חידוש בשיטת מצליח: "אין פיצויים כי התאונה הייתה צפויה"

המשאית של אלי וייסמן התהפכה בתאונה. נגרמו לה נזקים כבדים. אפילו המרכב ניתק ממנה. המשאית הייתה מבוטחת בביטוח מקיף בחברת הביטוח כלל. זו האחרונה שילמה לוייסמן את הנזקים שנגרמו למשאית אולם סירבה לשלם לו את הנזקים שנגרמו למרכב.

הפוליסה שלנו מכסה רק "תאונה בלתי צפויה", טענו מסלקי התביעות בכלל. הם גייסו את מאיר קנדלר, מומחה בתחום המטלורגיה (הנדסת המתכות). זה בדק ומצא כי הריתוכים שבין המרכב למשאית היו פגומים. אלמלא הריתוכים הפגומים, המרכב לא היה מתנתק והיה שורד את התאונה, טענו מסלקי התביעות. לכן מדובר בתאונה צפויה שאינה מכוסה בפוליסת המקיף שלנו.

האם טענת כלל מחזיקה מים? בוודאי שלא. קחו למשל רכב שיצא ממפעל היצרן עם בלמים פגומים. ברור שבלמים פגומים צפויים לגרום לתאונה אבל המבוטח לא צופה שהרכב יצא ממפעל היצרן עם בלמים פגומים. לכן כל תאונה שתיגרם עקב הבלמים הפגומים תהיה גם היא בלתי צפויה.

במילים אחרות, גם אם נפלו פגמים בריתוך המרכב למשאית, עדיין מדובר בתאונה כי וייסמן בוודאי לא צפה את הפגמים הללו. כל גישה אחרת מרוקנת את פוליסות ביטוח המקיף מכל תוכן.

מדוע אם כן מעלה כלל טענה שכל זב חוטם בביטוח יודע שהיא אינה רלבנטית? משום שתמיד יש סיכוי שיימצא שופט שיקבל אותה. השופטים הם בני אנוש ולכן גם ההליך המשפטי אינו חף מתאונות הנגרמות מפגמים (אנושיים) בלתי צפויים.

למה לא לנסות?

וייסמן לא ויתר והגיש תביעה נגד כלל בבית משפט השלום בבאר שבע. התיק הובא בפני השופטת נעם חת מקוב. השופטת לקחה את טענת כלל ברצינות. היא בחנה ראיות לעומקן והאזינה בקשב רב לעדים ומומחים. בקיצור השופטת יצאה מנקודת הנחה שאם יוכח כי היה פגם בריתוכי המרכב לשלדת המשאית, כלל פטורה מכל אחריות.

בין העדים שהעידו בפניה היה גם מאיר קנדלר, המומחה בתחום המטלורגיה מטעם כלל אשר טען כאמור כי המרכב ניתק מהמשאית בגלל ריתוכים פגומים. בסופו של משפט השופטת ביקרה קשות את עדותו: "קנדלר לא ידע לומר כמה ריתוכים דרושים כדי שמרכב ייחשב מוחזק כראוי ולא ידע לומר אם יש תקן ישראלי בעניין זה ולא ידע כי היו במרכב חיבורים גם באמצעות ברגים וגומיות. לכן בוודאי לא יכול היה לומר מה גרם לכך שגם הברגים והגומיות כשלו והמרכב התנתק. כשנשאל בסופו של דבר אם הוא בכלל יודע מה גרם להתנתקות המרכב מן המשאית קנדלר הסכים כי אינו יודע".

האם כלל ויתרה בשלב זה וניאותה סוף סוף לשלם? לא. נציג כלל הודה כי הוא אינו יודע מה בדיוק הביא לניתוק בין המרכב למשאית כי "הוא לא נכח באירוע", אולם מבחן השכל הישר ומבחן התוצאה מצביעים לדעתו על כך שהתנתקות המרכב נגרמה מכשל תחזוקתי.

בשולי הדברים יצוין כי גם טענה זו אינה רלבנטית. הכיסוי הביטוחי חל גם על תאונה הנגרמת מכשל תחזוקתי. אולם השופטת כהרגלה בחנה גם טענה זו בשבע עיניים. לבסוף הגיעה למסקנה כי "די בכך שהמשאית עברה מבחני רישוי ארבע פעמים לאחר התקנת המרכב כדי ליצור חזקה כי לא היה כשל תחזוקתי".

בסופם של ההליכים המייגעים, זכה וייסמן לקבל פיצוי על הנזק למרכב בתוספת הוצאות משפט בסכום של 10,000 שקל. כמעט הצליח לכלל. הנה כי כן, גם טענה שאינה מחזיקה מים מחוץ לכותלי בית המשפט יכולה להיבחן ברצינות תהומית בתוך כותלי בית המשפט. זה יתרונו של ההליך השיפוטי וזה גם חסרונו.