לא רק פורים: גלגוליה של המסכה
ממעגל הזהב, דרך פולחן דיוניסוס והמערות בצרפת ועד לאנה ואלזה - המסכות הן חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית. למה זה? מסירים את המסכה
לפי המיתולוגיה היוונית, אל היין מת בחורף ובאביב קם לתחייה. פולחן דיוניסוס נערך באביב וכלל תהלוכה שבה הכהן הלך בראשה, בידו פאלוס ואחריו מקהלה. כולם שתו לשכרה ועטו על פניהם מסכות. מתוך פולחן דיוניסוס התפתחו הדרמה, הטרגיות והקומדיות. הטרגדיה מתאימה לחורף, מכיוון שבסופה מישהו ימות והקומדיה מתאימה לקיץ בשל האווירה המשעשעת. מסכה לכל עונה.
התיאטרון הגיע לשיא התפתחותו באתונה במאות החמישית והשישית לפני הספירה בתחרויות שנערכו בין דרמטורגים (מחזאים) שונים. המסכה הייתה חלק מאפיון הדמות, הן בדרמה והן בקומדיה. הואיל והתחרויות נערכו באמפיתיאטרון, היו השחקנים זקוקים למסכה שתציג מצבי נפש או לחילופין תאפיין אם מדובר בגבר או באישה. חוקרים שונים טוענים שהמסכה הייתה בנויה כך שקולו של השחקן הוגבר באמצעותה.
ברומא העתיקה נקראה המסכה בשם “פרסונה”, המילה שתיארה אזרח רומאי בעל זכויות מלאות. היא שימשה ברפואה למגר את המחלה, הייתה חלק מפולחן מיסטי, וכן חלק מתפאורה של מנהיג או של גיבור. נמצאו מסכות מוות, שמטרתן הייתה לשמור על פני המת עד שיקום לתחייה. גם בעידן המודרני פיסלו מסכות מוות למשל בסנט פטרסבורג, בביתו של פושקין, גדול משוררי רוסיה, ניתן לראות את מסיכת המוות שלו.
במהלך ימי הביניים הייתה המסכה חלק מהקרנבל באירופה, בעיקר בוונציה. תחילתה בפולחן פגאני, חגיגת סוף החורף, והמשכה כחלק מהנצרות. הקרנבל איפשר לאירופים לשחרר לחצים. שם הפך המלך לשוטה והשוטה למלך, כלומר התפקידים התהפכו ולרגע ניתן היה לשבש את הסדר אליו כולם היו מחויבים. הקרנבל התרחש ברחובות והבית הפך לחלק מהקרנבל.
במזרח הרחוק בתיאטראות הנו והקבוקי השתמשו במסכות. תיאטרון הנו השתמש במסכות של מפלצות ותיאטרון הקבוקי השתמש בדמויות של אנשים מחיי היומיום.
ביהדות חל איסור על עשיית פסל ומסכה. בעיקרון המלה מסכה מקורה בשורש. נ.ס.ך וכאמור, בספר שמות הכוונה לעגל שהותך מזהב. עגל הזהב מתואר כ”מסכה” בעוד מספר מקורות בתנ”ך, ולאחר יציקתו והריסתו, מופיע איסור על נסיכת מסכה. כאשר מדברים על מסכה, מדברים על עבודת אלילים.
המסכה ביהדות
אם כך, מהיכן הגיעו אלינו המסכות בפורים? הרי במגילת אסתר לא התחפשו. הנושא העסיק את חז"ל וסביבו התקיימו דיונים רבים. לעיתים מסבירים את הנושא בכך שהיה במגילה "הסתר פנים". כלומר האל אינו מופיע במגילה, ועל מנת להאמין שהתחולל נס, על האדם למצוא את אמונת האל בתוכו. המסכה מאפשרת התבוננות פנימה לכוחה של האמונה. הדיונים בנוגע למסכות רבים בספרות היהודית. הרב שלמה קושלבסקי, ראש בתי מדרש בעמותת "יוזמת אורות" מספר כי בגמרא, במסכת שבת, מדובר על מנהג תחפושת לשם שמחה.
בתחילת המאה ה-20, חודש הקרנבל או ה"עדלאידע" בתל אביב הקטנה ,והיה לחלק מהמסורת של איש התרבות הנודע ברוך אגדתי. התחפושות והתהלוכה היו מוקד לביקורת למרות שלא היה להן כל קשר לקרנבל ולהתפרקות, שאפיינה אותו. עם קום המדינה שבו להתחפש בבתי הספר ותהלוכות עדלאידע שבו לתפוש מקום החל משנות החמישים והשישים.
ביום-יום שלי אני מנהלת את התוכנית "רוח יהודית" ביוזמת אורות, אשר מטרתה הינה להפוך את התרבות היהודית לחלק מהתרבות הישראלית של תלמידים, סטודנטים ומחנכים בישראל, ולשתף את השיח האישי שלהם בתהליך בניית זהותם כבוגרים וכמחנכים. את נושא המסכה אני אוהבת במיוחד בעבודתי ולו רק בזכות ההיסטוריה שלה. היסטוריה אשר יכולה לסייע לנו בהבנת הבחירה שלנו ומי אנחנו.
כשאני מגיעה לסדנאות בחדרי מורים, אני מביאה מסכות עם אביזרי איפור שונים ומבקשת מהמורים לצייר מהי המסכה, אשר עמה הם נכנסים לכיתה. לא אחת מורה משאיר מסכה לבנה, וכשנשאל מדוע, התשובה היא "ככה אני נכנס לכיתה". כשזה קורה אני מניחה את המסכה על פניי ושואלת אותו: "מה אתה חש כשאני משוחחת איתך כך?". עצם השאלה עוזרת לו להבין את הבעיה ומבהירה לו שתקשורת מחייבת פנים שאומרות משהו על-מנת לשפר את דרכי הוראתו. בסדנא שהעברתי באחד מבתי הספר השתמשה אחת המורות בצבעים רבים. כאשר נשאלה מדוע, היא הסבירה שהיא משנה את המסכה בהתאם לכיתה אליה היא נכנסת.
מורה אחר שהשתמש בצבעים עזים ושמחים סיפר, שחוש הומור עוזר לו ללמד מתמטיקה. בסדנא כזו מקשיבים המורים האחד לשני ונפתחים. הם לומדים אחד מהשני ובעיקר על עצמם. ליבם ומניסיון הרוב מוכנים להתנסות.
נסו לערוך את הפעילות הזו בבית עם הילדים, במקום העבודה שלכם או ביחד עם החברים ותגלו כמה דברים חושפת המסכה על הפנים שלכם ועל הפנימיות שלכם. "אדם הוא הכי פחות עצמו כשהוא מדבר בשם עצמו. תן לו מסיכה ויספר לך את האמת" (אוסקר ווילד).
רבקה צפיר הינה מנהלת תכנית "רוח יהודית" וסמנכ"לית ארגון "יוזמת אורות " שעוסק בחינוך למורשת ולערכים יהודיים.
לפנייה לכתב/ת 
