חדר המיון של סורוקה בתחתית: "ניצולת שואה שכבה שעות כמו מומיה"

סקר של משרד הבריאות שנערך לראשונה בארץ, בדק את שביעות הרצון מחדרי המיון בישראל. הסקר שפורסם הבוקר לראשונה ב-ynet ביקש לבחון את חוות הדעת של המטופלים ב-26 בתי חולים בארץ, ובעקבות הממצאים יצאנו לבדוק מה קורה בבתי החולים שקיבלו את הציון הגבוה והנמוך ביותר.

לירן גימלפרב, תושב קריית גת, לא מופתע מהסקר שבדק את חוות הדעת של מטופלים ודירג את חדר המיון בבית החולים במקום האחרון מבין בתי החולים הגדולים בארץ. "יש לי חבר טוב שגר בחו"ל ואני מסייע לסבתא שלו", הא מספר ל-ynet, "ניצולת שואה בת 84, שגרה בבאר שבע ללא אף אחד. כשהגעתי אליה ביום ראשון התברר שהיא נפלה בשבת ולא הצליחה לקום. היא היתה סגולה ומכוסה בצרכים של עצמה. הזמנתי אמבולנס והגענו למיון בשעה חמש בערב. אף אחד לא התייחס אליה וכששאלתי למה אמרו לי שיש שם אנשים משעה שמונה בבוקר.

"ביקשתי מהצוות לשטוף אותה, ולטפל בה אבל אף אחד לא עשה עם זה כלום. הלכתי לרופא ושאלתי אותו למה הוא לא בודק אותה והוא ענה לי 'אין לי מה לבדוק אותה, אני עסוק, יש עוד מיליון מטופלים'. היא זרוקה שם, סובלת מכאבים ואף אחד לא מתעניין. אחרי כמה שעות הרופא אומר לי שהיא בכלל הגיעה למיון הכירורגי כי במיון הפנימי לא היה מקום, ולכן הוא לא מטפל בה, וצריך לחכות שיגיע הרופא מהמיון הפנימי. פשוט לא מתייחסים אליך, אתה עומד שם כמו איזה סמרטוט, ואתה אומר 'ריבונו של עולם, טיפה אנושיות. תבואו רק לבדוק'. הרגשתי שהם לא באמת רוצים לעזור, כאילו הם עושים לנו טובה. היינו שם עד עשר בלילה עד שהיא קיבלה טיפול. שכבה כמו מומייה חמש שעות, זה מטורף".

חדר המיון בסורוקה - במקום האחרון מבין בתי החולים הגדולים בארץ(צילום: הרצל יוסף)

"עדיף לסבול בבית"

מטופל אחר התלונן: "זה סיוט, עדיף לסבול בבית ולא לבוא לפה. לא יאמן כמה מעט אנשים עובדים וכמה אנשים חולים. עד שמקבלים טיפול לוקח שעות, הפקידה בקבלה גם מקבלת פרטים של אנשים וגם צריכה לשים מצעים על מיטה של חולים, יש אח שעושה בדיקות דם למאות אנשים שמחכים בתור, הרופאים עובדים 24 שעות ואין מספיק אנשים שייטפלו בחולים".

יש גם מטופלים שחושבים אחרת. יוסף קראדי בן ה-59 סיפר: "הגעתי למיון בשבת בלילה בגלל אבנים בכליות. קיבלו אותי יפה, מיד קיבלתי הודעת סמס מי הרופאים והאחים שמטפלים בי, ועדכונים שהבדיקות נשלחו למעבדה. במקביל באו אנשי צוות ובדקו איתי כל הזמן איך אני מרגיש. היום חזרתי למיון כי בחברת התעופה ביקשו ממני מכתב שמסביר מדוע ביטלתי את הטיסה כדי שלא אקבל קנס. ניגשתי למנהל המיון, שלא מכיר אותי, והוא תרגם עבורי את כל המכתב לאנגלית והדפיס אותו. הופתעתי מהיחס האדיב".

דוד אפריאט בן ה-65 הגיע עם דופק מהיר למיון, ויצא לאחר כמה שעות מרוצה. "קיבלו אותי מהר מאוד, טיפלו בי מהר מאוד, קיבלתי את כל האינפורמציה שביקשתי, היחס היה מצוין, ויש לי רק מילים טובות לומר".

בסורוקה מנסים להשתפר

מנהל בית החולים "סורוקה", ד"ר אהוד דוידסון, הגיב לממצאי הסקר: "אנחנו לוקחים ברצינות מאוד רבה סקרי שביעות רצון של מטופלים ולקוחות. זה חמור מאוד וחשוב עבורנו על מנת ללמוד, לשפר ולתקן את מה שצריך. הסקר הזה מקטלג את סורוקה בין בתי החולים הגדולים בישראל, אבל הוא לא מציין שמדובר בחדר המיון הכי עמוס והכי פעיל במדינה.

"למעשה אנחנו קטגוריה בפני עצמנו מבחינת היקפי הפעילות. דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא שהסקר מציג תמונת מצב רגעית ולא מראה מגמות. אילו הסקר היה משווה תקופה מול תקופה, היה אפשר לראות שאנחנו במגמה של שיפור. את המגמות האלה אני לומד מתוך סקרים ששירותי בריאות כללית עושה בין בתי החולים שלה. יש כמה נושאים שבהם יש עלייה מאוד יפה בסקרים הללו, כמו מתן הסברים ביוזמת הצוות, קטגוריה בה יש עלייה ענקית של 10% בין 2014 ל-2015. בקטגוריה של קבלת מענה במיון ללא מאמץ יש עלייה של 15%.

"המגמה מאוד חשובה, והנושאים הממוקדים הללו בסוף יתבטאו בסקרי שביעות הרצון שמשרד הבריאות עושה. בנוסף, יש שורה שלמה של תהליכים שאנחנו בעיצומם, כמו הרחבת שטח המיון והוספת כח אדם של רופאים ואחיות. לאחרונה התחלנו בפרוייקט חדשני של שליחת הודעות סמס למטופלים שלנו, שמציין מי הרופא והאחות המטפלים ובאיזה סטטוס הוא נמצא בתהליך, ולאחר השחרור אנחנו מלווים את המטופל בשאלון שביעות רצון, על מנת להפיק לקחים".

תעודת עניות של מצב הרפואה בנגב

יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, גוף שפועל לשיפור הרפואה הציבורית בדרום, אמר: "הסקר החדש לא מגלה לנו דברים שלא ידענו כבר. אני חושב שהעובדה כי בית החולים סורוקה נמצא בתחתית הטבלה צריכה להדיר שינה מעיניו של שר הבריאות. הרי בניגוד לרובם הגורף של בתי החולים שהשתתפו בסקר ונמצאים באזורים מרובים במוקדי רפואה ציבורית, סורוקה הוא בית החולים היחיד שעומד לרשות תושבי הנגב.

"תוצאות הסקר הזה הן תעודת העניות של מצב הרפואה הציבורית בנגב, וכמובן שבלי טיפול ראוי ממוקד ואינטנסיבי המצב רק יחמיר. יותר מ10% מתושבי ישראל תלויים בבריאותם אך ורק בבית החולים סורוקה, וזהו מספר שאינו כולל בתוכו את הכפרים הלא מוכרים בנגב ואוכלוסיות נוספות שאינן נמדדות. עולה מהסקר כי מחסור עמוק במיטות אשפוז וחדרי מיון קורסים, הם מנת חלקם של בתי החולים בעיקר בפריפריה. אנו רוחשים כבוד עצום לצוות הרפואי והנהלת בית החולים סורוקה, אך אין ספק כי אזלת היד רק מתעצמת שמדובר בנגב, שכן האוכלוסיה הרבה יותר מורכבת לטיפול".

בהדסה עין כרם מרוצים

אחרי שנה עמוסה בפיגועים בו טיפל צוות חדר המיון של הדסה עין כרם בעשרות פצועים, הצוות הרפואי נראה מחוייך לאחר שדורג במקום הראשון בסדר של משרד הבריאות על שביעות הרצון מחדרי המיון בישראל. "זו הרגשה מאוד טובה", אומר ד"ר אחמד נעמה, שעובד בחדר המיון כבר ארבע שנים "המחלקה לרפואה דחופה היא מאד עמוסה, מטפלים במגוון רחב של חולים, והמקום הראשון מעיד על העבודה הטובה שאנחנו עושים".

אפרת הלפר, אחות בחדר המיון מזה עשר שנים מוסיפה "אנחנו עובדים מאד קשה ומנסים לתת כמה שאנחנו יכולים ונחמד לראות שלמרות שלרוב אנחנו לא מקבלים את הפידבקים בזמן אמת למאמצים יש פירות".

מרין סייג הגיעה למיון בגלל קוצר נשימה, וכשראיינו אותה היא המתינה כבר ארבע שעות בבית החולים הדסה. למרות העומס בחדר המיון, שבגלל היא נאלצה להמתין על מיטה במסדרון, היא מספרת על חוויה חיובית בחדר המיון "קיבלתי טיפול הלכתי לצילום ועכשיו אני מחכה לתשובות. יש עומס, מחכים במסדרון היחס של הרופאים טוב, נותנים פה שירות טוב".

הארווי ניומן מניו יורק מבקר בארץ בטיול, כשלפתע חש ברע ופונה לחדר המיון. מהבוקר הוא עובר בדיקות רפואיות אך נמצא במצב רוח טוב ואופטימי. הוא מרוצה מאד מהטיפול בחדר המיון: "הצוות מצוין, היחס יוצא מן הכלל" הוא משבח, ומדגיש כי הוא הוא חבר בהנהלות של מספר בתי חולים בניו יורק, ומבקר בבתי חולים באופן קבוע, כך שיש לו למה להשוות.

- איך מצליחים לשמור על חיוך למרות העומס הגדול?

"זה לא קל, למרות העומס אנחנו משתדלים להיות אמפטיים, קשובים לחולים ולתת את הטיפול המקסימלי", אומר ד"ר נעמה. "אנחנו מקבלים הרבה חולים ואנחנו צריכים לאתר את ה 5-10 אחוז של החולים הקריטיים ולטפל בהם ולהעניק להם את תשומת הלב הגדולה, גם כשחולים אחרים מחכים הרבה שעות. אנחנו צריכים להיות קשובים ולתת את ההסבר הטוב למה אני מטפל בחולה אחר שהגיע אחריהם, ולמה כבודו צריך לחכות".

- אתם נתקלים גם בתגובות קשות מצד מטופלים?

"כולנו מכירים את המנטליות הישראלית, אלימות מילולית זה יום יומי, ואין אח או אחות שלא חוו אלימות פיזית. כל אחד מתמודד בדרך שלו עם הדרך", אומרת הלפר. "מצד שני לפעמים גם מקבלים תגובות חמות מצד מטופלים. פה על הדלפק יש חבילת שוקולד גדולה שקיבלנו לפני חצי שעה מאשתו של מטופל, וזה נחמד לקבל מדי פעם חיזוק להמשיך ולעבוד בתוך העומס הזה".