הודעות טקסט, חניה ושימוש בספרייה: היכן הסטודנטים משלמים הכי הרבה?
באיזו אוניברסיטה משלמים 500 שקל על אבטחה, כמה צריך לשלם עבור שינוי רישום לקורס, ובאיזה מוסד דורשים תשלום עבור היעדרות מבחינה? ynet מציג את פירוט התשלומים הנלווים באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות
שכר לימוד מוגדר מראש מייצר אצל האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות דרכים עקיפות לגבות כספים מהסטודנטים. כך למשל נדרשים הסטודנטים לתוספת תשלום בגין דמי אבטחה, דמי רווחה, אגרות הודעות טקסט, שימוש בספרייה או חניה. ברוב המקרים לא מיידעים את הסטודנטים שמדובר בתשלומי רשות, והם פשוט משלמים.
לאחרונה הגישו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) ומירב בן ארי (כולנו) הצעת חוק שמבקשת להסדיר את התשלומים הנלווים בכל המוסדות הציבוריים. אז באיזה מוסד מתבקשים הסטודנטים לשלם עבור הודעות טקסט? באיזו אוניברסיטה משלמים 500 שקל עבור אבטחה? וכמה ייאלץ לשלם סטודנט שלא הגיע למועד ב'? ynet מביא את פירוט התשלומים הנלווים לפי מוסדות.
שני התשלומים העיקריים הן באוניברסיטאות והן במכללות הציבוריות הם דמי האבטחה ודמי הרווחה. סטודנט באוניברסיטה העברית למשל נאלץ לשלם עבור אבטחה 550 שקל בשנה. באוניברסיטת תל אביב ישלמו הסטודנטים 500 שקל בשנה, בבן גוריון 455, גם בבר אילן 450 שקל לשנה ובטכניון 310 שקל בשנה על אבטחה. במכללות הציבוריות התמונה דומה: במכללה האקדמית להנדסה מתבקשים הסטודנטים לשלם 480 שקלים בשנה עבור אבטחה, במכללה האקדמית עמק יזרעאל 400 שקל ובמכללת ספיר 230 שקל.
התשלום עבור דמי הרווחה נע באוניברסיטאות מ-120 שקל באוניברסיטה העברית ועד ל-420 שקל בטכניון. במכללות הציבוריות נע תשלום הרווחה מ-125 במרכז האקדמי רופין ועד ל-335 במכללה האקדמית להנדסה. דמי חברות באגודת הסטודנטים נעים במכללות הציבוריות ובאוניברסיטאות בין 100 ל-230 שקל בשנה. אלו תשלומים וולונטריים שהסטודנט לא מחויב לשלם, אלא שהמוסדות האקדמיים לא ממהרים ליידע אותו בכך.
ישנם תשלומים נוספים, מקוממים אפילו יותר. כך למשל באוניברסיטת תל אביב ישלמו הסטודנטים 12 שקלים עבור קבלת מידע בהודעת טקסט. סטודנט באוניברסיטת בר אילן שמבקש לקבל סיכום תשלום שכר הלימוד בשנים הקודמות ייאלץ לשלם 31 שקלים. באוניברסיטת בן גוריון ישלמו הסטודנטים 213 שקל עבור רישום מאוחר לקורס ו-200 שקל אם לא מימשו את מועד הבחינה המיוחד שניתן להם. בטכניון ישלמו הסטודנטים 50 שקלים עבור טקס הסיום ו-75 שקלים עבור הדיפלומה.
במרכז האקדמי רופין סטודנטים המעוניינים להשתמש בשירותי הספרייה והמחשוב מתבקשים לשלם 200 שקל. במכללה האקדמית הדסה משלמים הסטודנטים עבור הודעות טקסט 26 שקלים. במכללה האקדמית אחווה מנוי חניה שנתי יעלה לסטודנט 400 שקל, ובאקדמיה למוזיקה תרגום של אישור כלשהו לשפה האנגלית יעלה לסטודנט 50 שקלים. בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה סטודנט שנרשם למועד ב' ולא הופיע ישלם 100 שקל, ואילו סטודנט שאיחר להגיש את תוכנית הלימודים שלו ישלם קנס של 200 שקל. סכומים אלה, באחווה, תקפים למי שלא שילם רווחה.
שינה רישום לקורס - ונדרש לשלם קנס של 322 שקל
ליעד גבעתי הוא סטודנט לתואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. הוא בשנה השלישית של התואר, ולאחרונה נדרש להירשם לקורס שבו ילמד סמינריון. "הרישום לסמינריונים נעשה בשיטת השוק: כל המקדים להקליק במערכת ההרשמה הממוחשבת - מנצח", הוא אומר, "אני הפסדתי, ובשעה 16:00 וכמה שניות, כשנפתחה ההרשמה הממוחשבת, כבר לא היו מקומות לכמה מהסמינרים השנתיים שאליהם יכולתי להירשם".
גבעתי ניסה לשנות את הרשמתו ללא הצלחה. לאחר כמה ימים התקשרו אליו ממזכירות המחלקה על מנת לשנות את הרישום, אלא שהוא לא היה זמין. בסופו של דבר הסכימו לשנות את הרשמתו של גבעתי, אלא שהוא חויב לשלם קנס בשווי 322 שקל. "על מה ולמה?", הוא שואל, "מדובר בשינוי שביקשתי במשך חודש שלם, הענישו אותי כי לא הייתי זמין יומיים. התחושה היא של שוד, של עוקץ אמיתי, שהמערכת הגדולה ממש דורסת את הסטודנט הקטן. אף אחד לא שאל אם אני מאשר את התשלום הזה, פשוט קיבלתי הודעה שהשינוי אושר ושנקנסתי".
"הסטודנטים הפכו לפרה חולבת"
לאחרונה הגיש חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) יחד עם חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו) הצעת חוק שמבקשת להסדיר את נושא התשלומים הנלווים באוניברסיטאות והמכללות הציבוריות. על פי ההצעה, המל"ג תקבע בהסכמת התאחדות הסטודנטים את סכומי התשלומים השנתיים שמתווספים לשכר הלימוד ומותרים לגבייה. כמו כן, עדכון גובה התשלומים הנלווים יהיה רק בהתאם למדד המחירים לצרכן והתשלומים ייגבו באופן וולונטרי תוך הבהרה לסטודנט שהוא יכול להימנע מהם.
בהצעת החוק מוזכר כי ועדת מלץ שדנה בנושא בשנת 1995 קבעה שהאוניברסיטה יכולה לקבוע מחיר שירותי רשות על פי שיקול דעתה, אך עם זאת גביות ותשלומים על פי הסכמים וולונטריים יעוגנו בהסכם בין הנהלת המוסד לאגודת הסטודנטים המקומית, כך שהסטודנט יהיה רשאי לוותר על התשלום.
"יישומה בפועל נתקל בקשיים רבים", הוסבר בהצעה, "נמצא כי ההסדר שנקבע בדבר הצורך להגיע להסכמות עם אגודת הסטודנטים אינו נאכף בחלק מהמוסדות ומוביל לעלייה משמעותית מדי שנה בגובה האגרות שנגבות מהסטודנטים. במרבית המקרים הזכות שלא לשלם אינה מוצגת כלל לסטודנטים, ובכך נפגעת זכותם באופן דרמטי.
לבסוף, גם כאשר נגבות האגרות מהסטודנטים, במרבית המוסדות אין כל שקיפות כלפי השימוש בתקציב בכדי לוודא שהתשלומים אכן מופנים לייעודם המקורי בלבד".
ח"כ שמולי אמר ל-ynet: "חלק גדול מהאוניברסיטאות והמכללות הפכו את הסטודנטים שלהן לפרה חולבת ומנסים לממן כל מיני דברים במוסד באמצעות התשלומים הנלווים. הכנסת חייבת לאמץ את הצעת החוק שלי להגבלת תשלומי האגרות והחלת שקיפות מלאה עליהן כדי לוודא שכספי הסטודנטים לא מועברים לדברים אחרים".
סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, רם שפע, אמר: "אנו קוראים למוסדות לעשות בדק בית ולבחון אם כל התשלומים אכן מוצדקים ועל אילו תשלומים אפשר לוותר. אנו פועלים להסדרת התשלומים הנלווים במוסדות הלימוד".
ח"כ מירב בן ארי (כולנו): "כיו"ר השדולה למען הסטודנטים וההשכלה הגבוהה נדהמתי לגלות את השוני בין המוסדות מבחינת תשלומי הסטודנטים. כל מוסד עושה כרצונו ואין יד מכוונת אחת ברורה בנושא. כחלק מהמלחמה שלנו ביוקר המחייה התשלומים חייבים להיות הוגנים, ברורים ודומים. אין סיבה להבדלים כאלה, בעיקר כאשר מדובר באותו שירות. קיימתי על כך דיון בוועדת החינוך ונמשיך לעקוב אחרי הנושא גם במושב הבא. אני וח"כ שמולי נמשיך לקדם את הצעת החוק שלנו על מנת להקל על הסטודנטים בתשלומים הרבים המוטלים עליהם".
לפנייה לכתב/ת 
