טל בן חיים: "מחוץ למגרש אני אדם אחר"

"אני הילד הרע של הכדורגל הישראלי? אם זה הטייטל שהדביקו לי, אז אין בעיה. אמא שלי בטח לא אוהבת את זה, אבל למדתי להשלים עם זה. חשוב לי רק מה שהמשפחה שלי חושבת עליי. אני לא רע בשום דבר. מחוץ למגרש אני אדם אחר".

על הכישרון של טל בן חיים (26) אי אפשר לחלוק. לא כל יום צומח פה כדורגלן עם מהירות, אתלטיות וכוח פריצה ברמה הזו. אבל באותה נשימה חובה להזכיר את הפער הגדול בין היכולות המקצועיות לבין ההתנהלות שלו על המגרש, ולפעמים גם מחוצה לו. לצד השערים והבישולים, הפתיל הקצר והפה הגדול לא פעם סיבכו אותו במהלך הקריירה.

כישרון גדול עם פתיל קצר. טל בן חיים(צילום: ראובן שוורץ)

"לא מנסה להרגיע את עצמי"

בן חיים צפוי לעלות הערב (19:00) בהרכב הנבחרת באוסייק נגד קרואטיה, שעבורה מדובר באחד ממשחקי ההכנה האחרונים לקראת היורו בצרפת. חלוץ מכבי ת"א הוא בין היחידים בסגל הנוכחי שמסוגל להקשות על ההגנה הקרואטית החזקה.

"את האמת, אני לא מנסה להרגיע את עצמי. זה אני לטוב ולרע. יש משחקים שבהם אתה מתעסק באיך לא להתעצבן, אבל שוכח לשחק כדורגל. אני רוצה להיות מי שאני", אומר חלוץ מכבי ת"א בראיון ל"ידיעות אחרונות". "מבחינתי, מה שאני מייצג זה לא דבר רע כפי שמנסים להציג".

אם היית שחקן רגוע יותר שמתעסק נטו בכדורגל, אולי היית במקום אחר היום.

"הטמפרמנט והאמוציות הן חלק ממני, לטוב ולרע. בוא נקרא לילד בשמו, אני לא מנסה להתייפייף או להסתיר משהו. כל מי שרואה אותי באצטדיון או בטלוויזיה מקבל אותי בלי להסתיר כלום".

"האמוציות הן חלק ממני"(צילום: אורן אהרוני)

קריזיונר?

"זו מילה חזקה מדי. אני מאוד אמוציונלי, תחרותי ואגרסיבי בדשא – הרבה יותר משחקנים אחרים. אני מעדיף לתאר את זה בצורה הזו, ולא לקרוא לזה הילד הרע של הכדורגל הישראלי. מדברים על כמות הצהובים שיש לי, אבל אני לא שחקן של אדומים או אחד שפוצע שחקנים. השנה ביצעתי כניסה חזקה בצחי אליחן מסכנין, וביקשתי ממנו אלף סליחות אחרי המשחק".

באופן כללי, אתה תמיד עצבני בראיונות אחרי משחקים. אין לך מעצורים.

"אולי אני נראה עצבני, אבל אני קר ואומר רק מה שאני חושב".

אתה מרגיש לפעמים הצל של ערן זהבי במכבי ת"א?

"ממש לא. לא מסתכל על זה ככה. כל שחקן לוקח את מה שיש לו. מה שיש לזהבי הוא לקח בשתי ידיים. הוא באור הזרקורים באופן טבעי, כי הוא כובש יותר ודומיננטי יותר. הלוואי שכל הקריירה אשחק עם שחקן כזה. אחדד לך, אני ממש לא מחפש להיות מספר אחת".

"הלוואי שכל הקריירה אשחק עם שחקן כזה". בן חיים עם זהבי(צילום: ראובן שוורץ)

למה אתה לא באירופה?

"יכולתי לצאת לחו"ל, ולא פעם. היו לי הצעות. בסופו של דבר בחרתי להישאר במכבי, כי הרגשתי שזה האתגר המקצועי הכי גבוה שיש לי".

באמת, זה הטופ עבורך? אתה לא מכוון גבוה יותר?

"תשמע, לא הייתה לי הצעה מברצלונה, גם לא מהפרמייר-ליג".

אבל למשל קבוצה כמו דינמו קייב.

"ברור שרציתי לצאת לחו"ל, אבל זה לא איזה משהו שאני חייב לסמן עליו 'וי'. היו לי הזדמנויות לחתום וללכת, לא עשיתי את זה כי הרגשתי שאני נמצא במקום שאני לא רוצה לעזוב אותו".

תומר חמד, למשל, שחוזר ע"י מכבי ת"א אחרי העלייה לליגת האלופות, העדיף את ליגת המשנה באנגליה.

"זו כבר החלטה אישית של שחקן. השיקול שלי היה לנסות להגיע לליגת האלופות. אני לא יודע מה יהיה בקיץ, יכול להיות שיסתדר ואצא לאירופה. יכול להיות שלא".

"הרגשתי שאני נמצא במקום שאני לא רוצה לעזוב"(צילום: עוז מועלם)

אולי מכבי הפכה למלכודת דבש מבחינתך.

"לא חושב. אני כבר לא ילד בן 21, יודע איפה אני נמצא. אני ריאלי לגבי הקריירה וההצעות, ומסתכל על הכדורגל ועל החיים במבט בוגר יותר. התחברתי למכבי. גם בגיל 30 אפשר לצאת לאירופה".

אתה מרוצה מהמספרים שלך העונה?

"יש לי שמונה שערים ושישה בישולים בליגה. קח בחשבון שבגלל ליגת האלופות, לא פתחתי ביותר מחצי מהמשחקים, אבל אני תמיד מצפה ליותר מעצמי. אני צריך לתת 12-10 גולים בעונה, כי אני לא חלוץ קלאסי ולא נמצא בדרך כלל ברחבה".

בן חיים לא רצה לדבר על ההחלטה של קבוצתו לא לאפשר לשחקניה לצאת למסע הנבחרת לארה"ב במאי הקרוב, אבל באותה נשימה הבהיר: "לשים עליך את החולצה של הנבחרת זה כבוד גדול, מבאס זה אף פעם לא. בשום סיטואציה אני לא מסתכל על הנבחרת כתיק".

בקמפיין האחרון היית אחת מנקודות האור בנבחרת.

"זה היה הקמפיין היחיד שבו הייתי שחקן מוביל. פתחתי בשמונה מתוך עשרת המשחקים ובשניים הנוספים נכנסתי במחצית השנייה. הקמפיין עצמו אמנם לא היה הצלחה, אבל ברמה האישית תקעתי יתד בנבחרת ואני רוצה לשמור על המעמד הזה".

"תקעתי יתד בנבחרת ואני רוצה לשמור על המעמד הזה"(צילום: אורן אהרוני)

בסופו של דבר שוב נראה טורניר גדול רק בטלוויזיה.

"הכישלון היה בהתאם לציפיות שאנחנו בעצמנו ייצרנו. ניצחנו בהתחלה את קפריסין ואנדורה, שתי נבחרות שהיינו צריכים לנצח, ואז הגיע ה-0:3 הגדול על בוסניה, שהעלה את רף הציפיות. בסופו של דבר, מול נבחרות עדיפות מאיתנו, עם שחקנים טובים משלנו, הפסדנו. בוא נהיה אמיתיים, הפסדנו ליריבות טובות מאיתנו. רצינו להפתיע, אבל זה לא קרה".

נראה שהנבחרת עוד הלכה אחורה.

"זו הרמה שלנו. סיימנו במקום ריאלי – אחרי בלגיה, וויילס ובוסניה – כולן טובות מאיתנו. גם לקראת קמפיין מוקדמות המונדיאל נהיה חייבים להבין את מקומנו מול ספרד ואיטליה. אני אפילו לא מתייחס לאלבניה, כי רק אחת עולה והשנייה הולכת להצלבה. בקמפיין הזה לפחות התקשורת לא תוכל להגיד שאי-העפלה תהווה כישלון".

אז בעצם מוותרים מראש על הקמפיין. באיזו גישה תבואו?

"זה קמפיין שאין לנו מה להפסיד בו. העיתונים כבר לא ייצרו שערים בגלל הפסד לאיטליה או לספרד, למרות שאני לא משלים מראש עם זה שנפסיד. אם השיח בתוך הנבחרת יהיה על כמה אנחנו הולכים להפסיד, אעדיף בכלל לא לנסוע. כל שחקן ישראלי שהולך לשחק נגד ספרד ואיטליה חייב להבין שיש לו הזדמנות להתקדם ברמה האישית, ולנסות לעשות דברים שלא עשו לפנינו. אני יכול להגיד לך שהניצחון על בוסניה היה אחד הרגעים המרגשים בקריירת הכדורגל שלי, יחד עם העלייה לליגת האלופות. בנבחרת זה תמיד יותר עוצמתי וגדול, מת לשחזר את ההרגשה הזו".

"הכישלון בנבחרת היה בהתאם לציפיות"(צילום: אורן אהרוני)

בנבחרת, הכישלון תמיד גדול יותר והביקורות חריפות יותר. לפעמים גם יש שמחה לאיד.

"תשמע, אין לנו נבחרת אחרת. אם ביום מן הימים נעמוד במטרה ונעלה לטורניר גדול, יהיו יותר שמחים מאשר עצובים. נבחרת זה תמיד דבר גדול יותר מקבוצה. כישראלים כולם אוהדים את הנבחרת, לכן זה יותר עוצמתי – והכישלון מתפרש כגדול יותר מאשר במועדון".

אחד השינויים שיבוצעו הוא הגעתו הצפויה של פרננדו היירו. גם במקרה הזה נשמעו ביקורות.

"היירו היה שחקן ענק. כמו כל דבר אחר במדינה שלנו, אין משהו שיעבור בלי ביקורות. לכל אחד יש מה להגיד. אני משוכנע שמקבלי ההחלטות בהתאחדות יודעים את העבודה. היירו יוכל לעשות רק טוב לכדורגל הישראלי".

את משחק העונה מול ב"ש פיספסת בגלל צהובים. מתסכל?

"זה היה מבאס בטירוף – תשעים הדקות הכי ארוכות ומלחיצות שהיו לי בחיים. אתה יושב בחוץ ולא יכול להשפיע. בכלל, אני בטירוף לקראת סיום העונה. בשנתיים האחרונות היינו במאבק אליפות שהוכרע בשלב מוקדם יחסית. הפעם אף אחד לא יכול לדעת לאן זה הולך. ננסה לעשות הכל כדי לקחת עוד דאבל".