עיסוק בכסף - החטא הגדול ביותר
פרשת ויקרא וחוקי ישראל תמימים בדעתם: אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. הדרך בה ניתן לכפר על כך - העלאת קורבן. פרשת שבוע כלכלית
המילה קורבן מופיעה לראשונה בפרשת ויקרא - ומעלה את המנהג לראשונה, לצד זביחת זבחים והעלאת עולות. מה התועלת של המנהג?
טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית :
מתכננים תקציב לשיפוץ? למדו מבוני המשכן
חלוקת תפקידים וניהול תקציב בגרסת התנ"ך
רוצים לייצר שוויון? הטילו מס שווה על כולם
הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל ורב הישוב עתניאל, מסביר שיש עולם שלפני מעמד הר סיני ולפני המשכן, ויש את זה שאחריו. העולם שלאחר מעמד הר סיני יש בו שכינה שירדה לעם, וממילא יש רצון של העם להתקרב לשכינה. ומשם המושג קורבן - לא מחיר, תמורה שהאדם משלם עבור בוראו אלא התקרבות לקב"ה. מהסתכלות זו על מושג הקרבנות נוכל לנסות ולהבין את גודל אחריותו של האדם על מעשיו.
הפרשה מונה מספר סוגים של קורבנות - החל מקורבן עולה (בסוגיו השונים), קורבנות מנחה, קורבנות שלמים וקורבנות החטאת. בקורבנות החטאת יש חלוקה לסוגי החוטאים בשגגה: כהן המשיח, כל עדת ישראל, נשיא ולבסוף כל אדם.
יש לבחון את מהות הקרבת החטאת. מדוע אדם שעשה מעשה בשגגה, מבלי שהתכוון לכך, צריך להביא קרבן? הרי הוא יכול להתנצל ולהתקדם הלאה. יש מספר פירושים הנותנים מענה לשאלה זו. הרמב"ן מתייחס להיבט הנפשי של האדם, ואומר כי ברגע שאדם חטא, יש בנפשו שריטה ושעל מנת לכפר על כך - יש להביא קרבן. כלומר, השריטה מרחקת את האדם מבוראו. אי לכך, עליו להתקרב מחדש.
הרמב"ם לעומתו מטיל את האחריות המלאה של השגגה על האדם. הרמב"ם מבקש מהאדם לשים לב לכל צעד ושעל שלו, להקפיד ולבדוק לפני ביצוע מעשה מסוים ומכיוון שלא נהג כך לפני ושגג, הריחוק מהקב"ה כבר נעשה קודם ויש לו להתקרב ברגע שחטא.
כך מפרשים נוספים כותבים על החטאת ועל השגגה. השגגה היא חוסר אחריות של החוטא ועל כך הוא מביא קרבן.
עיסוק בכסף - החטא הגדול ביותר
גם בספר החוקים של מדינת ישראל מופיע החוק: אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. עשייה בשגגה יכולה לנבוע מחוסר ידיעה או מחוסר תשומת לב. שני גורמים ששורשם אחד. אחריות האדם על עצמו.
כל קרבנות החטאת המופיעות, מביאות לנו מקרים מדרגות נשיאותיות ועד האדם הפשוט. נראה כי החטאת המרכזית המדוברת היא המעילה. אחד החטאים הקשים ביותר הוא המעילה (בשוגג) וההתעסקות בכסף. אדם צריך להיות נקי בכל דרג בו הוא נמצא, מהכהן המשיח ועד "נפש כי תחטא". זה לא קל. זו אחריות כבדה מאד, אבל בכדי לשמור על חברה חזקה - כל מעילה קטנה משחיתה גם את החברה, גם את הנפש (כפי שהרמב"ן כותב) וגם את ההתרחקות מהקב"ה.
אחריות כלכלית מתחילה בהיכרות עם הכלכלה, ובהיכרות עם הכסף שקיים או שלא. אחריות כלכלית היא להבין איך הכסף שלי פועל ולטובת מה. להבין מה משמעותה של ההלוואה שאני לוקח, ועד כמה אני מחויב להחזירה ע"פ תנאיה יחד עם כלל ההשלכות על התזרים שלי.
אחריות כלכלית משמעה להסתכל פנימה ולחיות ממה שיש, ולא ממה שאין. חטא קטן (כמו לקיחת הלוואה ללא יכולת החזר, סינון החבר הטוב שהלווה לי קצת כסף, העלמת מס באיזו עבודה קטנה שעשיתי) - לא שונה מאף חטא גדול של שחיתות שלטונית, של שימוש בכספי מיסים שלא לצרכם.
אל לנו להטיל דופי באף חטא - קטן כגדול. כל החטאים כולם מרחקים אותנו מהאמת - ובזה נדרש מאיתנו תהליך של התקרבות ושל הקרבה.
הכותב הוא מנהל מחוז מרכז, ירושלים והדרום של ארגון פעמונים
לפנייה לכתב/ת 
