שתף קטע נבחר

בקרת מכרזי בינוי ותשתיות, מביאה לחיסכון ניכר בתקציב ובזמן

רדיפת כותרות של פוליטיקאים הרוצים להראות זריזות בביצוע פרויקטים מובילה לא פעם לרשלנות מקצועית בקרב מתכננים ובונים. כיצד בהתנהגות פשוטה ניתן לחסוך הון לציבור ולהוביל לשיפור בתנאי חייו. אז כיצד ניתן לחסוך בלי להיות קמצן ואיך סבלנות בהתחלה משתלמת בסוף

נהוג לתאר פרויקט איכותי בעמידתו בשלושה מרכיבים: זמן, איכות ותקציב. אני הייתי מוסיף עמידתו בדעת הקהל.

 

אתחיל דווקא מהמרכיב האחרון: השפעתם של פרויקטים שתהליך הקמתם התחיל במכרזים היא יום-יומית ורחבה. פרויקטים כמו מנהרות הכרמל, הרכבות הקלות בירושלים ובתל אביב, כביש מספר אחת ובניית מחלפים ושיפורם, מעוררים התעניינות ציבורית רחבה ומשפיעים על איכות החיים של כולנו. משגים ותקלות במהלך העבודה אינם נקברים באדמה. הם מורגשים ומשפיעים גם מעליה.

 

למרבית ההפתעה, למרות כל אלה, גורמים רבים טומנים משום מה את ראשם בחול בדרך שאינה מובנת ולא מעמיקה, הנובעת משיקולים פוליטיים בלבד.

 

שיקולים צרים מובילים לאישור מהיר של פרויקטים לביצוע ללא הקפדה יתרה על איכות התכנון. התוצאה: מכרז, לעבודה האמורה לשרת את הציבור, יוצא בצורה מרושלת ולא איכותית, וחמור מכך - בזבזנית. הפרדוקס הוא, כי מחד אנו נמצאים בתקופה מבורכת בה העין הציבורית הבוחנת פקוחה לרווחה והצורך בתשתיות נמצא בעדיפות לאומית ומאידך, עדיין חלק מהפרויקטים חורגים מלוחות הזמנים ומאופיינים בכשלים שהאזרח נאלץ להתמודד עימם ביום יום.

 

אין שום אפשרות מעשית או תאורטית לקצר את לוח הזמנים בתכנון ובהכנת המכרז ולדחוף את הפרויקט קדימה. להפך, כשמוציאים מכרז לא "מהודק" מקצועית חוסכים לכאורה חודשיים-שלושה בתהליך. בסופו של יום, הדבר מביא לעלויות גבוהות יותר, להארכת משך הביצוע ולאיכות ירודה ובזבוז בכספים של מי שהמכרז נועד לשרת - הציבור.

 

לוחות הזמנים לביצוע נתונים אף הם להשפעות לא ענייניות: למשל, כאשר פוליטיקאי רוצה לעשות רושם וממהר להודיע רשמית לעיני המצלמות הוא בעצם גורם לאיבוד עקרונות בסיסיים כמו תיאומים בין התכניות השונות או פינוי המטרדים ההכרחיים. לפעמים סתם נשכח דו"ח קרקע, שמשמעותו יכולה להיות קריטית. הטיפול בחסרים הללו, ההמתנות לעדכוני התכנון בשטח, וטעויות שגורמות לפירוק ותיקון מחדש גורמים לכך שבמקום קיצור בלוחות הזמנים דווקא מאריכים אותם באופן משמעותי.

התקציב הוא עניין ברור ומוחשי אף יותר. כמויות שלא נבדקו בזמן המכרז, עבודות חריגות ולא מתוכננות שעולות הון למשלם המיסים. כל זאת קורה רק משום שאיש לא העלה בדעתו כי צריך לבצע בקרה על מסמכי התכנון. הקפדה כזאת בזמן הייתה חוסכת ניפוח התקציב הסופי בהמשך .

 

אנו בראש וראשונה משלמים באיכות פגומה. לא נסתר מן העין כי המהירות גורמת לכך שיהיו חריגות בתקציב, הרס וחזרה על עבודות שכבר בוצעו. חריגות אלה גורמות ללחצים נוספים המופעלים על כלל הגורמים במערכת אשר חושבים כעת כיצד לחסוך, כיצד להפחית באיכות המוצרים ולנסות להתכנס לתקציב שבכל מקרה יחרוג משמעותית.

 

חריגות כספיות בפרויקט שנובעות מחומר מכרז לא מבוקר, מביאות לפגיעה באיכויות שתוכננו מראש. כך, לשם ההמחשה, בבית ספר במרכז הארץ הותקנו דלתות רגילות בכתות לימוד במקום דלתות אקוסטיות שתוכננו מראש, לאותן כיתות ששכנו בסמיכות ליחידות המזגנים הרועשות. התלמידים סבלו מאיכות לימוד פגומה, וכל זאת כדי לכסות את אותן החריגות.

 

מכרזי תשתיות רבים מתנהלים בדרך רשלנית עד עצם היום הזה. כדי למנוע

 בעיות, ואף אסונות, צריך לבצע בקרת מכרזים יעילה שבמרכזה שלושת היסודות: לוחות זמנים, איכות הביצוע ותקציב. עמידה בהם תביא להצלחה במרכיב הרביעי: תמיכת דעת הקהל.

 

חלק מגופי הממשלה והרשויות המובילות בישראל, הבינו במהלך השנים האחרונות כי התרופה הטובה ביותר הינה ביצוע בדיקה איכותית של המכרז, על ידי גוף חיצוני ובלתי תלוי, וזאת לפני שהועבר לביצוע על ידי הקבלן. הבקרה מאפשרת בחינה אינטגרטיבית של כלל תכניות היועצים השונים בהתבוננות על התוצאה הרצויה. הצרה שיש גורמים אינטרסנטים שונים הממשיכים בהסתייגותם.

 

המאמר נכתב על ידי אינג' אילן פדר, הבעלים של חברת ד.א.פ הנדסה ובניין בע"מ והבעלים של חברת D.I.F האמריקאית. לפדר ניסיון של 25 שנה והינו בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית מהטכניון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים