נאשם נדרס ביציאה מביהמ"ש. תאונת עבודה?
אחרי דיון בהעלמת מס נפגע מנהל חברה בתאונת דרכים מחוץ לבית המשפט בפ"ת. הוא ביקש להכיר באירוע כתאונת עבודה, אך בית הדין חשב אחרת
בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה כי נאשם בעבירות מס, שנפגע בתאונת דרכים ביציאה מדיון בבית המשפט בפתח תקווה, לא יוכר כנפגע תאונת עבודה.
בכך קיבלו השופטים ערעור שהגיש הביטוח הלאומי על החלטה קודמת, והסכימו שאין מקום להכיר באדם כנפגע עבודה עקב מעורבותו בפלילים.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- שופט: ילדים לא יוחזרו עד שהאם תעבור טיפול
- הגבר מת - הידועה בציבור תפונה מביתו בת"א
- חייל שלקה בדיכאון יפוצה באופן רטרואקטיבי
- בגלל סחבת: הוקל עונש למעלים מס במיליונים
המערער, מנהל חברת "אמיקופ" להתקנת מעליות, נפגע בתאונה ב-2008. ארבע שנים לאחר מכן הוא ביקש מביטוח לאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה, בטענה שאירעה כשהיה בסידורים בבנק במסגרת עבודתו. אלא שביטוח לאומי דחה את תביעתו מכיוון שלא צירף מסמכים כלשהם התומכים בגרסתו.
תביעה
התנגדה למצלמת אבטחה במשרד - ופוטרה
עו"ד ערן לאופמן
עובדת "פולימרים" ביקשה להסיר מצלמה שהותקנה מעליה אחרי פריצה. השופטת קבעה שהמחאה על הפגיעה בפרטיות מובנת. הפיצוי: 42 אלף שקל
ב-2012 הוא הגיש תביעה נגד ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, וביקש להכיר בו כנפגע עבודה. הוא שינה את גרסתו וטען כי התאונה אירעה כאשר עשה את דרכו חזרה מדיון פלילי בבית משפט השלום בפתח תקווה, שבמסגרתו הואשם יחד עם החברה באי הגשת דוחות חודשיים למס הכנסה.
בית הדין ביקר את התנהלותו של התובע, ששינה לפתע גרסאות, והבהיר כי מי שבוחר להיות מעורב במעשי עבריינות, נוטל על עצמו סיכונים מסוגים שונים, בהם הסיכון שלא יהיה מבוטח במקרה שייפגע. עם זאת, בית הדין התחשב במצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעה החברה, בכך שהתובע פעל להסדרת חלק לא מבוטל מחובותיה, וכן בכך שלמרות הרשעתו במעשים לא קיבל עונש מאסר בפועל. בית הדין החליט שלא יהיה מוצדק להפריד בין ההליך הפלילי שנגע לענייני עבודה לבין עבודתו, ולכן תביעתו התקבלה.
אלא שביטוח לאומי סירב להשלים עם התוצאה והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שבו נטען שמי שמעורב בפלילים אינו יכול לקבל מעמד של נפגע עבודה. בנוסף נטען כי תאונת הדרכים לא ארעה תוך כדי עבודה, אלא כנגזרת מביצוע עבירת מס, שבגינה הורשע וריצה שישה חודשי עבודות שירות.
לא חלק מהעבודה
בפתח דבריו הבהיר נשיא בית הדין יגאל פליטמן כי המשיב התייצב לדיון בבית המשפט כאחד הנאשמים ולא כמנהל חברה. מעבר לכך, הוסיף, לא ייתכן שתוצאה של עבירה פלילית שביצע אדם בזמן עבודה תיחשב כפגיעה בעבודה.
"ביצוע העבירה הפלילית ולאחר מכן ההעמדה לדין בבית המשפט וההרשעה - כל ההליך המשפטי לא קשור לעבודה אלא לעבירה הפלילית", כתב השופט בפסק הדין, והוסיף כי מטרת המחוקק לא הייתה להגן על "מבצעי עבירות ופורעי חוק".
השופט פליטמן הסביר שהמשיב כלל לא הוכיח לאן נועדו פניו בצאתו מבית המשפט, אם לעבודה או לעיסוק אחר, ואף הזכיר את גרסתו הראשונה והשקרית, שלפיה יצא לסידורים בבנק.
לפיכך החליט השופט לקבל את הערעור שהגיש הביטוח הלאומי. השופטות לאה גליקסמן ונטע רות הצטרפו לתוצאה אם כי הדגישו כי הסיבה היא היעדר הוכחה לכך שמדובר בתאונה שנגרמה במהלך העבודה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד דוד דיין
- ב"כ המשיב: עו"ד דניאל ברדוגו
- עו"ד דב פישמן עוסק בדיני ביטוח
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
