בולט, מאחוריך: טרייבון ברומל שועט קדימה
מחוץ לרדאר: הוא ירד מעשר שניות ב-100 מ' כבר בגיל 17 ונכנס לעשרת הגדולים בכל הזמנים עוד בטרם מלאו לו 20. האם האצן האמריקאי הצעיר הוא הדבר הגדול הבא בריצות הקצרות?
עבור רוב חובבי הספורט, ריצת הגמר ל-100 מ' באליפות העולם האחרונה באתלטיקה הסתיימה כעבור 9.79 שניות – הרגע בו אוסיין בולט חצה ראשון את קו הסיום, מאית השניה לפני האצן האמריקאי בעל העבר המפוקפק, ג'סטין גטלין.
אלא ש-13 מאיות אחרי הניצחון של הפנומן הג'מייקני התרחש לו סיפור גדול נוסף שנדחק לשוליים. בזמן זהה חצו את קו הסיום וזכו במשותף במדליות ארד שני אצנים צעירים ומבטיחים, אנדרה דה גראס הקנדי, שעוד לא היה בן 21 וטרייבון ברומל האמריקאי, שרק חודש קודם לכן חגג יום הולדת 20.
עבור ברומל הייתה זו כמובן המדליה הראשונה בתחרות גדולה בקטגוריית הבוגרים, אבל באופן מדהים זו ממש לא הייתה ריצת השיא שלו.
חודש לפני המדליה באליפות העולם, ברומל קבע 9.84 שניות במבחנים האמריקאים והציב את עצמו במקום העשירי בכל הזמנים – וכל זה כשהוא סטודנט שנה שנייה בקולג'. אגב, עם רוח לא חוקית ברומל כבר עצר את השעון על 9.77 שניות.
לא במקרה מתייחסים לברומל כאל התקווה האמריקאית הגדולה בריצות הקצרות. אחרי שבולט יפנה את הבמה בסיומה של אולימפיאדת ריו כפי שהצהיר רק השבוע, האמריקאים מקווים שברומל יהיה זה שיחזיר להם את ההגמוניה בספרינטים שאבדה לטובת האצנים המופלאים מג'מייקה. בניגוד לגטלין, שעברו הרווי בחומרים אסורים מונע ממנו להפוך ליקיר האומה, לברומל יש לגמרי את הפוטנציאל להפוך לגיבור אמריקאי.
גרף ההתקדמות של ברומל מגלה כמה נתונים מדהימים. ברומל ירד מ-10 שניות בפעם הראשונה בגיל 17. יוהאן בלייק וטייסון גיי, שני אצנים שקבעו 9.69 שניות, התוצאה המהירה ביותר אי פעם שלא נקבעה על ידי בולט, היו רחוקים מכך בגילו.
בלייק רשם שיפור משמעותי בגיל 19 וקבע כבר אז 9.93 שניות, אלא שברומל כאמור רץ 9.84 שניות עוד בטרם מלאו לו 20. ההשוואה לבולט פחות הוגנת, שכן הפנומן הג'מייקני התמקד בצעירות בריצה ל-200 מ' ורק בשלב מאוחר יותר החל להתחרות גם בחצי המרחק. את שיאו הבלתי נתפס, 9.58 שניות, קבע בולט חמישה ימים לפני יום הולדתו ה-23. לברומל יש עוד שנתיים של עבודה קשה עד שיגיע לגיל הזה ומעניין יהיה לראות כמה יוכל לגלח מתוצאותיו עד אז.
ההפך מבולט: נמוך ומזנק מצוין
איתות ראשוני על שאיפותיו הגבוהות בעונה החשובה הקרובה סיפק ברומל בשבוע שעבר באליפות העולם באולם. בהיעדרם של הכוכבים הגדולים, שנוהגים לפסוח על עונת החורף, ברומל זכה במדליית הזהב בריצה ל-60 מ' עם זמן של 6.47 שניות.
אז נכון שבדרך לתואר אלוף העולם הראשון שלו, ברומל לא ניצח את בולט או גטלין, אבל הוא כן הקדים את הג'מייקני המנוסה, אספה פאוול. מעבר לכך, ברומל עצמו סיפר בחצי הומור לאחר הריצה שהוא כעת אלוף עולם במרחק שהוא לא יודע לרוץ בצורה מושלמת.
אחד הדברים שבלטו לטובה בניצחון של ברומל היה הזינוק הפנטסטי שלו. זמן התגובה שלו - 0.121 שניות, היה המהיר ביותר מבין כל הפינאליסטים. ברומל שונה בכך מאוד מבולט שאיננו נחשב כמזנק מצטיין, אך מנצל את רגליו הארוכות וצעדיו הגדולים כדי לצבור מהירות אדירה תוך כדי ריצה.
זהו איננו ההבדל הבולט היחיד בין ברומל ובולט. בהבדל הנוסף אפשר להבחין בנקל, ברומל נמוך בהרבה מבולט. בעוד בולט מתנשא לגובה של 1.95 מ', גובהו של ברומל הוא 1.75 מ' בלבד. עיתונאים ופרשנים כבר הספיקו להקשות על ברומל בעניין הפרשי הגובה, אבל הוא עצמו לא מייחס לדבר חשיבות. "גובה לא אומר דבר. כולם אומרים שבולט תמיד יהיה מהיר יותר בגלל שהוא גבוה, אבל אני התחריתי כבר מול אצנים גבוהים ממני בהרבה. זה לא עצר אותי וזה לא יעצור גם את אלוהים".
על החלק האחרון בדבריו של ברומל שווה להתעכב. ברומל, כפי שניתן להבין, הוא אדם מאמין ונוצרי אדוק. אלוהים הוא מוטיב חוזר בדבריו, על פי השקפת עולמו הכל כתוב למעלה. "בסופו של יום, הגורל של כל אדם נכתב על ידי אלוהים, אם הוא רוצה שאני אהיה המהיר ביותר, אף אחד בעולם לא יוכל לעצור אותי", הוא אמר.
ואם אלוהים הוא אכן דמות כה משפיעה בעולמו של ברומל, אז ככל הנראה הוא ראה בעצמו לפחות לתקופה מסוימת כאיוב. בימי נעוריו, גופו של ברומל היה שברירי במיוחד והוא ספג מספר פציעות חמורות שאיימו על עתידו כספורטאי.
כשהיה בכיתה ח' הוא ניסה לעשות סלטה מעל חבר וקרע את הרצועה בברך. שנה מאוחר יותר, בטורניר כדורסל, הוא שבר את הזרוע ואת הברך השנייה. בכיתה י' הוא שבר את עצם הירך במהלך ריצה. "עד היום אנחנו לא יודעים למה זה קרה, אבל כל דבר קורה מסיבה מסוימת", התייחס ברומל לרצף הפציעות שלו.
אך כמו איוב התנכ"י, נראה שאלוהים פיצה את ברומל היטב. ברגע שהחלים מכל הפציעות הללו הוא כבר עורר הדים כשקבע 9.99 שניות ושבר את שיא התיכונים האמריקאי. בגיל 18 הוא השווה את השיא העולמי לנוער עם 9.97 שניות. כל אלו היו כאמור רק מתאבן לקראת ה-9.84 שניות המדהים במבחנים האמריקאים, תוצאה מהירה יותר משיאו האישי של קרל לואיס.
האם תיתכן סנסציה באולימפיאדת ריו?
ברומל נהנה ממטען גנטי משובח לאצן. אביו, קשמיר היה שחקן פוטבול בליגה הקנדית, בעוד אמו שארי הייתה אצנית מצטיינת בתיכון. לאמו הייתה לטענתו השפעה גדולה על הקריירה שלו. "היא נהגה לקחת אותי איתה לריצות בפארק, ראיתי כמה היא נהנית מריצה. היא נהגה לרוץ 16 ק"מ ביום, אבל אני התעקשתי ואמרתי לה שאני לא רץ מרחקים ארוכים. אם אני לא יכול להיות ספרינטר אני מעדיף לא לרוץ בכלל'".
מאמנו באוניברסיטת ביילור, טוד הארבור, טוען שמעבר לכישרון ולמשפחה תומכת, ברומל פשוט מחזיק בכל המאפיינים הדרושים כדי להצליח בתחום: "יש לו מוסר עבודה מצוין. הוא מרוכז. הפציעות שעבר עזרו לו לבנות את האופי שלו, הוא היה צריך לעבוד קשה כדי להצליח. אני חושב שהוא הולך להיות אצן ענק. בדיוק מה שהספורט שלנו צריך עם כל השליליות שסובבת אותו בשנים האחרונות".
המשימה הגדולה של ברומל העונה היא כמובן המשחקים האולימפיים בריו. הקבלות שסיפק באליפות העולם האחרונה וההתקדמות הנהדרת שלו
בהחלט מציבים אותו כמועמד למדליה בריצה הפופולארית ביותר באולימפיאדה.
ומה לגבי סנסציה רבתי? האם ניצחון מדהים על אוסיין בולט הוא אפשרי? כרגע לפחות התרחיש הזה לא נראה סביר. תוצאת השיא של ברומל, 9.84 שניות, היא לא מהירה מספיק כדי להכניע את בולט במעמד כזה. באולימפיאדה האחרונה שלו, בולט לא ייתן למדליית הזהב החשובה הזו לחמוק מידיו.
אבל בזהירות רבה מאוד, אפשר להגיד שקשה מאוד להעריך מה ברומל עוד מתכנן לנו. אם ההתקדמות המטאורית שלו תימשך, אולי הוא עוד יהיה מסוגל בבמה החשובה ביותר להדהים את העולם כולו עם תוצאה שלא ציפינו לה, או כמו שהוא אמר בעצמו: "בסופו של דבר כשחותכים אותנו, הדם של כולנו אדום. אף אחד מאיתנו הוא לא סופרמן, ולאף אחד אין יכולות על אנושיות. כל אחד יכול לנצח".
לפנייה לכתב/ת 
