המדינה תתנגד לשחרור מוקדם של משה קצב

משה קצב חוזר לכלא מחופשה(צילום: מוטי קמחי)

ביום ראשון צפויה הפרקליטות להביע בפני ועדת השחרורים של בתי הסוהר התנגדות לבקשת הנשיא לשעבר משה קצב בתום ריצוי שני שליש מתקופת מאסרו בגין אונס ועבירות מין נוספות. לדעתה, אחת מאמות המידה המשמעותיות לשחרור לא התקיימה: הוא לא הביע חרטה ולא לקח אחריות על מעשיו. לפיכך, סבורים בפרקליטות, השחרור נוגד את אינטרס הציבור. הדיון בוועדה יהיה חסוי ויתקיים בנוכחות קצב, באי כוחו ובא כוח של היועץ המשפטי לממשלה בלבד.

באופן רשמי הבעת חרטה אינה אחד התנאים לשחרור מוקדם ששוקלת ועדת השחרורים בבואה לגזור שליש. השיקולים העיקריים שלה יהיו התנהגות טובה, מסוכנות, שיקום ואינטרס הציבור. עם זאת, המסורת ופסיקות בג"ץ קבעו כי הפרקליטות, המייצגת את אינטרס הציבור, צריכה להביע עמדה ערכית ומוסרית.

בתום דיונים ממושכים בלשכת פרקליט המדינה שי ניצן הובעה תמימות דעים שאחת מאמות המידה המשמעותיות לשחרור קצב לא התמלאה. לדברי מקורות משפטיים, העובדה שהנשיא לשעבר לא לקח אחריות על מעשיו, ממשיך להתכחש להם ולפסיקות השונות של בתי המשפט, וכתוצאה מכך לא עבר שיקום המוצע לעברייני מין בכלא,

אינה מאפשרת לפרקליטות להיענות לבקשתו.

כמו כן תודיע הפרקליטות כי כמי שמייצגת את האינטרס והזכויות של קורבנות עבירות מין, בעבר ובעתיד, שחרור מוקדם של קצב יעביר להן מסר שלילי מהחברה. בדיונים הובע חשש שאף כי מקרה קצב הוא חריג, היענות הפרקליטות לבקשת השחרור תייסד נורמה שלפיה היא תצטרך להיענות גם לשחרורם המוקדם של עברייני מין או אחרים שלא הביעו חרטה.

בפני ועדת השחרורים יונחו מחד מכתבים המתנגדים לשחרור, שאותם שלחו אחת מקורבנות האונס שלו ואחת מעדות "השיטה" למעשי קצב. מנגד יעמדו לזכותו העובדה שהיה אסיר למופת, גילו המתקדם ומצבו הבריאותי, ההוקעה הציבורית שעבר וההנחה שאינו מסוכן לחברה.