לילדים לאכול ירקות
ותרו על הסברים הגיוניים, שתפו את הילדים בהכנת ארוחת ערב, תרגישו חופשי להמציא סיפורים וקשטו את הצלחת יפה. השיטות שיעזרו לכם אחת ולתמיד להכניס לתפריט המשפחתי ירקות
אז מה עושים? כיצד מתמודדים עם הילד הסרבן? ובכן, ראשית, נדגיש שמניעה היא תמיד הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה. עדיף כמובן לנסות להימנע מלהגיע למצב של דנה בת ה-11. הדרך להתמודד עם ילד שכבר מגובש בדעותיו ובטעמיו היא הרבה יותר קשה מאשר בגיל הרך.
קדימה, לעשייה:
לא להסביר שירקות זה בריא
כמעט בכל דבר הדוגמה האישית של ההורים קריטית וחיונית. כיצד אפשר לצפות מילד שיאכל ירקות, אם הוריו לא אוכלים ירק. חשוב שירקות יהיו בכל ארוחה, מגוון של ירקות, לא אותו סלט כל יום. וכך, כאשר ילד רואה את הוריו אוכלים ירקות, סביר להניח שגם הוא יאכל באופן טבעי וללא הטפות מוסר.
כבר מגיל של מספר חודשים אפשר להציג לילד ירקות. בכל פעם ירק אחר. ובנימה אישית, זה כזה כיף לראות את נכדתי בת השנה אוכלת בתיאבון ירקות מכל הסוגים והצבעים. היא כבר הרבה יותר מתקדמת מאביה, בני, ואוכלת בתיאבון ברוקולי. ומדוע זה קורה? פשוט, ירקות הם חלק בלתי נפרד מכל ארוחה והיא נחשפה בגיל צעיר מאוד לירקות. אין צורך להסביר לה שירקות זה בריא, היא רואה את המבוגרים מסביבה אוכלים וכך גם היא.
"מתי אוכלים אצלכם סלט"? שאלתי את נועה בת התשע. "לפעמים אמא מכינה סלט בערב, אבל זה תמיד אותו סלט, ובעצם, אני די בטוחה שהיא לא כל כך אוהבת את זה. כי היא בקושי נוגעת בסלט". ובכן, כיצד אפשר לצפות שנועה תתחיל לאהוב ירקות אם זה הרושם שהיא מקבלת. את הסלטים יש לגוון, אני משוכנעת שגם המזון הטעים ביותר ימאס בסופו של דבר אם יוגש לנו כל יום.
"ילדים, בואו לחתוך סלט"
את הילדים הבוגרים יותר כדאי לשתף בהכנת האוכל. וכן, אני יודעת שזה כרוך בהרבה מקרים בבלגן ולכלוך במטבח, והרבה יותר קל להכין את הארוחה לבד ללא ה"עזרה". אבל, ברגע שהילד שותף להכנה, יש סיכוי שהוא יסכים לטעום את מה שהכין.
כדאי לשתף את הילדים גם ברעיונות לארוחה. הרגשת השותפות היא חשובה לשינוי ההתנהגות. בהזדמנות הזו אפשר לציין את הערכים התזונתיים של המזונות. ואנא, אל תדברו עם הילד בן החמש על מניעת מחלות לב אבל כדאי לציין שגזר עוזר בשיפור הראייה וגבינה מחזקת את העצמות, ביצה בונה את הגוף ולחם מעניק אנרגיה וכך הלאה. אל תתמקדו רק בירקות, אלא, גם במזונות האחרים.
אם אפשר, נסו לגדל ירקות בבית. במרפסת אפשר להניח אדנית שבה יגדל שיח עגבניות וגם על אדן החלון במטבח ניתן לגדל פטרוזיליה, נענע וכו'. את הגזר שהילד ישלוף מהאדנית אני משוכנעת שהוא יהיה מוכן לטעום.
אוכלים עם העיניים
את הירקות כדאי להציג בצורה האטרקטיבית ביותר. אני חייבת למסעדה שכבר מזמן לא קיימת בהרצליה שגרמה לבני הצעיר לאכול ירקות. הטבח הגדיל ליצור קישוטים מירקות. וכך, בני בן השלוש כל כך הוקסם מהמראות שהונחו על הצלחת שטעם וראה כי טוב. וכמובן, אפשר לעשות זאת בקלות בבית. על פרוסת הלחם עם הגבינה ניתן לצייר פנים מירקות, ואם נשלב את הילד ביצירה, הרי הסיכוי שיאכל יגבר.
דורית, אמא של נדב בן השלוש, סיפרה שהיא המציאה סיפורים על מזונות בריאים. הסבירה לנדב שיש בגוף תאים שצריכים אוכל בריא כדי לגדול. וכך, כשנדב הסכים לאכול משהו בריא סיפרה בהתרגשות אדירה על המלחמה שמתחוללת כרגע בגוף בין התאים ההוריים שמנסים להשיג מספיק אוכל בריא לילדים שלהם. הייתה שם הצגה שלמה על המאבקים בין התאים שכולם רוצים את המזון הבריא. בכל פעם שאני פוגשת את נדב, היום בן 15, אנחנו צוחקים על מאבקי התאים. אבל התוצאה הסופית, היא שירקות הם חלק מהתפריט היומי שלו.
איזה ירק הם הכי פחות שונאים
ומה קרה לדנה שסירבה לאכול ירקות? בשיחה הראשונה איתה לא הטפתי לה (למורת רוחה של אמה) על החשיבות ועל הבריאות של ירקות. ניסיתי להבין אותה וכשאמרה שהיא ממש שונאת עגבניה הסכמתי איתה. חשוב לתת לגיטימציה לאהבות ולבחירות שלה, ולא להילחם בהן. הכנו רשימה של איזה ירק היא פחות שונאת והחלטנו לנסות לטעום בכל פעם ירק אחר. אבל, בטעימה אחת אי אפשר לעשות שינוי.
הצעתי לה להיזכר במאכלים שפעם הראשונה עוררו בה סלידה, אבל במשך הזמן, אחרי חודש או אחרי שנה פתאום לא נראו כל כך דוחים. "חומוס", נזכרה דנה בהתלהבות. "בגן חובה, הגננת הכינה שני סוגים של סנדוויצ’ים, עם גבינה ועם חומוס. אני תמיד קבלתי את הגבינה. אבל בכיתה ב' כששכחתי את הסנדוויץ בבית והבטן נדבקה לגב, חברה שלי נתנה לי ביס מהסנדוויץ’ עם החומוס. לא האמנתי שזה חומוס. זה היה ממש טעים".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הצעתי לה לשאול את ההורים אם גם להם היו מאכלים שבהתחלה שנאו ואחר כך ממש אוהבים. והנה אמא של דנה סיפרה שהניסיון הראשון שלה עם קפה לא היה מוצלח במיוחד. היא ממש לא הבינה למה אנשים כל כך מתלהבים מהמשקה הזה ובודאי שלא הייתה מאמינה שהיא לא תתחיל את היום בלי ספל קפה גדול.
בניסיון הזה של אכילת ירקות שהכי פחות שונאים, כדאי להתחיל עם ירקות מתוקים כמו גזר, פלפל אדום וכו'. להכנה יש פה תפקיד מרכזי. חשוב שזה יהיה טעים וכך, מהגזר אפשר להכין סלט גזר עם מיץ תפוזים להמתקה. חשוב שהילד יווכח שירק יכול להיות טעים. כדאי לנצל בן משפחה בוגר שהילד מעריך ואוהב. וכך, ללא הטפות והצקות בן המשפחה שאוכל ונהנה (לא להגזים בהצגה) מהירקות, עשוי לשמש גורם מניע לשינוי התנהגות ואכילה של סרבן הירקות.
שיטה מיוחדת לסרבנים מקצועיים
עם הסרבנים המקצועיים אפשר להוסיף ירקות למאכלים האהובים. בקציצות אפשר להוסיף כרובית ו/או כרוב קצוץ, ברוטב העגבניות של הפסטה אפשר להוסיף ירקות נוספים כמו פלפל אדום. כל זה כיד הדמיון. וחשוב לא פחות, נא לא להטיף, להרצות, חשוב לכבד את הילד. ההרצאות והטפות המוסר ממש לא עוזרות ולא מקדמות. ואם הילד ממשיך לסרב לאכול ירקות, להמשיך להכין מגוון של ירקות בארוחות ולהמשיך לתת דוגמה אישית..
הכותבת היא יועצת תזונה, מרכזת סדנאות לתזונה וירידה במשקל - לאכול ולרזות עם רחל גרנות
לפנייה לכתב/ת 
