הגיסה נרצחה באיסטנבול: "אחי אמר שכיף להם"
שוקי דמרי, ששכל את גיסתו שמחה בפיגוע בטורקיה, סיפר כי אחיו ארגן עבורה חגיגת יום הולדת ענקית לכבוד יום הולדתה ה-60: "הוא רצה שתהיה הפתעה"
"יהיה לאבי מאוד קשה לחיות בלעדיה, מפני שהיא הייתה 360 מעלות מסביב לכל מה שהוא עושה". שוקי דמרי, גיסה של שמחה דמרי שנרצחה בפיגוע באיסטנבול, סיפר הבוקר (יום א') כי אחיו אבי, שנפצע בפיגוע באורח בינוני, כבר מבין ששכל את רעייתו. "לקחו לו את הטלפון כדי שלא יתעדכן באינטרנט, אבל אבי לא טיפש, הוא מבין ויודע, איך הוא יחיה בלעדיה? זו בעיה קשה".
שמחה (60) ובעלה אבי מדימונה נמנו עם קבוצת הישראלים שערכו סיור קולינרי ברחוב איסתיקלאל. מחבל מתאבד פוצץ את עצמו מול הקבוצה, ארבעה בני אדם בהם שלושה ישראלים נרצחו ועוד 36 נפצעו. "התקשרתי לאחי אתמול אבל ענה לי סגן יו"ר הקהילה היהודית באיסטנבול", סיפר שוקי דמרי. "הבת שלי הצליחה ליצור אותו קשר, הוא דיווח לה שהוא פצוע ברגליים ובריאה. הוא ביקש 'תחפשו לי את שמחה, זה מה שאני רוצה', זה כל מה שעניין אותו".
אבי ושמחה יצאו לטורקיה ביום שני שעבר. "הוא סיפר לי על נסיעה למסע קולינרי והציע לי להצטרף, אבל לא רציתי", סיפר שוקי. "הוא דיבר עם אחותי ואמר לה שהוא מארגן לשמחה חגיגת יום הולדת ענקית 60 בחודש הבא, וביקש מהאחות לא לספר לשמחה כלום. הארגון היה בתהליכים מתקדמים. ביום חמישי שאלתי אותו איך הוא מרגיש בטורקיה, והוא ענה 'יותר מדי טוב, חם, נעים, ממש כיף'. שמחה מאוד אהבה את טורקיה, הם לא חששו מכלום והרגישו טוב".
הגיס של הנרצחת אמר עוד על האסון שפקד את המשפחה כי "אי אפשר לעכל את זה, דיברתי עם שמחה ביום ראשון בפעם האחרונה. אין אדם שלא נכנס לבית שלה ויצא עם שקית. רק לפני יומיים היא העבירה שקית עם נעליים לילדים נזקקים".
צ'רלי בוקובזה, חבר משפחת דמרי, אמר כי "כשהיינו נוסעים ביחד לחו"ל, שמחה הייתה נוהגת לקנות הרבה בגדים ונעליים. היינו שואלים אותה למה זה, והיא הייתה אומרת 'יש לי למי להעביר'. היא הייתה חוזרת לדימונה ונותנת למשפחות קשות יום. לפני חודשיים נשרף לאבא שלי כל הבית, ושמחה דאגה לקנות בחזרה את מה שצריך, בלי שידענו מזה בכלל".
בתוך כך, דורון ברגר פרסם דברים לזכרו של יוני (יונתן) שור, שנמנה עם הנרצחים בפיגוע. "יוני לא היה רק חבר שלי, הוא היה אהוב נפשי, אהוב לבי. יוני שור היה אדם שמח. הוא אולי היה האדם השמח ביותר שהכרתי
בחיי. למרות שהיינו צועקים רבות אחד על השני בענייני עבודה, זה תמיד היה מסתיים בבדיחה. הוא היה הישראלי היפה, בן למשפחה מפוארת ממרכז הארץ, משפחה של ספורטאים ולוחמים. תמיד סיפר לי בגאווה על סבו שהיה ממקימי המדינה. סיפר בגאווה סופר גדולה על אחיו, אחותו, האחדות של משפחת שור שידועה בכל אזור רחובות".
ברגר ציין עוד כי "בשבוע האחרון סיפר לנו בהתרגשות על הטיול לטורקיה, שלח לי את התפריט במייל כדי שאדע מתי ואיפה הוא יאכל שווארמה ומתי דגים מובחרים. שלשום שלחתי לו הודעה: 'תבלה, ד"ש לענבל. הכול יהיה בסדר". איזה בסדר... איזו באסה. כי יוני, חברי, הלך לו לעולמו באיסטנבול בגלל רוצח שפל. בגיל 40, מספר ימים אחרי שחגגנו ביחד יום הולדת, הוא הותיר את כל אהוביו אלמנים ובוכים. לעולם לא אשכח אותך, יוני".
לפנייה לכתב/ת 
