לחיות מהקיים ולהודות כל יום. פרשת השבוע
הסתפקות במועט והבעת הוקרה, אלה דרכי חיים מומלצות לכל. הפעם, פרשת השבוע מתמקדת בחשיבות של קורבן התודה - מתן הערכה למה שקרה או לא קרה. לחיות ממה שיש ולהישאר צנועים ופשוטים, ללא התחייבויות לאחרים - זהו אתגר התודה הגדול של כולנו. פרשת שבוע כלכלית
פרשת צו מביאה בפנינו את דיני הקרבת הקורבנות. עיקר הפרשה פונה באמירות אל הכהנים - כיצד לנהוג בכל קורבן. מה מקריבים, כמה מקריבים, מה עושים אם הנותר ועוד דינים רבים שמשתנים בין קורבן לקורבן.
כתבות נוספות בפרשת שבוע כלכלית
מתכננים תקציב לשיפוץ? למדו מבוני המשכן
חלוקת תפקידים וניהול תקציב בגרסת התנ"ך
דיני הקורבנות באים לאחר פרשת ויקרא, בה התורה מציגה את סוגי הקורבנות השונים ומדוע יש להביא כל קורבן. מעניין שיש קורבן אחד שאינו מובא בפרשת ויקרא, אך דיניו מובאים אצלנו בפרשה - קורבן התודה.
וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָֹה: אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן.
לכאורה, היינו אמורים לראות את קורבן התודה כחלק אינטגרלי מסך כל הקורבנות, אך לא כך הדבר. פרשנים רבים דנו בשאלה, אחת התשובות המרכזיות שניתן למצוא (לדוגמת החת"ם סופר), שקורבן התודה הוא קורבן מיוחד ואישי לכל אחד ומותאם לשמחתו ולתודתו.
הרב סופר מביא משל של שתי משפחות המקיימות סעודת הודיה. משפחה אחת על בן שעלה לגדולות והשנייה על בן שניצל מדין קשה בבית דין. שתי שמחות - לכל שמחה יש את מקומה וברור שיש הבדל בין השתיים.
לעניין התודה ישנה משמעות רחבה מאוד בהקשר הפרטי של האדם. התודה היא הודאה על דבר שהיה או לא היה (העלאה בשכר מול תודה הגעה בביטחה ליעד). לתודה יש ערך עמוק מאוד של הכרה במה שיש לאדם או אין לו, במה שיכול לקרות, קרה או לא קרה.
ישנו ביטוי שגור בפי כל - להסתפק במועט
יש בו עניין עמוק מאד. אין צורך להתגאות יתר על המידה. החומר פחות מהרוח והנפש. ההסתפקות במועט יכולה להוות דרך לעבודת האדם על מידת הענווה שבו. אך יש דרך נוספת שניתן לחיות דרכה, להסתפק במה שיש. נראה שחכמים כבר רמזו על כך במסכת אבות: איזהו העשיר? השמח בחלקו. לא אמרו המסתפק במועט, אלא החי ממה שיש לו.
אדם לא לוקח הלוואות מכיון שהכסף אינו שלו. לא משלם בתשלומים, מכיון שהכסף אינו אצלו. לא מציב מטרות שאינן ברות השגה, אלא חי את חייו ממה שיש לו. חיים ממה שיש יכול להביא אדם ליהנות מכל חלקה טובה. תחושת שליטה מלאה על הנעשה בחייו - שכל מה ששייך לו - באמת שייך לו (ולא לבנק, חברים או הורים).
ייתכן והדרך יכולה לבוא בהלימה עם הסתפקות במועט, אך ייתכן ותבוא גם בסתירה. אם לאדם ממון רב, אל לו להסתפק במועט אלא ממה שיש - ולא ירדוף אחר כסף שאין לו.
דיני התודה מגיעים רק בפרשת צו ולא בסוגי הקורבנות, מתוך המחשבה שאדם מקריב את קורבן התודה בכל רגע שנראה לו נכון. בין אם לאחר מקרה שקרה והוא רוצה להודות לבוראו, או שרוצה להביא קורבן תודה על מה שיש לו, כאן ועכשיו - זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. קורבן התודה אינו תלוי נסיבות, אלא תלוי תפישה של אדם.
יש לנו לומר תודה על כל כך הרבה דברים בחיינו, על הזוגיות ומשפחה, עבודה, חברים, קורת גג ואויר. יש הרבה דברים שניתן להסתכל עליהם באור חיובי ולומר תודה. לחיות ממה שיש וכך להישאר צנועים ופשוטים, ללא התחייבויות לאחרים - זהו אתגר התודה הגדול של כולנו.
לפנייה לכתב/ת 
