הסיוע הישראלי לקטועי הרגליים באוקראינה

השמועה על משלחת המומחים הישראלית שנחתה באודסה אוקריאנה, במטרה לעזור לקטועי רגליים, פשטה מיד עם הגעתנו לאודסה. מרגע הנחיתה, החל מירוץ שנמשך שלושה ימים, ובמרכזו הגשת סיוע לקטועי רגליים. המלחמה באודסה הובילה לאבדות קשות בנפש וברכוש ולאלפי פצועים הנזקקים לשיקום.

זה לא סוד גדול שבישראל יש לצוותים הרפואיים ניסיון לא מבוטל בטיפול בפצועי מלחמה ונפגעי טרור. ארגוני הסיוע באודסה פנו לשגריר אוקריאנה בישראל, בבקשה לסייע בשיקום של פצועים קטועי גפיים.

השגריר שביקש להקים משלחת סיוע, גייס את טובי המומחים בארץ. לפני מספר חודשים כשפנה אלי חברי הטוב יהודה פילוסוף, המומחה בבניית פרוטזות, והציע לי להצטרף למשלחת כזו שנוסעת לאודסה בהתנדבות, לא היססתי לרגע.

בית החולים המקומי נערך להגעתנו וקטועי רגליים רבים חיכו לצוות הישראלי, בתקווה שהטיפול יאפשר להם לחזור ללכת. יהודה פילוסוף שימש עוד קודם כצוות חלוץ. במסגרת זו הוא הגיע לאודסה מספר שבועות קודם לביקור המשלחת, במטרה לקחת מידות ולהכין את התותבות המותאמות עוד בישראל. לכל מקרה קטיעה, יש צרכים ואתגרים ספציפיים והתותבת צריכה לתת להם מענה.

קטוע הרגל הראשון שחיכה לנו היה אלכס, בן שלושים, אב לארבעה ילדים, שנפצע בקרבות. הוא היה מודאג מהיכולת שלו לחזור ולתפקד כאבא, כבעל וכאיש מקצוע. ברגע שהורכבה התותבת הוא החל לצעוד בחדר. היה זה עניין של ימים עד שיחזור לפעילות סדירה ועצמאית.

ד"ר גרשוביץ' ויהודה פילוסוף מתאימים פרוטזה למטופל באודסה

ולדימיר בן ה- 21 הציב אתגר מורכב יותר. על אף שרגלו נקטעה מתחת לברך, הוא לא הסכים לשמוע על הפסקת השירות הצבאי וכל שביקש הוא לחזור לשדה הקרב ולשרת את המטרה למענה נלחם.

בבית החולים ניסו בתחילה תותבת שלא התאימה לו וניראה שהחזרה לפעילות מבצעית, רק התרחקה ממנו. ולדימיר חווה משבר גדול ולכן רופאיו החליטו שהוא יהיה המטופל השני שיזכה לתותבת מישראל.

ברגע שהתותבת הולבשה על הגדם, הוא חזר לצעוד בחדר בחופשיות וגם הניצוץ חזר לעיניו. החזרה לפעילות מבצעית כבר לא נראתה כחלום בלתי מושג. יהודה פילוסוף תרם באופן אישי את שתי הפורטזות עבור אלכס וולדימיר.

יותר מכולם שבה את לבי ניקולאי בן החמש. אותו לא אשכח גם בעוד שנים רבות. פגשתי אותו ואת הוריו במרפאה האזרחית שפתחנו, ביום השלישי לשהותנו בעיר. ניקולאי נולד עם פגיעה בעמוד השדרה, שהשאירה את רגליו לא מאוזנות, רגל אחת הייתה קצרה יותר מן השנייה, כאשר הרגל הקצרה יותר נותרה משותקת.

לאחר מספר שנים, בעקבות זיהום מורכב, התעוררה בעיה בעצבים הפריפריים של הרגל הבריאה והרופאים נאלצו לכרות את רגלו מעל לברך. למרות האתגר, ברור לי שגם את ניקולאי אפשר להחזיר לתיפקוד עצמאי ואנו מקווים להמשך קשר עם גורם מממן, לגבי התאמת פרוטזה לילד.

כדי שהנסיעה שלנו לא תישאר מחווה חד פעמית, העברנו סדנה לאנשי המקצוע בבית החולים. המטרה הייתה להעביר את כל האינפורמציה הרלוונטית, כדי לאפשר לרופאי השיקום, לפיזיותרפיסטים, לכירורגים ולצוותי הטיפול פסיכולוגיים בבית החולים המקומי, להעניק טיפול שיקומי מיטבי ככול האפשר.

חברי המשלחת הישראלית לאודסה

בסדנה שילבנו הרצאות ושיעורים מעשיים על סוגי ניתוחי הקטיעה וההתאמה של סוג הקטיעה לתותבת. הצגנו מידע על התאמת תותבות ועל תהליך השיקום והשלבים החיוניים להסתגלות לתותבת, תיארנו את חשיבות התאמת תהליך השיקום ותרגילי הפיזיותרפיה שהמטופל צריך לבצע, כולל תרגול של הליכה עם התותבות. כדי לשמר את הידע, ציידנו צוותי הטיפול בחומר מקצועי שיסייע להמשך פעילות.

ראינו עשרות מטופלים במסגרת המשלחת והבנו שהעיר זקוקה למחלקת שיקום מקצועית וכך המלצנו לסגנית ראש הממשלה האזורית עמה נפגשנו בעיצומו של היום השלישי לנסיעתנו.

הדגשנו בפניה שאנחנו נכונים לסייע להקמת מחלקה כזו ולתת לה את התמיכה המקצועית הנדרשת. ולשמחתנו הרעיון קרם עור וגידים והפך למציאות. זו עתידה להיות מחלקת שיקום משותפת של בית החולים באודיסה ושל המרכז הרפואי-שיקומי "בית בלב" בבת ים.