עד תביעה ברצח במצעד הגאווה: "שליסל עבד בשקט"
ישי שליסל שנאשם ברצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים עדיין מסרב לייצוג משפטי. עדי התביעה סיפרו: "הוא רץ בשקט בין המשתתפים ודקר את שירה". עורך הדין: "לא היה לו חפץ בתוצאת המוות"
"שליסל רץ בשקט בין המשתתפים במצעד, עבד בשקט - לא כמו שהייתם מדמיינים". כך סיפר עד תביעה במשפט נגד ישי שליסל, הנאשם ברצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים. בבית המשפט המחוזי בבירה נפתח הבוקר (א') שלב ההוכחות נגדו. בנקי נרצחה במצעד הגאווה ביולי 2015 בירושלים.
שליסל סירב לקבל ייצוג משפטי, כיוון שאינו מכיר במדינה ובמוסדותיה, אך בית המשפט הורה לסנגוריה הציבורית להמשיך לייצג אותו. בתחילת הדיון מסר בשמו עו"ד זכריה שנקולבסקי מהסנגוריה הציבורית כי "בלי קשר לשאלה אם הנאשם ביצע או לא ביצע את הרצח, לא היה לו חפץ בתוצאת המוות. הוא לא שאף לכך שהמנוחה תמות לפני האירוע וזו לא הייתה דעתו, לא לפני ולא אחרי". שנקולבסקי נכח בדיון אך לא ענה לכתב האישום מטעמו של שליסל ואינו מנהל חקירה נגדית.
עד התביעה ערן צדקיהו, שצעד במצעד, תיאר את רגעי הרצח וסיפר: "הוא עבד בשקט, לא כמו שהייתם מדמיינים, שמישהו צועק צעקות. הוא רץ בשקט בין המשתתפים ודקר את שירה". לדבריו, "אחרי שהוא דקר אותה הוא עבר אותנו, ואז ראינו גבר חרדי עם סכין. הוא המשיך לרוץ ודקר עוד שני בחורים. צעקנו, ושוטר אחד שלף נשק והיסס לירות בו. זה מצער, כי חודש וחצי אחר כך ברור שהיו יורים בו, הרי יורים גם באנשים שכבר לא מהווים סכנה".
ירדן נוי שנדקר בידי שליסל, העיד: "הלכנו במצעד, היינו שמחים, שתינו בירה. ברחוב קרן היסוד שמעתי לרגע קצר המולה מאחוריי, אבל לא הספקתי להסתובב וכבר הרגשתי מכה, כמו אגרוף. ואז ראיתי דמות לבושה שחורים רצה קדימה, וראיתי מישהו נופל לפניי. הרגשתי חבטה בגב העליון מצד שמאל. הכול היה רגעים קצרים והתחילה מהומה. כל השניות של מה שקרה אחרי - לא היו לי ברורות. יש לי תמונות בראש ומישהי שנופלת. לא הבנתי שנדקרתי, רק הבנתי שקורה אירוע יותר גדול".
עד נוסף ששמו אסור בפרסום נוכח גילו הצעיר, סיפר שעת צעד יחד עם בנקי לאורך רחוב קרן היסוד, "שירה הייתה באמצע המשפט, ופתאום עצרה. כשהסתובבתי אחורה ראיתי שהיא מעדה, ראיתי דם בגב שלה. צעקתי לעזרה והדבר הראשון שעשיתי היה לשלוח יד לטלפון, התקשרתי למוקד 100. בשלב הזה שירה הייתה על הרצפה. היא הייתה מאוד מבוהלת וצעקה קצת. היא התפתלה וניסתה להיאבק, אבל איבדה הכרה". לדיון הגיעו חברים נוספים של שירה.
כחודשיים לפני המצעד סיים שליסל לרצות עונש של עשר שנות מאסר בגין דקירה במצעד הגאווה ב-2005. על פי כתב האישום, כבר אחרי שחרורו מהכלא, לקראת מצעד הגאווה ב-30 ביולי, התבטא שליסל בכמה הזדמנויות - הן באמצעי תקשורת והן במודעות שפרסם בבתי כנסת בשכונות חרדיות בירושלים ובקריית ספר - נגד קיומו של המצעד.
בשעות הצהריים של יום המצעד הוא יצא מבית הוריו שבמושב יד בנימין ונסע לירושלים. כשהגיע למצעד, ניסה להיכנס למתחם הצועדים מכיוון רחוב לינקולן, אולם שוטרות שהוצבו שם ביקשו ממנו להתרחק מהמקום. הוא שב על עקביו ופנה לרחוב וושינגטון הסמוך. הוא הסתיר את הסכין בבגדיו, ונכנס אל מתחם הצועדים סמוך לחנות מכולת, תוך שהוא עוקף שוטרת ושוטר שעמדו שם. הוא הניף את הסכין מעלה ונעץ אותו בחוזקה בפלג גופם העליון של הצועדים שנקרו בדרכו.
שירה בנקי הייתה השלישית מבין קורבנותיו. אחריה הוא המשיך ודקר שני צועדים נוספים, עד שנעצר על ידי שוטר שהפיל אותו ארצה.
לפנייה לכתב/ת 
