פענחו בעצמכם: מה אומרים הקיצורים במרשם הרופא?
מה ההבדל בין PO ל- O.P? מה זה Rx על המרשם, כמה פעמים צריך ליטול את התרופה, והאם כדאי גנרי או מקורי?
אתם בדרך לבית המרקחת עם המרשם שכתב הרופא, אבל לא ממש מבינים את ראשי התיבות, הקיצורים, והסמלים. הנה המדריך שיעשה לכם סדר במרשם התרופות ויעזור לכם לדעת טוב יותר מה תצטרכו ליטול בימים הקרובים, כמו שהרופא כתב.
ההתחלה: Rx
קיצורים רבים על גבי המרשם נותרו בשפת המקור – לטינית. וכך גם תחילתו של כל מרשם, בכותרת Rx, קיצור מהמילה recipe שפירושה "לקחת" או "קח".
הצורה הנכונה
כל תרופה מיוצרת בתצורות שונות: סירופ לנטילה דרך הפה, טבליות, נרות, זריקות, עירויים, או אינהלציות. לפני כל שם תרופה, מחוייב הרופא לציין את תצורתה. כך למשל, תינוק וילד יקבלו תמיד סירופ ולא טבליה שאין ביכולתם לבלוע.
המרשם למבוגר יגיע בצורת טבליה המותאמת למשקל של מבוגר, זאת משתי סיבות: האחת – טעם הסירופ לרוב אינו ערב לחיכם של מבוגרים (סירופ לרוב מתוק מאוד או מר מאוד ובעל אפטר-טייסט, כלומר טעם לוואי שנותר בפה לאחר הבליעה). הסיבה השנייה, היא שכדי לקבל את המינון המתאים למשקל, מבוגר ייאלץ לבלוע כמות גדולה מאוד של סירופ, כשטבליה אחת תספק את הכמות הנחוצה לכל מנה.
הקיצור | הפירוש |
T, Tab | טבליה |
caps | קפסולה |
Cr | קרם |
gtt, drops | טיפות |
Syr | סירופ |
Sus | תרחיף |
Supp | נר |
INH | אינהלציה |
P.O | דרך הפה |
amp | אמפולה לעירוי או להזרקה |
IV | עירוי לוריד |
IM | הזרקה לשריר |
SC | הזרקה תת עורית |
לכל תרופה יש שם
ממש כמו במבה (או: חטיף בוטנים), מילקי (מעדן חלב), או קרמבו (ממתק מוקצף), גם לתרופות יש שם מסחרי אותו בחרה חברת התרופות, ושם גנרי – שם כללי למשפחת התרופות.
כך למשל, אקמול ודקסמול שניהם שם מסחרי למשפחת ה"פראצטמול" (בארה"ב: אצטמינופן), השם הגנרי של התרופה אופטלגין להורדת חום ושיכוך כאב הוא "דיפירון", פראמין לבחילות הוא בעל השם הגנרי "מטוקלופראמיד", והאנטיביוטיקה מוקסיפן היא "אמוקסיצילין" בשמה הגנרי.
הרופא יכול לציין על גבי המרשם את השם המסחרי של התרופה, או את שמה הגנרי. כך או כך, אתם רשאים לבקש מהרוקח כל תרופה מקבילה מאותה משפחה "גנרית". כך למשל, אם רשם הרופא את התרופה "סטילנוקס" לנדודי שינה, תוכלו בבית המרקחת לבקש את המתחרה "זודורם", השייך לאותה משפחה, ובעל אותו שם גנרי – זולפידם.
אופן הנטילה
אז כמה פעמים אתם צריכים ליטול את התרופה? במרשמים הממחושבים של היום היוצאים מבתי החולים ומקופות החולים, רשום אופן הנטילה באופן ברור. כך למשל, התרופה רפאפן לטיפול בדלקת שקדים (טונסיליטיס) תילקח פעמיים ביום למשך 10 ימים, ותירשם כך: "1000 מיליגרם, 2 פעמים ביום למשך 10 ימים".
במרשמים ידניים, לעומת זאת, המרשם נכתב בקיצור, בצורה הזו:
1000mg x2/d for 10 days
G, Gr | גרם |
mg | מיליגרם |
μg, mcg | מיקרוגרם |
ml | מיליליטר |
cc | ס"מ מעוקב, מיליליטר |
O.P | חבילה, אריזה |
tsp | כפית |
המינון
כל תרופה נלקחת במינון שונה. אצל ילדים מחושב המינון על פי המשקל. למשל, מינון של התרופה האנטיביוטית "רוצפין" הוא 50 מ"ג לק"ג למנה (50 מיליגרמים לכל קילוגרם משקל גוף למנה).
אצל מבוגרים, המינון הוא לרוב קבוע ואחיד ואינו תלוי במשקל הגוף, למרות שמחקרים של השנים האחרונות הגיעו למסקנה כי גם במבוגרים יש צורך להתאים את מתן התרופה למשקל המטופל, וכי תרופה תשפיע אחרת על מטופלים במשקלים שונים.
מינון התרופה יירשם לרוב במיליגרמים, אם כי ישנן תרופות במשקל גדול יותר, או במינון של נפח. הנה הקיצורים העיקריים ושימושם:
הכמות
על הרופא לציין במרשם, מה הכמות הנחוצה למטופל למשך הטיפול. הרופא יכול לבחור לציין את כמות האריזות או הבקבוקים או את משך הטיפול בימים או שבועות, ובמקרה כזה הרוקח מחשב את כמות האריזות הנדרשת.
כך או כך, כמות האריזות או התכשירים מצויינת במילים O.P. כך למשל, 5 בקבוקים של סירופ אוגמנטין יירשמו כך:
5O.P
מנגד, מרשם לריטלין למשך חודש ימים, יצוין על פי מספר הטבליות:
30T
הסיומת החשובה ביותר
כל מרשם מסתיים בשני מרכיבים שבלעדיהם, המרשם שבידיכם לא שווה מאומה: תאריך וחתימה. ללא ציון התאריך הנכון, המרשם שבידיכם אינו בר תוקף, וללא חתימה וחותמת הרופא אף בית מרקחת לא יכבד את המרשם ולא ינפק לכם את התרופה הנדרשת.
לכן בצאתכם מהמרפאה, כדאי להביט רגע על המרשם ולוודא שכל המרכיבים נמצאים בו, כולל הסיומת החשובה הזו.