קונגו מתעוררת - מסע אל מעמקי אפריקה
יערות גשם עבותים וצפופים, ביצות ענק, יערות ואזורים חקלאיים, קופי על והרי געש המבעבעים בצבעים אדומים בוהקים. ביקור בקונגו לוקח את המטיילים לטבע אפריקני ופראי
בשיתוף החברה הגיאוגרפית
בשנת 1890 יצא הסופר הנודע ג'וזף קונרד למסע הרפתקאות על נהר קונגו שבמרכז אפריקה. הדרך הארוכה והמטלטלת שעשה והמראות שראה בדרכו היוו השראה לספרו הידוע "בלב המאפליה" (Heart of Darkness), שם תיאר את עוולות הניצול שעשה האדם הלבן באוצרות הטבע של היבשת, ובעיקר במעמדם של התושבים האפריקניים המקומיים.
מאז, הייתה קונגו לסמל המאבק בין תאוות האדם הלבן לעשות שימוש במשאבי הטבע של אפריקה כולה, לבין שאיפתם של המקומיים לעצמאות וחופש.
נהוג להציג את קונגו כארץ שבה האנשים העניים ביותר חיים ככל הנראה על פיסת האדמה העשירה בכדור הארץ: יהלומים, נפט, אורניום, זהב, מים, קפה, אדמות פוריות לחקלאות ומגוון גדול מאוד של מיני בעלי חיים.
התרנגול המכריז ניצחון
בשנת 1960, עם סיום השלטון הקולוניאלי ארוך השנים של בלגיה, הייתה תקווה כי קונגו יוצאת לעצמאות ותהפוך למעצמה כלכלית. אולם, סכסוכים פנימיים ובעיקר מורשת קולוניאלית שיצרה תרבות של הרג, אלימות וניצול, הביאו לכך שהארץ המשיכה לדמם ולסבול ממצוקות פוליטיות וחברתיות גם בשנות עצמאותה.
חמש שנים בלבד לאחר שקיבלה את עצמאותה מבלגיה, תפס את השלטון הגנרל ז'וזף דזירה מובוטו, שהכריז על מדיניות חזרה לשורשים אפריקניים וקבע את שמו למובוטו ססה סקו קוקו נגבנדו וא זא באנגה ("התרנגול המכריז ניצחון, הלוחם המתקדם מכיבוש לכיבוש מבלי שניתן לעוצרו").
מובוטו שינה את שם המדינה ל-"זאיר", אותו נשאה עד 1997. מלחמת האזרחים הקשה שבאה לאחר מכן, בין השנים 1998-2003 גבתה את חייהם של כמה מיליוני בני אדם.
כיום, למעלה מיובל שנים לאחר שהפכה לעצמאית, שואלים עצמם קונגולוזים רבים האם 80 שנות שלטון בלגי לא היו טובות יותר, שכן מאז עצמאותה, שלטו בקונגו ארבעה נשיאים שרק הראשון והאחרון בהם נבחרו באופן דמוקרטי.
שמורת הטבע הוותיקה ביותר באפריקה
שטחה של קונגו הוא עצום, וזהה כמעט לזה של מערב אירופה כולה (למעלה מ- 2.4 מיליון קמ"ר), ומתגוררים בה כ- 80 מיליון איש.
נהר הקונגו הידוע החוצה אותה בלב יערות גשם הוא מהארוכים ביבשת, וסביבו מצויים אותם עצי הגומי שהיו חומר הגלם המבוקש ביותר במאה ה-19 לצורכי הנעת גלגלי המהפכה התעשייתית באירופה.
ואולם כיום, הולכת קונגו ומגלה את אחד האוצרות האחרים שלה המבוקשים לא פחות: הטבע האפריקני הפראי והבתולי, זה שמדינות אפריקה האחרות השכילו זה מכבר לנצל לטובת הפיתוח הכלכלי שלהן.
שמורת הטבע וירונגה (Virunga) שבמזרח המדינה היא כיום האוצר הנחשק ביותר בקונגו, מקום שמור היטב שחוקרי הטבע והמטיילים המערביים מתחילים לגלות אותו בשנים האחרונות.
אזור וירונגה, המתגאה בתואר "שמורת הטבע הוותיקה ביותר באפריקה" (הוכרזה בשנת 1925), הוא אחד המגוונים בעולם מבחינת המגוון האקולוגי שבו: יערות גשם עבותים וצפופים ("ג'ונגלים"), ביצות ענק, יערות ומישורי סוואנה ואזורים חקלאיים בשוליו, הופכים אותו לבית גידול אידיאלי למיני יונקים רבים, שהידועים ביותר מביניהם הן גורילות ההרים.
גורילות ההרים
קופי על (Apes) גדולים ומרשימים אלה חיים ביער הגשם הגדול, ששטחו מחלוקת מדינית בין קונגו, אוגנדה ורואנדה. זהו מין נדיר של הגורילה, המונה רק מעט למעלה מ- 700 פרטים, והם מוגנים על ידי חיילות משמר ופקחים חמושים, מפני הציידים הלא חוקיים.
לפי עדויות ויומנים של חוקרי טבע מהמאה ה-19, עד לפני כמאה שנה היו ביער וירונגה כמה אלפי פרטים של גורילות ההרים, אולם הם ניצודו על ידי האדם.
החוקרת האמריקנית הידועה, דייאן פוסי (Fossey), החלה את מחקרה ותצפיותיה על הגורילות בחלק הקונגולוזי של היער ועברה לצדו הרואנדי בעת מלחמת האזרחים בקונגו-זאיר ב-1967.
ספרה הידוע, "גורילות בערפל", ובעיקר סרט הקולנוע המצליח שנעשה בעקבותיו, חשפו בפני הצופה המערבי את יופיין ואופיין השקט של הגורילות הללו, וסייע לשנות את תדמיתן השלילית וה"מפחידה" כביכול בעיני האדם.
הביקור ביער הגשם והחיפוש אחר גורילות ההרים כרוך בהליכה מאמצת אם כי לא בלתי אפשרית למטייל הממוצע שרוצה בכך. שיטוט של כשעתיים בין עצי ענק ויער עבות ירוק מאין כמותו, בעקבות צוות פקחים ולוחמים מנוסים, מביא אותנו למפגש ישיר וקרוב עם אחת ממשפחות הגורילות.
הזכר הענק כסוף הגב מביט בנו בעיניים גדולות עם מבט מלא משמעות, הנקבות עוסקות בהנקה ובמנוחה והגורים הצעירים משתוללים ומתקוטטים בעשב מרחק סנטימטרים ספורים מאתנו. קורה לא אחת כי הם ממש רצים לעבר המטיילים וקופצים עליהם בשמחה כאילו פגשו בן משפחה שחזר הביתה.
להשאיר את הטבע באפריקה כפי שהוא
בשנים האחרונות המאבק בחלק המזרחי של קונגו הוא מאבק סביבתי אזרחי שמטרתו שימור היער לטובת האקולוגיה, שכאמור הולכת ונתפסת כאוצר המיוחד ביותר כיום באפריקה.
חברות חיפוש נפט עורכות קידוחי ניסיון בשולי היער, בתקווה להביא לאזור פיתוח כלכלי, ואולם ארגוני סביבה מקומיים ובינלאומיים נאבקים נגד היוזמות הללו: הם קוראים לממשלת קונגו לשמר את היער כפי שהוא, ולפתח אותו רק לטובת בעלי החיים ולהביא לשגשוג כלכלי לתושבים המתפרנסים מהתיירות האקולוגית החדשה הזו.
שמורת וירונגה, בהיותה חלק מרצועת הבקע הסורי המערבי (הזרוע המערבית שלו, המכונה ה"שבר האלברטיני", על שם אגם אלברט הסמוך), כוללת גם חלון גיאולוגי המאפשר הצצה אל הקרביים הגועשים והתוססים של בטן כדור הארץ.
הר הגעש הפעיל ניארוגונגו (Nyiragongo) מתנשא לגובה של כ 3,400 מ', והוא אחד מהבודדים הפעילים ביבשת.
לפני מספר שנים, כחלק מתפיסת התיירות האקולוגית, הוקם מלון בקתות על שפתו העליונה של ההר, המאפשר למבקרים להגיע ולהעביר את הלילה בשינה ובתצפית על לוע הר הגעש המבעבע בצבעים אדומים בוהקים.
תשתיות התיירות של שמורת הטבע וירונגה הן ברמת בטיחות ושירות טובים המאפשרים להנות מאוצרות הטבע של האזור בדרך נוחה.
הר געש, שהתפרץ מספר פעמים בעשור האחרון וגרם אמנם לנזקים בנפש לערי וכפרי האזור, מסתמן במקביל גם מוקד עלייה לרגל לחוקרים וסקרנים המחפשים חוויה אחרת ששום תמונה או סרטון לא יוכלו להעביר את התחושה.
וכך, כשאתה יושב במרפסת הבקתה, עטוף בשמיכה ולוגם תה חם, מתבונן על הפלא הגיאולוגי המבעבע למרגלותיך כשמסביב לילה אפריקני אין סופי, אתה נזכר במילותיו וחזונו ההולך ומתגשם של נשיא קונגו לשעבר מובוטו ססה סקו:
"יש לנו כמה יתרונות בכך שאיננו "מפותחים" דיינו. עלינו להתגאות בכך שמעולם לא שגינו שגיאות שעליהן מצטערות ארצות הנחשבות "מפותחות".
"איננו מתוסכלים על שאיננו יכולים להראות לאורחינו כנסיות מפוארות או אנדרטאות זיכרון, שכן המורשת שנחלנו מאבותינו היא הדר הטבע של ארצנו - נהרות ונחלים, יערות ובעלי חיים. כל רצוננו הוא שכאשר העולם יהיה מלאכותי, הטבע המקורי יישאר באפריקה כפי שהוא".
הכותב הינו מדריך בחברה הגיאוגרפית. טיול חלוצי ובלעדי לקונגו ייצא בתאריך 8 ביוני
לפנייה לכתב/ת 
