עלייה בתאונות קטלניות בילדי הדרום מחימום הבית

תופעה מתגברת במגזר הבדואי: ילדים מורעלים מגז. מנתונים שמתפרסמים לראשונה על ידי ארגון 'בטרם', עולה כי בחורף האחרון חלה בדרום עלייה של עשרות אחוזים במקרי ההיפגעות מתאונות, חלקן קטלניות, שנגרמו כתוצאה משימוש בלתי בטוח באמצעי חימום ביתיים.

רק בשבוע הראשון של חודש ינואר, שהיה קר במיוחד, הגיעו לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע לא פחות מ-15 תינוקות, ילדים ונערים בגילאים שנה עד 17, שהורעלו מפחמן חד חמצני (CO) שנפלט ממכשירים לא תקניים לחימום מים ומשריפות שהתלקחו בשל שימוש לא זהיר בתנורים מסוכנים.

זכורים במיוחד שני מקרים שהסתיימו באופן טראגי – באמצע חודש דצמבר שתי אחיות בנות 8 ו-11 מהכפר הבדואי אום-בטין הורעלו משאיפת CO שדלף ממתקן גז לחימום מים שהותקן במקלחת. האחות הצעירה מתה במקום והגדולה יותר פונתה במצב קשה, והועברה לטיפול בתא לחץ בבית החולים "אסף הרופא".

מכשיר החימום שגרם למותן של האחיות(צילום: דוברות כבאות והצלה נגב)

בתחילת ינואר שלושה פעוטות בגילאים 1 עד 4 מרהט נחנקו למוות כתוצאה משאיפת עשן לאחר שתנור הצית את הדירה וגרם לשריפה גדולה. במקרה אחר תינוקת בת חודשיים מהמגזר הבדואי אושפזה במצב אנוש לאחר ששאפה עשן במהלך טקס כישוף מסורתי שערכו בני משפחתה, במסגרתו היא התקרבה מדי לאש ואיבדה את הכרתה.

ד"ר יריב פרוכטמן, רופא ילדים בכיר במחלקה לרפואה דחופה ילדים ב"סורוקה", מסביר כי התופעה של הרעלת CO נפוצה באוכלוסייה הבדואית בדרום ככל הנראה בשל מאפיינים ייחודיים לה - שימוש באמצעי חימום זולים ולא בטוחים, שימוש בגז באופן לא תקני, חוסר מודעות ומאפיינים תרבותיים.

"רוב המקרים הם בקרב ילדים בדואים, כתוצאה מחימום מים למקלחת באמצעות מתקן לחימום מים בגז. ההורים רוכשים את המתקן ברשות הפלשתינית ללא תו תקן, ומתקינים בתוך הבית", הוא אומר.

תוכנית למניעת הרעלות

הרעלת CO מתרחשת כאשר יש שריפה לא מושלמת של חומרי בעירה הכוללים פחמן (גז, נפט, סולר, פחם, עשן סיגריות, פליטות רכבים ועוד). הפחמן החד חמצני הנשאף נכנס למחזור הדם ומפחית את יכולת הדם להעביר חמצן לאיברים חיוניים, למשל ללב ולמוח.

תוצאת ההרעלה עשויה להשתנות בהתאם לריכוז ה-CO בגוף ויכולה להיות קלה ככאב ראש קל או בחילה, אך גם לגרום למוות במקרה הקיצוני.

לאור הנתונים, מובילה הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב שבמשרד החקלאות, בשיתוף ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, תכנית למניעת הרעלות וחימום בטוח במגזר הבדואי.

תופעת ההרעלות, מסבירה מנכ"לית הארגון, אורלי סילבינגר, רק מתווספת לשאר גורמי הסיכון של האוכלוסייה: "ילדי הבדואים בנגב מהווים את האוכלוסייה הפגיעה ביותר כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, ביחס לחלקה באוכלוסייה. הסיכון של ילד בדואי החי במחוז דרום למות כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת היא פי 7 משל ילד יהודי באותו המחוז.

"בשנים 2008-2015 17% ממקרי תמותת הילדים מהיפגעות היו של ילדים מהאוכלוסייה הבדואית, למרות שהם מהווים 4.3% מקרב הילדים בישראל. סיכון התמותה גדל ככל שגיל הילד צעיר יותר, ובהתאם לכך, ישנה בולטות בסוג זה של היפגעות לקבוצת הגיל 0-4, הכוללת 55% מכלל המקרים".

איך ניתן להימנע מפגיעה?

יש כמה כללי זהירות שצריך להקפיד עליהם:

חובה להשאיר פתחי אוורור בבית בזמן פעולת התנור מאחר ותנורים אלו צורכים את החמצן מהחדר ופולטים בו את גז הפליטה,

אין לטלטל את התנור כשהוא דולק,

יש להיזהר לא להעמיד את התנור במקום בו מנשבת רוח,

להרחיק אותו מחומרים דליקים כמו שטיחים, ספות ווילונות,

לא להשאירו ללא השגחה, בוודאי בקרבת ילדים.

אחד המרכיבים החשובים ביותר שחסרים במגזר הבדואי הם גלאי העשן, שמצילים חיים, לאור העובדה ש-85% מהנפגעים בשריפות אורבניות נפגעים תחילה מהעשן הרעיל שנפלט מהשריפה ורק לאחר מכן מהשריפה עצמה.

מדובר במכשיר שמזהה את פליטת העשן עוד בתחילת התהוות השריפה ומעיר את תושבי הבית באופן מיידי. מפקד מרחב נגב במערך כיבוי האש, טפסר אלי פרץ, סיפר כי לוחמי האש התקינו 400 גלאים בבתים במגזר, כתרומה למשפחות שידן אינן משגת.

יריב מן, מנהל תחום בכיר לפיתוח חברתי וכלכלי במשרד החקלאות, הגיב לנתונים: "התופעה אינה מאפשרת לממשלה לעמוד מנגד ולא לעשות דבר, והמשרד שם לעצמו למטרה לפעול לשם צמצום ההיפגעות. לכן המשרד חבר לארגון 'בטרם' והוא משקיע מעל למיליון שקלים בתכניות שתכליתן שמירה על חיי הילדים בחברה הבדואית. המשרד סבור שיש להרחיב את הפעילות ולצרף אליה גורמים ממשלתיים נוספים וכן ארגונים נוספים שיראו בנושא יעד מרכזי".