"למדנו לאהוב כל ילד, כל מנהג וכל פינה פה"

שמי ניתאי פרידמן, אני בן 18 וגר בישוב לטם שבמשגב. אני כרגע בעיצומה של שנת שירות בכפר הילדים "נרדים" שבערד.

ההחלטה לצאת לשנת שירות הייתה ברורה מאליו עבורי מאז ומתמיד, שתי אחיותיי הגדולות – תום וליאור, עשו שנת שירות, דרכן הרגשתי איך שנת השירות היא הזדמנות נהדרת ללמוד על אוכלוסיות שונות בחברה, ללמוד על מצבים שלא נתקלתי בהם קודם, ללמוד על עצמי בסיטואציות שונות, להכיר חברים לחיים בדמות חברי הקומונה, לתת וכמובן לקבל.

חוץ מאחיותיי והורי שעזרו לי לסלול את דרכי לשנת שירות היה גם לחץ חברתי (כן לחץ חברתי יכול להיות גם לטובה), חלק גדול ביותר מחברי הלכו גם הם לשנת שירות וכמובן שהשיח הבית ספרי בהפסקות עסק בעיקר בשנת שירות עם שאלות בסגנון " מתי הכנס הקרוב שלך?", "עם איזה אוכלוסייה עובדים שם?" ו"נו, התקבלת לפנימייה הזאת שרצית?".

מספר המקומות מוגבל ביותר

אז כן התקבלתי לפנימייה הזאת שרציתי ולא היה מאושר ממני, הרי לא כולם יודעים אבל המלחמה על שנות השירות רק הולכת וגוברת ומספר המקומות מוגבל ביותר.

"רציתי להגיע לנרדים גם בגלל תחושת הביתיות ששוררת בכפר"

אבל למה דווקא ב"נרדים"? כשהתלבטתי איפה ארצה לבלות את שנתי הבאה נרדים הופיע בראש הרשימה מכמה סיבות, הראשונה היא קשת הגילאים הרחבה איתה יוצא לי לעבוד: בנרדים ישנם ילדים מגיל 7-18, טווח הגילאים הרחב מאוד משך אותי כי עבודה עם ילדים צעירים שמעניקים אהבה אין סופית וגורמים לך לשמוח יחד איתם בכל מצב וזמן פשוט ממלאת אותי באושר.

בנוסף הרגשתי שלא פחות משמעותי עבורי הקשר עם ילדים בוגרים, קשר המכיל בתוכו חברות, שיחות עמוקות בגובה העיניים וכל זאת בדמות אח בוגר אשר הקשוב לצרכיו.

עוד סיבה שבגללה רציתי להגיע לנרדים הייתה תחושת הביתיות ששוררת בכפר, הילדים מגיעים אלינו לאחר שהוצאו מביתם, מסביבתם הטבעית, כתוצאה מכך מטרתנו העיקרית היא הענקת אווירה חמימה, עוטפת, תומכת ואוהבת או במילים אחרות בית. אווירה זו גרמה לי להבין שזה המקום בו ארצה לעשות את שנת השירות שלי.

מעניקים חוויה של קשר משמעותי ומשמשים כמעין אח גדול

באוגוסט האחרון התחלתי את התנדבותי בכפר הילדים "נרדים" העובד תחת ארגון SOS כפרי הילדים העולמי. עבודתי בכפר ללא ספק אינטנסיבית אך באותה מידה מתגמלת, כיפית, ומספקת.

אנחנו מבלים את רוב שעות היום עם הילדים, מעניקים להם חוויה של קשר משמעותי ומשמשים כמעין אח גדול. האווירה בכפר שטפה גם אותנו ומהר מאוד למדנו לאהוב כל ילד, כל מנהג וכל פינה פה בכפר ולמצות עד תום כל דקה עם הילדים.

אין ספק שהעבודה מתישה: היום מתחיל ב-8 בבוקר ונמשך עד השעות הקטנות של הלילה בעבודה על חגים, חונכויות וחוגים, אך אני שמח לומר שלמרות כל הקושי בסופו של יום אין דבר יותר ממלא משיחה עם ילד שנחשף בפניך ומבקש את עצתך או פשוט זקוק לחיבוק תומך.

"אין דבר יותר ממלא משיחה עם ילד שנחשף בפניך"

באותו האופן, לדחוף ילד שנכשל פעם אחר פעם בבית הספר, להמשיך לעודד אותו גם בזמנים הקשים ואז לראות את המבט המאושר בפניו כשהוא חוזר הביתה עם מבחן מוצלח שווה כל רגע.

בתור ש"ש אתה יכול ואף מוזמן לחלוק עם הילדים את הידע שאתה מביא איתך מהבית. אני למשל החלטתי שאני רוצה לפתוח חוג רובוטיקה בכפר.

גם אם לילד אחד יידלק הניצוץ אני את שלי עשיתי

בתור ילד שבכיתה ז' הוזמן לראשונה לשיעור רובוטיקה ועד היום מכור לנושא, רציתי להעניק את ההזדמנות שאני קיבלתי גם לילדים פה בכפר, כך יצא שחיפשנו תרומות של ערכות רובוטיקה מתקדמות ולאחר כחודש נפתח חוג רובוטיקה בו כ-10 משתתפים שמתמידים, לומדים, מעשירים ובעיקר נהנים. בסופו של דבר גם אם לילד אחד יידלק הניצוץ והוא ימשיך להתעסק בנושא, אני את שלי עשיתי.

אז נכון, אין מה לעשות והקשיים מצטברים ולפעמים אתה מוצא את עצמך ללא מקום להכיל את הסיפורים והרגשות אליהם אנחנו נחשפים בכל יום ובדיוק בשביל זה יש את הקומונה.

החיבור שנוצר עם אותם 16 חברה שאיתם אני חי הוא חיבור של משפחה אמתית, כזו שתומכת ברגעים הקשיים ויודעת להפוך את הקושי לשמחה. גם שאתה עייף אחרי שבוע שלא ישנת בגלל איזה חג, אי אפשר לוותר על ישיבה עם גיטרות בסלון או ערב קומונה מטורף שאחד החברים הכין.

אי אפשר לוותר על ישיבה עם גיטרות בסלון או ערב קומונה מטורף

קשה לי להאמין שכבר עברה לי חצי שנה במקום הזה, הזמן פה פשוט טס! אם מבקשים לסכם את התקופה הזאת- היא הייתה מלאת הפתעות, ריגושים, קשרים חדשים, כיף והמון אהבה. אני מרגיש שכבר עכשיו אני יכול להגיד בפה מלא שזוהי השנה הכי טובה שהייתה ותהיה לי בחיים.

• עמותת SOS כפרי הילדים הישראלית היא חלק מאגודה עולמית המעניקה בית חם ללמעלה מ-170 ילדים בסיכון. הילדים, בגילאי 7-18, מתגוררים בשני כפרי ילדים, "נרדים" בערד ו"מגדים" במגדל העמק. בכפרים פועל מודל ייחודי לטיפול בילדים – "טיפול משפחתי ארוך טווח" - לפיו הכפר בנויים במבנה משפחתי המורכב ממספר בתים, שבכל אחד מהם מתגוררים כ-8 ילדים ו"אימא", הדמות המרכזית המטפלת בכל צרכיהם הרגשיים והפיזיים סביב השעון.
  

• בכל בית משפחה מתנהלים הילדים כאחים ואחיות לכל דבר ועניין באווירה משפחתית עם חום, אהבה, כבוד, שייכות.  מעבר לאווירה המשפחתית, כפרי הילדים מעניקים תמיכה נפשית, לימודית וחומרית לילדים ובכך דואגים להוציא אותם ממעגל המצוקה לחיים של נתינה לחברה והישגיות אישית.