מה השתנה? ynet מסכם שנה לבחירות
גל טרור שלא רואים את סופו, מחירי דיור שממשיכים לטפס וקואליציה שברירית שמנסה לנווט בסערה. כתבי ynet מסכמים שנה סוערת נוספת במשדר מיוחד
שנה לבחירות, וכתבי ynet מנסים לבחון מה השתנה בממשלת ה-61 של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מי הבטיח אבל לא הבטיח לקיים,מי הפתיע לטובה ומי לשלילה, והאם אנחנו מתקרבים שוב, בקרוב, לבחירות חדשות? הכל במשדר שלפניכם.
הילה ציאון, נדל"ן // כחלון מבטיח, במציאות זה אחרת
רגע לפני שמונה לתפקיד שר האוצר, התחייב משה כחלון להעלות את מס הרכישה למשקיעי הנדל"ן במטרה להרחיק אותם משוק הדיור, ובכך לצנן את המחירים.
מציאות: נכון לפברואר השנה, סקירת האוצר מלמדת כי שיעור משקיעי הנדל"ן עומד על כ-20 אחוזים מקרב רוכשי הדירות וממשיך לעלות, גם אם בשיעור קל, מדי חודש. על פי נתוני השמאי הממשלתי, מחירי הדיור מאז הרבעון השלישי של 2015 ממשיכים לעלות – בבאר שבע ובאשקלון למשל חל זינוק של 15 אחוז במחירים תוך שנה.
במאי 2015 התחייב שר האוצר להחזיר את תוכנית "מחיר למשתכן" במתכונת חדשה שתהיה מיועדת לזוגות צעירים ורווקים חסרי דיור – עם קריטריונים גמישים ודירות בהנחה של עד 30% כלומר קרוב ל-400 אלף שקל.
במציאות, נכון לשבוע שעבר, כבר נפתחו שתי הגרלות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן בעפולה ובלוד, ועד כה הושלמו עשרות מכרזים ליותר מ-6,000 דירות מוזלות ברחבי הארץ. כל שנותר הוא להמתין עד שהקבלנים יקבלו היתרי בנייה מהרשויות המקומיות ויוכלו להתחיל לבנות את הפרויקטים, כך שסביר להניח שנראה את הדירות המוזלות האלה רק עוד כמה שנים טובות.
עוד הבטיח שר האוצר לרכז את כל סמכויות הנדל"ן של הממשלה תחת כובע אחד בקבינט הדיור, במטרה לזרז אישור של תוכניות בנייה למגורים כדי להגדיל את היצע הדיור.
במציאות, מנהל התכנון שאחראי על הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה עבר ממשרד הפנים למשרד האוצר ואישר בסוף 2015 תוכניות בנייה של כמעט 100 אלף דירות ברחבי הארץ. באוצר טענו אז כי הצליחו לעבור את היעד הממשלתי שהוצב להם - 82 אלף דירות – אבל הם שכחו להדגיש שמדובר רק בתוכניות שאושרו, ולא בהיתרי בנייה.
מירב קריסטל, כלכלה // כוונות טובות, שלא מגיעות לכיס הצרכן
הממשלה הנוכחית החלה את הקדנציה שלה עם הבטחה: שר האוצר משה כחלון, האיש שהביא להורדה הדרמטית במחירי הסלולר. היה ברור שכחלון ינסה להמשיך בקו של "אביר הצרכנים" בדיור, בתחבורה במזון. וכך היה. הוא באמת ניסה.
בספטמבר 2015, כחלון וראש הממשלה נתניהו, הכריזו על הורדת המע"מ מ-18 ל-17 בעקבות עודף מגביית מסים. עזר לנו? כן, ברכישת דירה ובמוצרי מזון, אבל ודאי שלא כל מוצרי הצריכה הוזלו בעקבות המהלך. כלומר, זה עזר בעיקר לסוחרים.
אחר כך, הגיעה הרפורמה בתחבורה הציבורית. כחלון ושר הפנים אריה דרעי הבטיחו וקיימו: המחירים ירדו. כל הכבוד. באמת. אבל הצרכנים בטח היו מעדיפים במקום זה תחבורה זמינה יותר, צפופה פחות, ואם אפשר – גם בשבת.
שר האוצר חושב, כמו קודמיו, שייבוא יוריד את המחיר לצרכנים, אז הוא מיטיב עם היבואנים בתקווה שהם מטוב לבם יעשו הנחות. לכבוד פסח הוגדלה מכסת הייבוא ללא מכס של שמן זית, ירקות טריים, ירקות קפואים, דגים, בשר טרי. לצד זה, משרד התשתיות הודיע כי יאפשר ייבוא מוצרי חשמל ללא בדיקות אנרגיה – עוד הטבה ליבואנים. האם ההטבה תגולגל לצרכנים? איש לא יודע.
הממשלה הזו גם הורידה את מחיר המים ובשורה התחתונה יש לה כוונות טובות, אבל הביצוע לא תמיד מורגש בכיס.
שחר חי, חינוך // סערות לצד התחלת יישום של רפורמות
שר החינוך נפתלי בנט, שכלל לא רצה את תיק החינוך, מצהיר היום בכל הזדמנות שמדובר בתפקיד חייו. עם כניסתו לתפקיד הוא הציב ארבעה יעדים עיקריים: טיפול בגיל הרך, קידום המתמטיקה, צמצום פערים והטמעת ערכים.
שתי הרפורמות הראשונות שהוביל וקשורות לגיל הרך ולבתי הספר היסודיים, הוספת סייעת שנייה בגני ילדים וצמצום התלמידים בכיתה עד 34, החלה השנה בכיתות א' ותוך חמש שנים אמורה להיות מיושמת בכלל הכיתות בבתי הספר היסודיים, אך כרגע לא בבתי הספר העל יסודיים.
בהמשך חשף בנט את התוכנית הלאומית לחיזוק המתמטיקה שמטרתה העיקרית היא הכפלת מספר הניגשים לבגרות ברמת חמש יחידות תוך חמש שנים. במסגרת התוכנית יוגדל מספר שעות הלימוד במתמטיקה, יוגדל מספר המורים המלמדים, יפתחו כיתות עם מספר תלמידים נמוך מהנדרש ויוגדל הבונוס למסיימי חמש יחידות ועוד.
סערות לא חסרו. ספר האזרחות שנטען כי מתמקד בישראל כמדינה יהודית ופחות בהיות דמוקרטית, נושאי צנזורה וסל תרבות,
כולל אי הכנסת ההצגה הזמן המקביל של וואליד דקה לסל ההצגות, בניגוד להחלטת הוועדה, השינויים במל"ג שהובילו להתפטרות שישה חברים ועוד.
בחודשים הקרובים הוא יידרש להחלטה נוספת: האם להחזיר את בחינות הבגרות לכיתה י', או להמשיך את הרפורמה של קודמו שי פירון לפיה בחינות הבגרות מתקיימות רק בכיתות י"א-י"ב, ודומה כי צפויה לו עבודה רבה, בעיקר בתחום יישום הבטחות או רפורמות.
מורן אזולאי, הכנסת // חוזקה של הקואליציה בצרותה
כשהממשלה כל כך צרה וקואליציית ה-61 כל כך שברירית, אין פלא שהשנה הראשונה של הכנסת ה-20 התאפיינה בעיקר בפעילות מאומצת לכיבוי שריפות קטנות.
חקיקה משמעותית לא הייתה כאן, ספינים ומסכי עשן דווקא כן. בעיצומו של גל הטרור הביאה הממשלה כמה יוזמות חקיקה גדולות - לא בטוח שיביאו איתן בשורות. חוק ההשעיה המבקש להדיח חבר כנסת שהסית לטרור הפך אמנם לחוק הדגל אבל הוא כמעט בלתי ישים, החוק לגירוש משפחות מחבלים עורר קשיים משפטיים ברורים עוד לפני שהוגש ודברי חקיקה נוספים שעלו באחרונה לא בטוח שיכנסו לספר החוקים אבל יצרו חגיגה תקשורתית.
נכון, יש לא מעט בעיות וקלקולים בקואליציה שבה כל ממזר מלך, אבל יש לה גם יתרונות. דווקא גזרתה הצרה היא זו שמחזיקה אותה, כולם תלויים בכולם. מרכיביה המעטים כל כך עושים הכל כדי לא לאבד את העמדות המצוינות שקיבלו.
בחסות ההסכמים הקואליציוניים החתומים תתפזר בקרוב עננת התקציב שעוד מעיבה מעט והתקציב הדו שנתי שיעבור יצעיד את הקואליציה הלאה. ונכון, עוד יהיו מפלות פה ושם בקריאה טרומית אבל זה לא נחשב שריפה, בקושי גיץ.
אז למה להם בחירות?
יואב זיתון, צבא // גל טרור, גיבוש פתרונות לא ממש
הם קוראים לזה בביטוי המכובס "גל טרור", כאילו זה תיכף ייגמר, אבל בימים האחרונים כבר מלאו חצי שנה לאינתיפאדה השלישית שגבתה את חייהם של 34 בני אדם ומעל 340 פצועים.
הקבינט ממעט להתכנס, והדיונים הבהולים בצמרת המדינית ביטחונית מולידים בכל פעם מחדש עוד קצת מאותו הדבר: כתר נושם וזמני על כפר זעיר ממנו יצאו מחבלים, הקפאה מוגבלת וזמנית כמובן, של בעלי היתרים מחברון, ושוב פעם מבצע נרחב לתפיסת שב"חים. פלסטר על פלסטר למחלה ממארת וקטלנית, כזו שגם בכירים בצה"ל מודים בשיחות סגורות שפיתרון צבאי בלבד לא יביא למיגורה.
הצבא והשב"כ מסכלים מדי לילה פיגועים קטלניים בהרבה מטרור הסכינאים, הדורסים והיורים, אבל גיבוש פיתרונות אמיתיים ונועזים לחיסולה של האינתיפאדה נראה כמו פארסה מתמשכת. בממשלה תוקעים צעדי הרתעה שגיבשו השרים בעצמם, נגד תופעת
המחבל הבודד: הריסת בתי מחבלים בהליך מזורז? לפי נתוני צה"ל, מתוך למעלה מ-230 מחבלים שיצאו לרצוח יהודים, רק עשרה בתים נהרסו באופן חלקי או מלא, ומתוכם כאלה שפגעו עוד באמצע 2015.
גם את המעטים שבבתי המחבלים שישראל רוצה להרוס, שבועות ארוכים חולפים עד לביצוע בשטח, אם בכלל, וגירוש משפחות מחבלים תקוע במשרד המשפטים. אפילו תחנה פלסטינית ששידרה הסתה ונסגרה ע"י צה"ל, המשיכה תוך זמן קצר לשדר לגדה המערבית דרך מצרים. ועכשיו ינסו למצוא דרך כיצד לסגור למסיתים את הפייסבוק ואת הטוויטר. ככה נראית הרתעה בלי שיניים שמובילה לכרסום מתמשך בתחושת הביטחון האישי של האזרחים".
רון בן ישי, ביטחון // יש גם דברים טובים
בתקופות שבהן אין מלחמות נמדד תפקודה הביטחוני של ממשלה בישראל על פי שלושה פרמטרים:
- באיזו מידה קידמה הממשלה את מצבה האסטרטגי ואת הביטחון הלאומי של ישראל כולל מוכנות למלחמה רבתי אם וכאשר תפרוץ.
- הביטחון האישי הפיזי ותחושת הביטחון של האזרחים.
- תפקוד הממשלה כמקבלת החלטות ביטחוניות.
על פי קריטריונים אלה נראה שממשלת נתניהו הרביעית תפקדה באופן סביר בשנת כהונתה הראשונה. הכישלון הגדול היה בהקשר להסכם הגרעין של המעצמות עם איראן. נתניהו ושריו ניסו למנוע את חתימת ההסכם, גם במחיר עימות גלוי פוליטי ויצרי עם ממשל אובמה. כעת כולנו משלמים את המחיר בדמות חבילת סיוע ביטחוני מצומקת בהרבה ממה שהיינו יכולים לקבל וביוזמות לא נוחות באו"ם בעניין הפלסטיני. כשלון נוסף הוא הבידוד הגובר והולך של ישראל בזירה הבין לאומית, שפוגע בלגיטימציה שמעניקה לנו הקהילייה הבין לאומית להגן על עצמנו.
לעומת זאת יכולים ראש הממשלה ושר הביטחון יעלון לרשום לעצמם הצלחה בכל מה שנוגע להתנהלות בזירה הצפונית; מול מלחמת האזרחים בסוריה והמעורבות הרוסית שם ומול חזית הטרור בהובלת איראן וחיזבאללה. הממשלה הנוכחית מצליחה שלא להיגרר למעורבות פעילה בסכסוך תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלנו. בנוסף לכך מתקרבת הממשלה להשמת מענה התקפי והגנתי טוב לאיום הרקטות והטילים הנשקף מלבנון ועל כך מגיעה לה מחמאה.
צריך גם לציין שתפקוד הממשלה והקבינט כפורום קבלת ההחלטות הביטחוניות המרכזיות השתפר לאחרונה. לעיתים די
תכופות מתקיימים דיונים רציניים, שמעמיקים את הבנת חברי הקבינט בסוגיות הביטחוניות הבסיסיות וזה מטייב את איכות ההחלטות. גם הצמד נתניהו ויעלון מתפקד היטב ובהרמוניה וזה תורם לתפקוד הממשלה כולה.
ואולם בתחום הביטחון האישי ותחושת הביטחון תפקודה של הממשלה הנוכחית הרבה פחות מסביר. הממשלה אינה מצליחה לגרום לדעיכת
אינתיפאדת הבודדים ביהודה ושומרון; גם עזה עומדת להתפוצץ לנו בפנים מעל ומתחת לפני הקרקע. הסיבה העיקרית לכשל החמור הזה היא שבכל מה שנוגע לסכסוך עם הפלסטינים החלטות הממשלה הנוכחית מושפעות מדוגמות אידאולוגיות ופוליטיות ולא ממה שמחייבים ההיגיון והניסיון הביטחוניים.
ציון כולל - 6.5 מתוך 10.
לפנייה לכתב/ת 
