כל יום פורים: הישראלי המן, הישראלית ושתי

הלוא רק פעם בשנה אבוא להתארח? ממש לא, זה השם שלי כל השנה: בישראל קיים אדם אחד ששמו הפרטי הוא המן, אישה אחת שנושאת את השם ושתי ו-91 אנשים שזכו לשם הפרטי פורים. כך עולה מנתונים מרשם האוכלוסין שמפרסמת היום (ג') רשות האוכלוסין וההגירה על רקע חג הפורים.

מהנתונים עלה עוד כי 49,907 נשים בישראל נקראות אסתר, בעוד 22,797 אנשים נקראים בשם מרדכי. גם חגים אחרים לא מקופחים: לפי הנתונים 43 בני אדם נושאים את השם הפרטי השנה או ראש השנה, ארבעה נקראים סוכות, 123 בשם חנוכה, שבעה נקראים שבט או ט"ו בשבט ו-477 נושאים את השם פסח.

חוק השמות, שאושר על ידי הכנסת ב-1956, קובע את אופן מתן השמות הפרטיים ושמות המשפחה במדינת ישראל. משרד הפנים מקבל מבתי החולים את בחירת ההורים או מאוחר יותר באמצעות פנייה ישירה של ההורים. סעיף 2 לחוק קובע כי לכל אדם הרשום במרשם האוכלוסין חייב להיות שם משפחה ושם פרטי. החוק מתיר ששם המשפחה יהיה כפול, וכן מתיר לאדם לשאת יותר משם פרטי אחד.

לדברי תמי איזרזר, ממונה מרשם ודרכונים ברשות האוכלוסין וההגירה, בתקופות החגים נרשמת עלייה במספר הבקשות למתן שמות המזוהות עם רוח החג ועם מסורת דתית "אנשים פונים עם בקשות שגרתיות

ושגרתיות פחות, זה נורא מקובל אנחנו כמובן ניטרליים ואין לנו עמדה". כך או כך ברשות האוכלוסין וההגירה הדגישו כי שם משפחת של המן המוזכר במרשם האוכלוסין אינו "הרשע".

לפי החוק, שר הפנים רשאי לפסול שם אם הוא סבור כי זה עלול "להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו". עם זאת, ברשות האוכלוסין וההגירה אומרים כי מדובר בפרקטיקה נדירה. "היו מקרים בודדים בהיסטוריה של מדינת ישראל שבהם נפסל שם שניתן. עם זאת יש יותר מקרים בהם נפסלו בקשות לשינוי שם מטעמים של פגיעה בציבור", אמרה איזרזר ומזכירה מקרים שבהם נפסלו בקשות לשינוי שם. למשל, במקרה שבו אדם ביקש לשנות את שמו ל-"סדאם חוסיין" או "בנק לאומי חרא" ומקרה אחר שבו הייתה בקשה למתן השם "מכוערת".

שר הפנים אריה דרעי מסר כי "ערב חג פורים משמח לגלות שהמסורת היהודית נטועה ומושרשת בהוויה הישראלית ושמות גיבורי המגילה מרדכי ואסתר כל כך נפוצים ופופולאריים. הדבר מעיד על החיבור החזק של העם היהודי להיסטוריה שלו".