חושף שיניים: סוארס חוזר לנבחרת אורוגוואי
כמעט שנתיים מאז שנעץ את שיניו בכתפו של ג'ורג'יו קייליני, עורר סערה עולמית, נענש בהשעייה ארוכה והפך לכדורגלן השנוא בעולם, החלוץ שפורח בברצלונה לצד ניימאר ומסי חוזר ללבוש את מדי "הסלסטה". בשבת הוא יפגוש את חברו לשלישיית MSN הקטלנית למשחק מלא באמוציות מול ברזיל
"הכדורגל הוא כמו גלגל. הדברים מסתובבים וחוזרים לאותו מקום. כי הנה אני עומד לשחק שוב בברזיל, המקום שבו שיחקתי בפעם האחרונה במדי הנבחרת".
הדובר: לואיס סוארס. כמעט שנתיים לאחר אותה נשיכה מפורסמת, שהפכה אותו לתקופת מה לכדורגלן השנוא ביותר בעולם, בלילה שבין שישי לשבת יחזור סוארס ללבוש את מדי ה"סלסטה" במשחק יוקרתי וחשוב במוקדמות המונדיאל. הוא כבר לא יכול לחכות וכמוהו גם 3.5 מיליון תושביה של אורוגוואי, שמשוכנעים שלסוארס נעשה עוול כבד.
הכל התחיל ב-24 ביוני 2014, במשחק השלישי והאחרון בבית המוקדם של המונדיאל, כשאורוגוואי ואיטליה נפגשו ב"ארנה דאס דונאס" בעיר הצפונית נאטאל.
לאיטליה הספיק תיקו במשחק הזה כדי להעפיל לשמינית הגמר. אורוגוואי הייתה חייבת לנצח. המפסידה ידעה שתודח מהמשך המונדיאל כבר בתום הסיבוב הראשון.
בדקה ה-79 הכדור הוגבה לרחבה. סוארס ניתר יחד עם ג'ורג'יו קייליני, ולמרות שמצלמות הטלוויזיה לא קלטו זאת, שיניו של כוכב נבחרת אורוגוואי ננעצו בכתפו של הבלם האיטלקי. השופט המכסיקני מרקו רודריגס לא ראה גם הוא את הנשיכה וסימן על קרן, אולם צילומי הסטילס של הכתף החשופה הוכיחו מעל לכל ספק – הייתה נשיכה.
דקה לאחר מכן דייגו גודין נגח את שער הניצחון של אורוגוואי כתוצאה מאותה קרן. אורוגוואי ניצחה 0:1 והעפילה לשמינית הגמר. איטליה הודחה. הסערה החלה מיד בתום המשחק ובסיומה סוארס נענש בהשעיה מארבעה חודשי פעילות ומתשעה משחקים רשמיים של הנבחרת.
בשל העונש הכבד סוארס החמיץ את החודשיים הראשונים של עונת 2014/15 בברצלונה, קבוצתו החדשה, שרכשה אותו מליברפול ב-81 מיליון יורו. אולם מבחינת נבחרת אורוגוואי, העונש היה כבד הרבה יותר.
סוארס לא שיחק בשמינית גמר המונדיאל מול קולומביה, ובהיעדרו הנבחרת הפסידה 2:0 והודחה. הוא לא השתתף בטורניר הקופה אמריקה שהתקיים לפני כשנה בצ'ילה ונעדר מארבעת המשחקים הראשונים של מוקדמות מונדיאל 2018.
אגב, לסוארס הותר להשתתף במשחקי ידידות של הנבחרת בתקופת העונש, אולם היו רק שלושה כאלו, אי שם בסוף 2014.
אורוגוואי הסתדרה לא רע בלעדיו. היא אומנם הודחה מהקופה אמריקה ברבע הגמר, אחרי קרב אלים ומלוכלך מול המארחת צ'ילה, אולם את מוקדמות המונדיאל היא החלה ברגל ימין. אחרי ארבעה מחזורים היא במקום השני בטבלת הבית של דרום אמריקה עם 9 נקודות מתוך 12, אחרי ניצחונות מרשימים על בוליביה, קולומביה וצ'ילה, והפסד חוץ לאקוואדור, מוליכת הבית.
סוארס, מלך השערים של ה"סלסטה" בכל הזמנים – עם 44 כיבושים ב-82 משחקים – העניק הרבה ראיונות בימים האחרונים לכלי התקשורת בארצו. באופן טבעי החזרה שלו מעוררת עניין עצום, אבל הוא מתאמץ לפרגן לחבריו בנבחרת ולהקטין את חשיבות הקאמבק. "הנבחרת תלויה הרבה יותר בקבוצתיות מאשר בתרומה של שחקן זה או אחר", הוא אמר בראיון ל"אל פאיס". "זה נותן לי תחושה של שלווה, ולכן אני לא מרגיש לחץ".
"אורוגוואי שיחקה עם המון גאווה בקופה אמריקה והשחקנים הוכיחו שהם מחוברים", הוא הוסיף. "כשאנשים אמרו שאורוגוואי היא שום דבר בלי סוארס, זה פגע בגאווה של הנבחרת וגרם לשחקנים להוכיח את עצמם אפילו עוד יותר. ובקופה אמריקה הם הוכיחו שהם לא תלויים בשחקן אחד. עכשיו אני חוזר ואוסיף רק את גרגר החול הקטן שלי לערימה".
למרות מפגן הצניעות הזה, סוארס נמצא בכותרות לא רק בגלל הקאמבק שלו, אלא גם בשל העונה המדהימה שעוברת עליו בברצלונה. הוא כבש עד עתה 43 שערים ב-43 משחקים, הוא המבקיע הבכיר של בארסה ומקדים אפילו את לאו מסי, מלך השערים של כל הזמנים של הליגה הספרדית.
אגב, סוארס רחוק רק שבעה שערים מקביעת שיא אישי חדש. העונה הטובה ביותר שלו מבחינת כמות הכיבושים הייתה 2009/10, כאשר הבקיע במדי אייאקס 49 שערים בכל המסגרות.
הקארמה עובדת שעות נוספות
במהלך הראיונות סוארס ניסה להסביר את ההצלחה הפנומנלית של שלישיית ה-MSN המפורסמת: "לאו, ניימאר ואני פשוט חברים טובים. תמיד יש לנו משהו לדבר עליו או לצחוק עליו, ולא רק במגרש אלא גם בחדר ההלבשה. אנחנו תמיד מתלוצצים ותמיד למישהו מאיתנו יש בדיחה לספר. ניי הוא בחור שמח מטבעו, הוא נהנה מהחיים. גם לאו כזה, למרות שמי שלא מכיר אותו מקרוב, לא מודע לצד הזה שלו. אנחנו נהנים מהכדורגל שאנחנו משחקים כל יום, וכמובן שגם התוצאות טובות".
אבל החיבור ביניהם הוא הרבה יותר מאשר בדיחות והלצות. "כדי ליצור יחסי קרבה כאלו אתה צריך להכיר את האדם גם מחוץ למגרש", סוארס ממשיך. "אנחנו פשוט מסתדרים מצוין ביחד. הילדים שלנו משחקים ביחד, יחד עם מאסצ'ה (חאבייר מאסצ'ראנו) והמשפחה שלו. כן, הארגנטינאים והאורוגוואים מסתדרים מצוין. זה קרה לי גם כשהייתי בליברפול עם מקסי רודריגס ובאייאקס עם דריו צביטניץ' הארגנטינים. כולנו באנו מתרבות דומה וטוב לנו ביחד".
למסי סוארס מרגיש הכי קרוב, גם משום שהם בני אותו גיל בערך. סוארס בן ה-29 מבוגר ממסי בחצי שנה. וגם בגלל הילדים.
"תיאגו, הבן הגדול של לאו, קצת יותר גדול מ'בנחה' (בנחמין, בנו בן ה-3 של סוארס), ומתיאו קטן יותר מ'דלפי' (דלפינה, הבכורה של סוארס, בת 5), והילדים משחקים ביחד. חוץ מזה לאו ואני מרבים להשוות סיפורים מהילדות שלנו, כשהיינו צעירים, וגם בנות הזוג שלנו הפכו לחברות".
אבל שלא יהיו אי הבנות, כשאורוגוואי וארגנטינה ייפגשו במסגרת מוקדמות המונדיאל ב-1 בספטמבר, לא יהיו בדיחות ולא יהיו חיוכים. במהלך 90 הדקות כל אחד משני הכוכבים של ברצלונה יעשו הכל למען הנבחרת שלו וישאירו את החברות בצד.
וכך יהיה גם בשבת לפנות בוקר, כשברזיל תארח את אורוגוואי באיצטדיון ברסיפה – שנמצא רק 250 ק"מ מ"זירת הפשע" בנאטאל..."ניימאר תמיד צוחק ומספר בדיחות וזה מצוין לרוח הקבוצתית. אבל במשחק בין ברזיל ואורוגוואי לא יהיו בדיחות. זה בטוח", הוא מוסיף.
אגב, לואיס סוארס כבר שיחק באצטדיון ברסיפה וגם הבקיע בו, כשאורוגוואי הביסה את טהיטי 0:8 בגביע הקונפדרציות ב-2013. סוארס נכנס אז ל-20 הדקות האחרונות והספיק להבקיע פעמיים.
ואם מדברים על אותה נשיכה מהמונדיאל בברזיל, סוארס מרגיש שהקארמה עבדה שעות נוספות. "נכון, עשיתי טעות והייתי צריך להיענש. אבל העונש היה חסר פרופורציות. במשך ארבעה חודשים לא איפשרו לי אפילו להתאמן בקבוצה שלי. קיבלתי עונש קשה יותר מאשר על שימוש בסמים. אבל כל אחד מקבל בסוף את מה שמגיע לו. תראו מה קרה מאז לכל ראשי פיפ"א. זה אומר בעצם הכל".
לא רק סוארס מרגיש שנעשה לו עוול כבד. אוסקר וושינגטון טבארס, המאמן הוותיק של נבחרת אורוגוואי, אמר השבוע: "העונש היה מוגזם מאוד והוא נקבע בעיקר כדי לרצות את התקשורת, שפשוט התפוצצה אחרי המשחק נגד איטליה וירתה ארטילריה בלי סוף. היו אז עיתונאים שננעלו אך ורק על הנושא הזה. אין לי מושג מאיזה מדינות הם באו, אבל כולם דיברו אנגלית", הוא אמר.
המסר היה ברור: טאבארס הפנה את האש לעבר התקשורת הבריטית, שירדה לחייו של סוארס אחרי התקריות שהיו לו בתקופה בה שיחק בליברפול – הנשיכה של ברניסלב איבנוביץ' והטענה שפלט מילה גזענית כלפי פטריס אברה.
אבל כל הדברים הללו שייכים לעבר הרחוק. מאז שסוארס הגיע לברצלונה הוא לא היה מעורב בשום שערורייה, והציב את עצמו בפסגת הכדורגל העולמי, כחלק משלישיית ההתקפה הטובה בהיסטוריה.
למרות שלא שיחק בחודשיים הראשונים של העונה שעברה, הוא עדיין כבש 25 שערים ב-43 משחקים, כולל שער בגמר ליגת האלופות מול יובנטוס.
העונה הוא כמעט הכפיל את ממוצע ההבקעות שלו והוא מקווה כמובן לזכות שוב בכל התארים האפשריים עם בארסה.
אולם לפני כן יש לו כמובן את המשימה הלאומית. אחרי המשחק מול ברזיל מצפה לאורוגוואי בלילה שבין שלישי לרביעי משחק ביתי מול פרו. ורק לאחר מכן הוא מסי וניימאר יחזרו מהמשחקים בדרום אמריקה כדי להתכונן לקלאסיקו מול ריאל מדריד.
לא שכח את הפיזיותרפיסט שתמך בו
סוארס יודע שכל העולם יבחן אותו בשבע עיניים מהרגע שילבש שוב את חולצת ה"סלסטה", אבל הוא מוכן לכך. "אני לא מתכוון לשנות את הסגנון בו אני משחק. אני ארוץ, אלחץ, אתווכח, אבל באופן רגוע יותר, כמו שאני עושה בברצלונה", אמר לאחרונה. "אני היום יותר חכם בקשר לדברים רבים, ומנסה לנצל את ההזדמנויות שהחיים מעמידים בפניי. בשבועות האחרונים אני עובד על עצמי ומנסה לשלוט ברגשות שלי, בעצבים, שמושפעים מהאופוריה שמסביבי. אני יודע שזה יהיה מיוחד כי עבר הרבה זמן אבל יותר מכל אני מרגיש כמו שחקן שרוצה לתת את כל מה שיש לו".
המאמן טאבארס הוסיף: "כאדם יש לו רגשות וברור שרצות לו הרבה מחשבות בראש אחרי כמעט שנתיים שהוא לא היה בנבחרת. אחת המטרות של הצוות הייתה לאפשר לו לחשוב רק על כדורגל, ולא על שום דבר אחר. אני מודע לחשיבות שלו כשחקן ועד כמה כל מה שהוא עושה הוא סמלי וחשוב עבור העם באורוגוואי, אבל הוא חלק מקבוצה. הוא ישחק מול נבחרות שמודעות לפוטנציאל שלו ושיעשו הכל כדי לעצור אותו. ולכן הוא חייב להיות מאוד בוגר בהתנהגות שלו".
קשה להאמין, אבל העימות מול פרו יהיה המשחק הרשמי הראשון של סוארס באיצטדיון הלאומי, ה"סנטנאריו" המיתולוגי, מאז ה-0:0 מול ירדן בפלייאוף של המונדיאל ב-21 בנובמבר 2013 – לפני כמעט שנתיים וחצי!
המשחק ההוא הסתיים ב-0:0 אחרי שאורוגוואי ניצחה ברבת עמון 0:5. לאחר מכן סוארס נפצע והיה חשש שיחמיץ את מונדיאל 2014. במשחק הראשון בברזיל, בהפסד לקוסטה ריקה, הוא לא שותף. אבל כשחזר להרכב במשחק מול אנגליה, כבש את שני השערים בניצחון 1:2.
מי שסייע לסוארס להתאושש ולהיות כשיר למשחק ההוא מול אנגליה היה הפיזיותרפיסט של ה"סלסטה", וולטר פריירה, שנאבק אז במחלת הסרטן. כשסוארס כבש את השער הראשון מול האנגלים, הוא רץ לספסל כדי לחבק אותו.
וולטר פריירה נפטר לפני כחודשיים וסוארס לא שכח אותו. "הוא היה זה שעזר לי ברגעים הקשים ביותר, כשחששתי שהפציעה בברך תמנע ממני לשחק במונדיאל. אף אחד לא האמין שאתאושש בזמן ואפילו אני כבר כמעט איבדתי תקווה. אבל האמונה והחוכמה של וולטר הצילו אותי. הקדשתי לו את השער מול אנגליה ואני מבטיח להקדיש לו את השער הבא שאכבוש במדי הנבחרת".
מי יודע, אולי זה יקרה כבר בשבת לפנות בוקר, במשחק החזרה שלו, ודווקא נגד ברזיל של החבר הטוב ניימאר.
לפנייה לכתב/ת 
