עדר ללא רועה: הולנד בחיפוש עצמי
יוהאן קרויף היה לא רק גדול שחקני האורנג' בכל הזמנים, אלא גם האדריכל שהביא לעולם את "הטוטאל פוטבול". עכשיו, בצל לכתו בטרם עת, נראה שלא נותר הרבה מהנבחרת התוססת ההיא, וגם העתיד לא מבשר טובות
23 בפברואר, 2014. סיפור שהיה, כך היה: "ביורו הקרוב יהיו 24 נבחרות, אם לא נעפיל הפעם, אז מתי?", "אם לא כרטיס אוטומטי, אז לפחות נסיים במקום השלישי ואז בפלייאוף הכל יכול לקרות" - רוב הישראלים אחרי שראו את ג'יאני אינפנטינו מסדר לנו בית "קליל" יחד עם אנדורה, קפריסין, וויילס, בוסניה ובלגיה. כולנו יודעים איך העסק הזה נגמר.
באותו זמן בדיוק במרכז אירופה, לא כל כך רחוק מארמון הקונגרסים בניס, שם התקיימה ההגרלה, מיליוני הולנדים, מאוכזבים מההופעה של נבחרתם ביורו הקודם (0 נקודות, 2 שערי זכות ומקום אחרון), שנערך בפולין ואוקראינה, קיוו לצאת לדרך חדשה.
הכרטיס למונדיאל בברזיל כבר מזמן היה בכיס, הציפיות, כמו תמיד אצל האורנג', היו בשמיים והאוהדים בכתום רק רצו לראות את רוד חוליט, פביאן בארטז ופיטר שמייכל, שולפים את הכדורים "הנכונים" מבחינתם. בסופו של דבר הולנד זכתה בבית סביר לכל הדעות, יחד עם קזחסטן, לטביה, איסלנד, טורקיה וצ'כיה, ממנו היא הייתה אמורה להעפיל בקלילות.
חוס הידינק הוותיק, האיש שידוע כעושה ניסים, בטח ברמת הנבחרות, וכבר הספיק לאמן את הולנד ביורו 1996 (הפסד בפנדלים לצרפת ברבע הגמר) ובמונדיאל 1998 (הפסד בפנדלים לברזיל בחצי הגמר), קיבל את המושכות כדי להצעיד את האריות הכתומים כל הדרך עד להנפת הגביע בפריז בקיץ 2016. ואם לומר זאת בעדינות, זה לא ממש הלך על פי הציפיות.
המשחק הראשון במוקדמות היורו זימן להידינק מפגש חוץ לא פשוט בכלל מול צ'כיה העיקשת. אחרי 90 דקות ולפני שהחלה תוספת הזמן, לוח התוצאות הראה על 1:1 סולידי, אבל אז החזרה גרועה במיוחד של דריל ינמאט לשוער שלו, פגעה בעמוד והותירה את וצלאב פילאר מול שער חשוף לדחוק פנימה את שער הניצחון הדרמטי של הצ'כים. מבחינת ההולנדים זו הייתה רק מכה קלה בכנף, ההפסד לאיסלנד והתיקו הביתי מול טורקיה לעומת זאת, כאבו הרבה יותר והעלו לא מעט סימני שאלה בנוגע ליכולתם של השחקנים להעפיל מבית 1 ויכולתו של הידינק להצעיד אותם להצלחה.
בתחילת חודש יולי הקודם, פחות משנה מאז מונה, הידינק החליט לבצע זעזוע במערכת ועזב את תפקידו עם מאזן של שלושה ניצחונות, תיקו אחד ושני הפסדים. עוזרו, דני בלינד, מונה במקומו כדי להציל את הספינה הטובעת, אך במקום לעשות זאת, רק העמיק את המשבר. בארבעת המחזורים האחרונים הוא הפסיד לשלוש יריבותיו על העלייה והצליח לנצח רק את קזחסטן הקטנה. זה הספיק למקום רביעי בלבד, ובדיוק כמונו, בלינד ושחקניו יראו את היורו הקרוב רק בטלויזיה.
לא בצלמו ולא בדמותו
כמה סימלי זה שהערב (ו', 22:45), מול צרפת, מעט יותר מ-24 שעות לאחר פטירתו של יוהאן קרויף, האיש שהמציא את הכדורגל המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו, אחד מהכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה וכמובן האייקון הגדול ביותר בתולדות נבחרת הולנד, האורנג' מתחילים בבנייה מחדש.
קרויף, שהיה בן טיפוחיו של רינוס מיכלס, מאמנו באייאקס, ברצלונה וכמובן בנבחרת הלאומית, הביא לעולם את "הטוטאל פוטבול" - שיטה בה לאף שחקן במגרש אין תפקיד מוגדר אחד וכולם משתתפים גם במשחק ההגנה וגם במשחק ההתקפה. הולנד בראשותו של קרויף, הכירה לעולם את הסגנון המיוחד והשוטף במונדיאל 1974 במערב גרמניה, בו היא פירקה כל מה שזז עד לגמר, שם הפסידה לנבחרת המארחת, אבל ללא ספק הייתה המלהיבה והמרגשת ביותר מכולן.
בשנים האחרונות, קרויף ביקר לא פעם את הולנד הנוכחית, גם כאשר זאת של 2010, בראשות ברט ואן מרוויק, הגיעה עד לגמר, ונכנעה לספרד בהארכה. "לפני המשחק שאלו אותי האם הולנד תוכל לעצור את ספרד באותה שיטה שז'וזה מוריניו הצליח לעצור את ברצלונה עם אינטר? אני אמרתי לא, אין סיכוי. לא בגלל שאני שונא את הסגנון, אלא כי חשבתי שנבחרת הולנד לעולם לא תשנה את הסגנון שלה. טעיתי. הם לא רצו את הכדור. לצערי הם שיחקו מאוד מלוכלך ותיקלו בפראות. זה כואב לי שטעיתי ושהולנד בחרה לנסות ולזכות בגביע בדרך מכוערת".
גם במונדיאל הקודם הוא לא חסך בביקורת כלפי לואי ואן חאל ושחקניו ואמר: "ההופעה שלהם לא הייתה בדיוק מזהירה. הם התאימו את עצמם לפי איך שהיריבה שיחקה, ואני חושב שזה אמור להיות ההפך, כדי לשחק כדורגל צריך לשלוט בכדור ואת זה הם לא עשו. לפחות נהניתי מהתוצאות".
עכשיו, לא ברור איך, הולנד עדיין תקועה עם בלינד על הקווים, שלמרות הכישלון הקולוסאלי להעפיל לאליפות אירופה לראשונה מאז 1984, קיבל גיבוי מיושב ראש ההתאחדות המקומית ואף הודיע כי הוא לא מתכנן לעזוב: "הגעתי לכאן כדי להישאר זמן רב. אני יכול להגיד שאני לא מתכוון להפסיק לנסות. המטרה היא להעפיל למונדיאל 2018 ברוסיה".
מעניין מה קרויף היה אומר על ההחלטה המוזרה הזו, להמשיך ולתת את הקרדיט לבלינד. הבלם לשעבר הספיק במהלך הקריירה "המפוארת" שלו כמאמן לזכות בגביע ההולנדי עם איאקס, לעבור למועדון נעוריו, ספרטה רוטרדם בתור מנהל מקצועי, לחזור לאיאקס כמנהל טכני ולקינוח, להסתכסך עם לא אחר מאשר, נכון, יוהאן קרויף. הפיצוץ הגיע לאחר שארבעה מחמשת החברים של מועצת המנהלים של איאקס פעלו מאחורי גבו של קרויף (החבר החמישי) וניסו לצרף את ואן חאל כמנכ"ל המועדון, אך המהלך קרס אחרי שאותו קרויף הגיש תביעה נגד המינוי ובלינד, שתמך במהלך, נאלץ לעזוב.
עוד לפני שרשרת ההפסדים, לקרויף היה הרבה מה לומר על המינוי של בלינד, שכאמור היה עוזרו של הידינק: "זה נשמע נחמד על הנייר, למנות עוזר מאמן, אבל אין ספק שזה מהלך לא הגיוני. אי אפשר לדעת מה יקרה עוד שנתיים או איזה סוג מאמן יתאים באותו זמן. ההתאחדות ההולנדית רוצה לעבוד על פי המודל הגרמני, כמו שעשו כשקידמו את יואכים לב. הדבר היחיד שמשותף לגרמנים והולנדים זו העובדה שהם הולכים על שתי רגליים, זהו".
חושב על העתיד, שוכח מההווה
למשחק הערב מול צרפת, מארחת היורו למי ששכח, ומול אנגליה ביום שלישי, זימן בלינד סגל מהפכני, על גבול האלמוני, בטח במונחים של הולנד. השחקן המבוגר בסגל הוא קלאס-יאן הונטלאר (32) ומלבדו, רק ווסלי סניידר וקנת' ורמיר חצו את ה-30. ההגנה ההולנדית צעירה במיוחד ולא מנוסה, כשהמבוגר האחראי הוא איך לא, דיילי בלינד (26), שחקנה של מנצ'סטר יונייטד וגם בנו של המאמן.
בינתיים, כלי התקשורת בהולנד מבקרים את בלינד דווקא על אלו שלא נמצאים. אריאן רובן אמנם פצוע ונופה מהסגל, אבל מרובין ואן פרסי, שהתאושש מפתיחת עונה מזעזעת וחזר לכבוש, הוא התעלם לחלוטין ("הוא צריך להשתפר, יש לו שנה קשה") ואת נייג'ל דה יונג, שחקנה של לוס אנג'לס גלאקסי הוא כלל לא סופר מסיבה תמוהה במיוחד: "הוא לא יזומן עד שהוא לא יחזור לשחק באירופה".
את מירב האסימונים שלו שם ההולנדי בן ה-54 על ממפיס דפאי. עד לפני חצי שנה, אחד השמות החמים בכדורגל העולמי והיום, האיש שיושב עם פנים נפולות אי שם בקצה הספסל של יונייטד. ממפיס מצידו, סומך בעיניים עצומות על בלינד, למרות שבחודש נובמבר הוא נופה מהסגל: "הוא נותן לי המון ביטחון ואני אסיר תודה על כך. הוא מכיר את היכולות שלי ויודע למה אני מסוגל".
אף אחד לא מצפה מהמאמן הלאומי להמציא את הכדורגל מחדש או להפוך עולמות, אבל כן להראות דרך ורף התקדמות. יוהאן קרויף אמר פעם: "איכות ללא תוצאות היא חסרת תכלית. תוצאות ללא איכות הן משעממות". איך שהולנד של בלינד נראית כרגע, האיכות לא מרשימה במיוחד, על תוצאות אין מה לדבר בכלל והעתיד? הכתום מעולם לא היה שחור יותר.
לפנייה לכתב/ת 
