צדק בפשיטת רגל: נושה פרטית גברה על הבנק

אדם צבר חוב של מיליוני שקלים, רובו לבנק איגוד, אבל מי שעשתה את העבודה החשובה בתיק הייתה נושה פרטית. שופט פסק לטובתה והבנק יסתפק בשאריות

עו"ד סימה ברקוביץפורסם: 15.03.16 , 17:11

בית המשפט המחוזי בתל אביב הפתיע לאחרונה כשפסק לטובת נושה בעלת חוב קטן יחסית את רוב הכספים בקופת פשיטת רגל של חייב. מנגד הוא הותיר את בנק האיגוד, שהחוב כלפיו עומד על מיליונים, להסתפק בשאריות. מה הוביל להחלטה?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

אדם שצבר חובות עתק הוכרז בינואר 2009 כפושט רגל דווקא בעקבות בקשתה של נושה פרטית שטענה כי הוא חייב לה כ-200 אלף שקל. הנאמן שמונה בתיק מצא שהנכס היחיד של החייב הוא דירת המגורים שלו ושל אשתו, אלא שבינתיים גילתה הנושה שהוא העביר את חלקו בדירה לאשתו במטרה להבריח את הנכס. בזכות פעולתה בוטלה ההענקה האסורה, הדירה נמכרה, ולקופת פשיטת הרגל הוזרמו 436,449 שקל. זאת בזמן שסכום החובות לכלל הנושים עמד על כ-2.3 מיליון שקל, מתוכם כשני מיליון שקל לבנק איגוד.

מדריך

הרפורמה כבר בשטח: פשיטת רגל תוך שנתיים

עו"ד מיכל שחר

השינוי שעברו הליכי פשיטת הרגל בשנה האחרונה מקצר את ההליכים ומסייע לחייבים לפתוח חיים חדשים. מה צריך לעשות לשם כך?

הרפורמה כבר בשטח: פשיטת רגל תוך שנתיים

באוקטובר 2014, בעקבות התנהלותו הקלוקלת של החייב, בוטלו הליכי פשיטת הרגל ובית המשפט הורה לנאמן לחלק את היתרה שבקופה בין הנושים לפי סכומי החוב שלהם. בהתאם קבע הנאמן כי הבנק זכאי ל-324,900 שקל, ואילו הנושה הפרטית ל-31,943 שקל בלבד. בשלב הזה ביקשה הנושה מבית המשפט לקבוע שהיא זכאית למלוא הכספים שאושרו לה – 202,688 שקל. היא טענה שאין שום הצדקה שהבנק, שלא עשה דבר כדי לגבות את חובו, ייהנה מחלק הארי של הכספים שהגיעו בזכות יוזמתה ומאמציה.

לדבריה, בזמן שהבנק ישב בחיבוק ידיים, היא שכרה אנשי מקצוע והוציא כספים רבים כדי להתחקות אחר החייב. יותר מזה, הבנק אפילו לא טרח להטיל עיקול על הדירה בשלב מוקדם יותר – פעולה שהייתה מונעת את ההענקה האסורה מלכתחילה. המבקשת ביקשה מבית המשפט לפעול בדומה להוצאה לפועל, ולתגמל אותה בהיותה הנושה הראשונה שנקטה הליכי גבייה.

הנאמן אמנם תמך במבקשת, אך מולה התייצב בנק איגוד, שביקש לחלק את הסכום שבקופה בהתאם לשיעור היחסי של החובות. לטענתו, פקודת פשיטת הרגל אינה מאפשרת להעדיף נושה אחד על פני משנהו.

בעיית הנוסע החופשי

אבל השופט איתן אורנשטיין קבע כי הצדק מחייב לפסוק למבקשת גמול הולם על מאמציה. הוא הדגיש ששוויון בין הנושים הוא אמנם עקרון בסיסי וחשוב, אולם לשיטתו עקרון זה טומן בחובו את בעיית "הנוסע החופשי", ועלול לעודד נושים לחכות לזה שירים את הכפפה ויתאמץ במקומם, כיוון שבסופו של דבר הם ממילא יזכו בכספם.

בהתחשב בכך קבע השופט כי ישנם מקרים מיוחדים שמצדיקים לסטות מעקרון השוויון ולתגמל את הנושה הראשון, בדומה למה שקובע חוק ההוצאה לפועל (בהליכי הוצאה לפועל הנושה הראשון שפועל לגביית החוב גם מקבל את כספו ראשון).

לעמדת השופט אורנשטיין מקרה זה נמנה עליהם מכמה סיבות. הראשונה שבהן היא התנהלותו השאננה של הבנק, שכ"נושה מקצועי" בעל הון מוטלות עליו חובות מוגברות לגביית חובות ולשמירה על נכסי חייבים. למרות זאת, הבנק העדיף להמתין בחוסר מעש, בעוד המבקשת מניעה את ההליכים ומשקיעה בהם באופן כזה, שרק בזכותה הוזרמו כספים לקופה.

הוא הדגיש כי אינו קורא תיגר על עקרון השוויון, והחלטתו רלוונטית רק למקרה הנוכחי. לפיכך הוחלט לתגמל את המבקשת ב-70% מתביעת החוב שלה – כ-157 אלף שקל, בתוספת החזר הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 23,378 שקל. היתרה תחולק בין הנושים האחרים, בהם בנק איגוד.