"ישראל היא הבית, אין ויכוח על זה"

כשעלה מרוסיה לישראל אי שם בתחילת שנות ה-90, הוא לא האמין לרגע שבחלוף 25 שנה ישוב למולדת שלו וייחשב בה לזר גמור. אבל כשהבמאי לאון פרודובסקי נקרא לביים סדרה ברוסיה, הוא הותיר בארץ את אשתו ושני ילדיו, וטס לעבוד עם חבורה שראתה בו ישראלי לכל דבר. "פעם אחרי פעם אמרו לי שאני לא מבין את התרבות", הוא מספ בראיון.

עבור פרודובסקי הנסיעה החלה כעבודה ותו לא, אבל זו לא היתה רק עוד שורה בקורות החיים. הסדרה שלו "אלבום משפחתי", שעלתה בפברואר בערוץ 1tv הרוסי, כבשה במהרה את טבלאות הרייטינג והפכה לאחת המובילות במדינה הענקית - בימים אלה היא זוכה לרייטינג של 20.7 אחוזים (כ-30 מיליון צופים). "ידענו שזה טוב", הוא אומר, "אבל לא ידענו עד כמה היא תהיה מוצלחת. להביא 20 אחוזי צפייה זה מדהים. לא חשבנו שזה יצליח ככה".

לאון פרודובסקי עם בנו מיכה

פרודובסקי (37) נולד בלנינגרד ועלה לישראל בגיל 13. קולנוע היה חלום חייו. אחרי לימודים בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב החל להשתלב בתעשיייה המקומית, ויצר בין היתר את הסרט  "לילה אפל", שזכה בפרסים בפסטיבל ירושלים, ונציה ועוד רבים. ואז הגיעה ההצעה לחזור ולעבוד במולדת שלו.

"מפיק ממוסקבה ראה את הסרט שלי "'ברוכים הבאים ומשתתפים בצערכם', שסיפר על העלייה הרוסית. הוא בעצמו עלה ארצה לפני 35 שנה וחזר לרוסיה", מספר פרודובסקי, "הוא כל כך התרגש ממנו עד שרצה ליצור איתי קשר כדי שאביים סדרה שהוא מפיק. לא חשבתי שאלך על זה".

למה לא בעצם?

"כי רוסיה זה מקום שבאתי ממנו ולא חשבתי שאחזור אליו, לקח לו איזה חודשיים שלושה לשכנע אותי. לא הסכמתי בקלות, אבל גם המשכורת יפה, וגם הפרויקט עצמו עניין אותי, אז הסכמתי".

מתוך "אלבום משפחתי"

"הגעתי לרוסיה לכמה חודשים כדי לעבוד על הסדרה, משלבי הכתיבה הראשונים", מספר פרודובסקי, המיוצג על ידי סוכנות ADD. "בהתחלה הפרק הראשון היה יפה אבל שאר הפרקים לא היו כל כך טובים, אז נאלצתי לשכתב את כל הפרויקט במשך ארבעה חודשים. אחרי פרק הזמן הזה אמרתי שזה מה שיש ועם זה ננצח. התקווה היתה לעשות 5-4 פרקים טובים ואחר כך - אלוהים גדול. בסוף הסדרה יצאה יותר טובה ממה שדמיינתי, כמעט כל הפרקים היו טובים".

היית שם לא מעט זמן, הרגשת בבית?

"התחלתי להתברג לאט לאט. בהתחלה הרגשתי זר, וכמה שלא ניסיתי - הם התייחסו אליי כזר למרות שדיברתי את השפה. אמרו לי שאני צריך ללמוד מהמקומיים איך לעבוד".

אז ישראל היא הבית שלך.

"ישראל היא הבית, אין ויכוח על זה. יש לי פה אישה ושני ילדים".

אתה חושב שיש תקרת זכוכית לרוסים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל? הרי אין הרבה כאלה בסופו של דבר.

"אני לא בטוח שיש תקרה זכוכית לרוסים, אני אגלה את זה עוד מעט כשאתקדם עוד קצת. מאז הלימודים באוניברסיטה הרגשתי שאני יכול להגיע לאן שארצה. אני לא מרגיש שיש אפליה נגד רוסים אבל העובדות אומרות אחרת, אין לי חברים דוברי רוסית חוץ מדני סירקין שהוא באמת מהבודדים בתעשייה".