כך זיכה שופט את "החכמולוג" מתקיפת שוטר

אדם נעצר מחוץ לזירת פריצה בחולון כי נראה לשוטרים לחוץ. הוא התעמת איתם וזכה לכתב אישום, אבל ביהמ"ש כינה זאת: "הסתבכות על לא כלום"

עו"ד ליבת אביטל אזולאיפורסם: 24.03.16 , 08:12

בית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה נאשם בתקיפת שוטרים והעלבתם לאחר שנעצר בזירת פריצה שאליה לא היה לו כל קשר. השופט ד"ר שאול אבינור, שמתח ביקורת על המשטרה, קבע שהתחכמויות לא מצדיקות הרשעה בפלילים וסיכם את האירוע כשכתב: "סיפור מעשה רע ומר של הסתבכות על לא-כלום".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש לפני ארבע שנים. מי שלימים הפך לנאשם ישב עם חברו על ספסל בקרבת בניין מגורים בחולון, בזמן שניידת משטרה הגיעה למקום בעקבות דיווח על פריצה לאחת הדירות. צוות השוטרים הבחין בשניים שנראו לו מבוהלים והחליט לעצור אותם. בינתיים קפצו הפורצים מהדירה ונמלטו באין מפריע בעקבות החלטת השוטרים לסגור רק חלק מהאזור, ואילו הנאשם וחברו נעצרו ונלקחו לתחנת המשטרה בבת ים.

תביעה

הוכה בתחנת משטרה. הפיצוי: 270 אלף שקל

מערכת PsakDin

עציר שהמתין אזוק בחצר תחנת מעונה שבגליל הותקף שם ע"י המתלוננים נגדו. בתביעה אזרחית שהגיש נקבע שהמשטרה לא שמרה עליו כראוי

הוכה בתחנת משטרה. הפיצוי: 270 אלף שקל

בחקירה התברר כי לשניים אין כל קשר לפריצה, ולמרות זאת ב-2012 הגישה המשטרה כתב אישום שייחס לאחד מהם עבירות של איומים, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר. זאת כיוון שלטענת המשטרה הוא איים לשסף את גרונה של שוטרת, קרא לה "שמנה מוצצת" ותקף בבעיטות את אחד השוטרים שהובילו אותו לחדר החקירות.

הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען שכלל לא פנה אל השוטרת באופן אישי, אלא דיבר עם חברו ברוסית, מבלי שידע שהיא מבינה את דבריו. בנוסף טען כי לא ייתכן שבעט בשוטר מכיוון שרגליו היו כבולות. הוא תיאר את עצמו כ"חכמולוג", והוסיף כי ייתכן שענה לחוקרים בצורה מתריסה ומתחכמת, אך הכול נבע מ"כעס ועצבים" בעקבות מעצרו על מעשה שלא ביצע.

במהלך הדיון הודתה השוטרת שהוא לא פנה אליה ישירות. אחד השוטרים שליווה אותו הוסיף שאינו זוכר פרטים מהאירוע, בעוד השוטר השני הודה כי ייתכן שכבלו את רגלי הנאשם בשלב כלשהו.

"מעשים גבוליים"

השופט אבינור הבהיר כי אינו מאשים את המשטרה בעצם מעצרו של הנאשם, אף שלבסוף התגלה כי אינו קשור לעבירת הפריצה. לפי השופט, גם המשטרה עלולה לטעות ולא כל טעות היא מחדל, כיוון שהמטרה היא להגיע לחקר האמת.

ואולם, השופט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם, כפי שתוארו בכתב האישום, הם "גבוליים" ואינם עולים כדי עבירה פלילית. זאת אף שהנאשם בהחלט תרם להסתבכותו, שכן, כפי שהודה בעצמו, התנהגותו הייתה מתריסה ומתחכמת שלא לצורך.

השופט ציין כי לא ניתן להתעלם מכך שדברי האיום והעלבון שיוחסו לנאשם נאמרו במהלך שיחה עם חברו, ולא לשוטרת עצמה. כמו כן, הוא לא מצא שהנאשם יכול היה לתקוף מי מהשוטרים שעה שהיה שכוב על רצפת התחנה כשהוא אזוק ושני שוטרים רכונים עליו.

"מעשים כגון אלה – כאשר הם נעשו במסגרת מעצר על פי חשד שבדיעבד התברר כי הינו חסר בסיס – אין אפוא כדי להצדיק הרשעה בפלילים", קבע השופט לבסוף, וזיכה את הנאשם מכל אשמה.