תחקיר: כלי הנגינה על מטבע חצי השקל - זיוף

הכינור המופיע על מטבע חצי השקל הוא אחד הסמלים הארכיאולוגיים המוכרים בישראל. במשך שנים האותנטיות שלו הייתה שנויה במחלוקת, ושורה של חוקרים אקדמים טענו כי הוא מזויף. הבוקר (יום ה') חושף מגזין ה"ניו ריפבליק" האמריקני כי בנק ישראל היה מודע לספקות לגבי מקורו - אך למרות זאת הוא הנפיק את המטבע והנציח את הסמל.

נראה כי מקורו של החותם לא ידוע. ב־1978 קנה האספן ראובן הכט את החותם בשוק העתיקות. החותם עשוי מאבן ישפה, עם חריטה של לירה (מעין נבל) בעלת 12 מיתרים וכתובת בכתב עברי קדום "למעדנה בת המלך". הכט הביא את החותם לפרופ' נחמן אביגד, וזה חקר את החותם ותיארך אותו למאה ה־7 לפני הספירה. הגילוי עורר התרגשות רבה בארץ, שכן הכינור נתפס ככינור של דוד המלך, ובבנק ישראל החליטו להנציח אותו על גבי מטבע חצי השקל החדש, שהונפק ב־1985.

בתחקיר שמפרסם העיתונאי דניאל אסתרין, הוא מראה כיצד בנק ישראל התעלם מהמידע הבעייתי על החותם לאורך השנים. כך למשל הוא מביא מכתב ששלחה ד"ר בתיה באיאר למחלקת המטבע בבנק ישראל לפני הנפקת המטבע. באיאר, מוסיקולוגית מהאוניברסיטה העברית, טענה כי לא היו קיימים כלי נגינה כאלו, והמבנה של הכלי החרוט על החותמת לא מאפשר לנגן עליו.

"יש צורך מיידי לבטל את הנפקתו של מטבע ראווה המראה את דמותם החותם, בגושפנקא של החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות", כתבה ד"ר באיאר במכתב מאוגוסט 1985. אך הדבר לא עצר את הנפקת המטבע חודש לאחר מכן. גם פניותיו של חתן פרס ישראל לחקר המקרא, פרופסור שמואל אחיטוב, שקבע שהחותם מזויף, זכו להתעלמות מצד הבנק.

יש לציין כי קיים קושי מדעי לתארך את החותם באופן חד-משמעי, מכיוון שמדובר באבן שלא ניתן לערוך עליה בדיקות פחמן 14. פרופסור אביגד התבסס לצורת הכתב העברי הקדום כדי לתארך את החותם. רק בשנת 2013 נערכה בדיקה מדעית מקיפה על ידי הארכיאולוג בשם כריסטופר רולסטון, שקבע כי הכלים ששימשו לחריטת החותם שונים לחלוטין

 מהכלים ששימשו לחריטת כתובות עתיקות. לאור המחלוקת, מוזיאון ישראל הסיר את החותם מהתצוגה בשנת 1994, אך עד היום חנות המזכרות של המוזיאון מוכרת תכשיטים בהשראת החותם.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בשנת 1985, הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון בחרה לשלב את עיצוב חותם מעדנה בת המלך בעיצוב צד הנושא של המטבע החדש בערך חצי שקל. שנים רבות לאחר מכן עלו בקרב קהיליית הארכיאולוגים הישראלית ספקות לגבי אמיתותו של הפריט הארכיאולוגי עליו מתבסס כאמור עיצוב צד הנושא של המטבע. בנק ישראל כמובן אינו צד לדיון הארכיאולוגי, אשר ייתכן שיימשך עוד שנים רבות. בכל מקרה, מטבעות חצי שקל המהלכים במחזור הם רשמיים, אמינים, ובטוחים לשימוש".