ימי דגן: מבצעים נועזים, מדעני גרעין וטרוריסטים ש"מצאו את מותם"
בתקופת כהונתו של מאיר דגן כראש המוסד חוסלו מדעני גרעין באיראן, בכירי חמאס וחיזבאללה. במצרים כינו אותו "סופרמן", אף שישראל מעולם לא קיבלה אחריות לחיסולים. כשפרש מתפקידו, הביע התנגדות פומבית נחרצת לתקיפה באיראן. דגן יובא למנוחות ביום ראשון בראש פינה
פצצות שהוצמדו לכלי רכב של מדעני גרעין באיראן, חיסול הרמטכ"ל של חיזבאללה בדמשק ובכיר חמאס בדובאי, ועוד רשימה ארוכה של גורמי טרור משמעותיים ש"מצאו את מותם" בדרך זו אחרת. ישראל הרשמית מעולם לא קיבלה אחריות לחיסולים הללו, שאירעו בתקופת כהונתו של מאיר דגן ז"ל כראש המוסד. במצרים לעומת זאת, לא חששו להחמיא לדגן ואף כינו אותו "סופרמן". דגן, בן 71 במותו, יובא למנוחות ביום ראשון בשעה 15:00 בבית העלמין הצבאי בראש פינה.
במערכת הביטחון ציינו את תרומתו של דגן לביצור ביטחונה של ישראל. שר הביטחון משה יעלון אמר כי בשנות שירותו של דגן כראש המוסד, התמודד הארגון עם אתגרים גדולים בסמוך לגבולותינו והרחק מהם. "בזכות מנהיגותו ונחישותו, הצליחו משרתי המוסד ולוחמיו לכבוש פסגות ולחצות את גבולות הדמיון, בשורה ארוכה, ארוכה מאוד, של מבצעים נועזים ומתוחכמים שהציבור הרחב לעולם לא יידע על אודותיהם. מבצעים שהייתה להם, ועדיין יש, תרומה מכריעה לביטחונה של מדינת ישראל ולביטחונם של אזרחיה, בכל מקום שאפשר להעלות על הדעת".
ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו קיבל את הידיעה על פטירתו של מאיר דגן בעת שהותו בחו"ל, "למרות היכרותי עם מצבו הבריאותי, הידיעה הפתיעה והעציבה אותי מאוד. מאיר היה מפקד שידע בדרכו המיוחדת לסמן מטרות ויעדים ולחתור ללא לאות להגשמתם. כמי שזכה לשרת כסגנו יותר מחמש שנים, ראיתי אדם שלמרות חזות חיצונית קשוחה וקשה, גילה דמות אנושית ומתחשבת שפילסה את דרכה ללבבות המשרתים במוסד. מאיר הוביל את הארגון להישגים תוך פריצת דרכים חדשות ובכך תרם לחיזוק ולביצור בטחונה של מדינת ישראל. תנחומיי האישיים למשפחתו".
ואכן, ימיו של דגן כראש המוסד היו גדושים בהישגים מבצעיים. הפרסומים הזרים ייחסו למוסד שורה של חיסולי טרוריסטים בכירים ומדעני גרעין באיראן. מאז 2010 חוסלו לפחות חמישה מדעני גרעין איראנים. ארצות הברית ובריטניה הכחישו כל מעורבות ברציחות המדענים, וישראל לא הגיבה מצדה על ההאשמות האיראניות, שהיא האחראית לחיסולים. בין המדענים שנרצחו היו מג'יד שהריארי ומוסטפה אחמדי רושן, סגן מנהל מתקן העשרת האורניום בנתנז.
מלבד רושן ושהריארי האשימה איראן את ישראל בחיסולם של עוד שני מדעני גרעין לפחות בשנים האחרונות: מסעוד מוחמדי בינואר 2010 ודריוש רשזאי ביולי 2011. מלבד זאת קשרו בעולם את ישראל או בעלות בריתה גם לפיצוצים בבסיס טילים ליד טהרן שבהם נהרגו אנשי משמרות המהפכה, פיצוצים באזור מתקן הגרעין באיספהאן ותולעי המחשב "סטוקסנט"," דוקו" ו"להבה" שפגעו במחשבים איראניים.
אחרי החיסול המסתורי בדובאי של מחמוד אל-מבחוח, בחמאס האשימו את המוסד באחריות לחיסול, בדומה לפעמים אחרות שבהן הפנו מדינות ערב אצבע מאשימה כלפי הארגון. בישראל שמרו על דממת אלחוט, כמו במקרים הקודמים שבהם חוסלו בכירי ארגוני הטרור על אדמת מדינות ערביות, אולם שלטונות דובאי פרסמו תיעוד ממצלמות האבטחה שבו נראו המחסלים בתחפושת ואף חשפו את הדרכונים המזויפים - חשיפה שסיבכה את ישראל דיפלומטית עם כמה מדינות.
החיסול הבולט ביותר היה של קצין המבצעים של חיזבאללה, עימאד מורנייה, בפברואר 2008 בבירת סוריה. מורנייה, שנחשב ל"מוח" מאחורי הפיגועים בבואנוס איירס ובבסיס המארינס בביירות והיה מעורב גם בחטיפת חיילי צה"ל - נהרג בפיצוץ מסתורי בדמשק.
חצי שנה לאחר מכן חוסל קצין הקישור בין סוריה וחיזבאללה, גם כן על אדמת סוריה. מוחמד סולימן, שהיה גם יועץ ביטחוני בכיר של נשיא סוריה, בשאר אסד, חוסל בידי צלף מכיוון הים בעיר הנמל טרטוס, עת טייל על החוף. כמה ימים לאחר החיסול דווח בעיתונות הערבית כי מדובר בחיסול בתוך הצמרת הסורית. כחודש לאחר מכן גילה יושב ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם דאז, מוחמד אל-בראדעי, כי גורם בכיר בסוריה ששיתף פעולה עם החקירה על קיומו של כור גרעיני במדינה נרצח. אף שאל-בראדעי לא נקב בשמות או פרטים נוספים, ההערכות הן שהוא התכוון לסולימן.
בספטמבר 2008 חוסל בדמשק הישאם אל-לבדאני, מזכירו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל. על-פי הדיווחים הוצא אל- לבדאני ממכוניתו באור יום ונורה למוות. במאי 2006 נהרג פעיל בכיר בג'יהאד האיסלאמי בפיצוץ שאירע במכוניתו בעיר צידון שבלבנון. מחמוד אל מג'זוב, הידוע בכינוי אבו חמזה, נהרג יחד עם אחיו נידאל שהיה איתו במכונית. גורמים בארגון טענו כי אנשי מודיעין ישראלי הטמינו מטען חבלה גדול לא רחוק מביתו של מג'זוב, בדרך שבה הוא רגיל לנסוע. לדברי הארגון, כאשר עבר עם מכוניתו סמוך למקום, התפוצץ המטען.
בספטמבר 2004 חוסל אחד מבכירי ארגון החמאס בסוריה, השייח עז א-דין אל-חליל, בפיצוץ במכוניתו בדמשק. מכוניתו של אל-חליל, בן 44, התפוצצה ועלתה בלהבות בשכונת א-זאהרה בעיר. בחמאס האשימו את ישראל באופן מפורש. מוחמד נזאל, מראשי החמאס, אמר כי ישראל היא האחראית לחיסול והיא ממשיכה להפעיל טרור.
אבל לא רק חיסולים בסוריה, לבנון ובמדינות ערב נוספות ייחסו גורמים זרים למוסד - אלא גם הצלחות מודיעיניות. על-פי פרסומים בעולם, המוסד אחראי להפצצת הכור הגרעיני שנבנה בסוריה בספטמבר 2007, ובהפצצת שיירת המשאיות בסודן שניסתה להעביר נשק מאיראן לרצועת עזה. בנוסף, כך על-פי פרסומים זרים, בזכות המוסד נעצרה ספינת הנשק francop שהובילה אמצעי לחימה מאיראן לחיזבאללה.
בתקשורת הערבית עקבו היום מקרוב אחר מותו של דגן, וסיקרו זאת בהרחבה. התגובות היו די צפויות. מי ששימש כמפקד משטרת דובאי בזמן החיסול של מבחוח, דאחי חלפאן, כבר פרסם כמה ציוצים בטוויטר שלא ביכו את מותו של דגן. להיפך.
התנגד לתקיפה באיראן
אחרי שפרש מתפקידו דגן לא חשש להתבטא בנושאים רבים על סדר היום הפוליטי-מדיני ולא חסך בביקורת קשה כלפי בכירים ובפרט כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. התבטאויותיו השנויות במחלוקת של דגן לא התקבלו בשתיקה, ואזהרתו לגבי תקיפה באיראן עוררה זעם בקרב שרי הממשלה.
הנושא המרכזי שבו הרבה דגן להתבטא היה הסכנה מאיראן גרעינית ודרכי ההתמודדות של ישראל בנושא. ב-2012 התראיין לתוכנית התחקירים רשת CBS, ואמר כי מתקפה ישראלית על איראן תהיה טעות וכי ניתן להמתין עם פעולה צבאית לפחות כשלוש שנים. בשנת 2015 התייחס דגן להסכם שנחתם עם איראן ואמר: "עדיין אין להם גרעין. אני חושב שאם ישראל תחליט לתקוף, היא מסוגלת, השאלה היא מה יקרה חמש דקות אחרי. אני חושב שזו טעות. שימוש נגדם באלימות הוא האלטרנטיבה האחרונה". במהלך כנס באוניברסיטה העברית ציין דגן כי "תקיפה אווירית היא רעיון מטופש ואין בה כל יתרון. מי שתוקף באיראן צריך להבין שהוא עלול לפתוח במלחמה אזורית, שבמסגרתה יירו טילים מצד איראן וגם מצד חיזבאללה בלבנון".
בעקבות התבטאויותיו של דגן, היו אף חברי כנסת שהחלו ליזום את "חוק דגן", לפיו אנשי צבא בכירים ואנשי ביטחון שפשטו את מדיהם לא יוכלו במשך שלוש שנים להתבטא ללא אישור הצנזורה בנושאים של ביטחון המדינה. מירי רגב, אז חברת כנסת בליכוד, הגישה הצעת תיקון לחוק שירות הציבור משנת 1969, שעניינו מגבלות על עובדים לאחר פרישתם מגוף ציבורי. שר המדע לשעבר, דניאל הרשקוביץ, אף קרא לשקול נקיטת צעדים משפטיים נגד דגן.
יחסיו של דגן עם ראש הממשלה היו מורכבים, בלשון המעטה, ולא אחת ביקר ישירות את התנהלותו של נתניהו. בנאומו בעצרת "ישראל רוצה שינוי" בכיכר רבין בשנה שעברה דיבר דגן בדמעות והביע את דאגתו מהממשל הנוכחי. "אני חושש מהססנות והקיפאון. אני מפחד מעל הכול ממשבר של מנהיגות. המשבר שאנו חווים היום הוא החמור ביותר שאני זוכר מאז הקמת המדינה. אני לא סומך על ראש הממשלה, הוא ונפתלי בנט מובילים אותנו למדינה דו לאומית ולאסון. אני לא רוצה להחזיק אזרחים סוג ב'".
דגן אף מתח ביקורת קשה על מבצע צוק איתן וראה בו כישלון מהדהד. "מה השגנו? כלום, חוץ מהפסקת אש שתופר בהחלטה של חמאס. נתניהו ניהל את העניין לא נכון. הדבר היחיד שעניין אותו היה להצטלם על רקע מפות. אומרים שנתניהו נהג באחריות. אחריות? זה היה חיפוי על אפס מעשה. לא הייתה שום חשיבה מה רוצים להשיג במבצע הזה. במשמרת שלו ניהלה ישראל את המערכה הארוכה ביותר מאז מלחמת השחרור, שהכניסה את העורף תחת אש. במשך קיץ שלם ישבו אזרחי מדינת ישראל במקלטים בזמן שנורים לעברם אלפי רקטות. שילמנו מחיר דמים כבד. המערכה הסתיימה באפס - אפס הרתעה ואפס הישגים מדיניים, הדבר היחידי שקרה זה שהמערכה הזו רק הניעה את גלגלי השעון אחורה עד לסיבוב המלחמה הבאה".
"עימות חסר-תקדים עם הגדולה בידידותנו"
בפברואר 2015 התייחס דגן ליחסי ישראל-ארצות הברית, ובפרט לנאומו של ראש הממשלה בקונגרס האמריקני. "נתניהו צריך לפעול על פי הערכת מצב מפוכחת. אתה צריך לחשוב על המטרה. הנאום שלו לא נדון עם הגורמים המקצועיים. אולי הוא דיבר עם גורמים פוליטיים. מה נתניהו ישיג בנסיעה הזו? אני לא מצליח להבין. מה המטרה שלו, מחיאות כפיים? הנסיעה הזו היא כישלון ידוע מראש".
בהזדמנות אחרת אמר דגן כי ראש ממשלה ישראלי שנכנס לעימות עם ממשל אמריקני, צריך לשאול את עצמו קודם מה הסיכונים? "מטריית הווטו שהאמריקנים פורשים עלינו עלולה להיעלם, ובתוך זמן קצר ישראל תמצא את עצמה מול סנקציות בינלאומיות. הסיכונים בעימות כזה בלתי נסבלים. האיראנים עומדים מול המחזה הזה וחוגגים. הם מרגישים שהצליחו להכניס טריז בין ישראל לבעלת בריתה, בין השטן הקטן לשטן הגדול. במשמרת של נתניהו הגענו לעימות חסר-תקדים עם הגדולה בידידותנו ועם הגיבוי האסטרטגי החשוב ביותר למדינת ישראל - ארצות הברית".
דגן התבטא לא רק בנושאים ביטחוניים, והתייחס אף לסוגיית השוויון בנטל. ב-2012 הגיע למאהל הפריירים מול בית ראש הממשלה וחתם על העצומה שקראה לנתניהו ולשריו לחוקק חוק שיחייב כל אזרח בישראל להתגייס לצה"ל.
לפנייה לכתב/ת 
