סכנה: מי מפקח על כלי אוכל, אריזות ובקבוקים?

אנשים משקיעים זמן וכסף רב ברכישת מזון בריא ומזין, במיוחד עבור תינוקות וילדים. זאת מכיוון שלמזון איכותי ישנן השלכות רבות על בריאותנו ואיכות חיינו. כיום, כשאנו חושבים על איכות המזון, רובנו נוטים לחשוב על הרכיבים והערך התזונתי שלו. אבל זהו רק חלק קטן מהסיפור. זאת מכיוון שאיכות המזון עלולה להיות מושפעת מכל אחד מהשלבים הרבים לאורך שרשרת אספקת המזון, מהשדה ועד לצלחת.

נכון להיום, השלבים האחרונים של תהליך צריכת המזון אינם מקבלים התייחסות בחוק הישראלי. חומרים המשמשים לאריזת המזון, הכנתו ובעיקר צריכתו אינם מפוקחים באופן מספק. מדובר בכלי אוכל, סכו"ם, בקבוקים, אריזות, כלי בישול ואפיhה, קופסאות ועוד. כלים אלו עשויים ממגוון רחב של חומרים כגון: פלסטיק, מתכות, נייר, קרמיקה, זכוכית, קרטון ופורצלן. חומרים אלו עשויים להכיל מאות ואפילו אלפי מרכיבים וכימיקלים שונים. כימיקלים אלו עלולים לזלוג מהאריזה או כלי האוכל לתוך המזון ובכך לזהם את המזון באופן שמזיק לבריאות.

(צילום: shutterstock)

במכון התקנים מסבירים כי כלי האוכל נבדקים היום על פי תקן ישראלי 5113 שהינו תקן למוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון. תקן זה הוא תקן רישמי ומחייב. בנוסף, קיים תקן ישראלי 14372, המאמץ תקן אירופי, שהינו ייעודי לאבזרי האכלה לתינוקות. תקן זה אינו רשמי. כלומר, לא מחייב בדיקה, אך והוא בודק מגוון רחב יותר של תכונות כימיות ופיסיקליות של המוצרים וזאת כדי להבטיח את בטיחותם של הילדים. ההחלטה על הכרזה על רשמיות התקן נמצאת בידי משרד הכלכלה והתעשייה. אלא שלמרבה הצער, התקן הזה לא מיושם.

יניב שמאי, ראש ענף כימיה בענף טקסטיל במכון התקנים, הסביר כי "התקן לאביזרי האכלה לא מחייב. כלומר, אף אחד לא בודק אותו. כפיות של ילדים קטנים שניתן לקנות בכל סופר, אף אחד לא בודק האם הילד יכול לאכול ולנגוס והכפית תתנתק לו בפה והוא ייחנק. זה נשמע הזוי ומופרך שלא בודקים את זה, אבל נכון להיום לא בודקים את המוצר. התקן מדבר על כלל המוצרים, מוצרי עץ ומתכת. צריך לתת לאביזרים האלה דגש מיוחד, שכן הדרישות יותר מחמירות. זה תקן שעומד על המדף כבר מספר שנים ולמרות החשיבות הבטיחותית ובריאותית, ברמות הגבוהות ביותר, אף אחד לא הוריד את הכפפה ודאג לזה שזה יהיה תקן רשמי ומחייב, כמו בארצות אחרות. זה מזעזע. במכון אנחנו כבר לא כותבים תקנים אלא מאמצים תקנים אירופים. בכל העולם יש קפיצות מדרגה מבחינת דרישות בריאות ובטיחות. אצלנו זה קצת נעצר". 

בישראל לא קיים תקן מחייב שבודק זליגה של חומרים רעילים מכלי האוכל וסכו"ם המיועד לילדים. בעמותת אדם טבע ודין ממליצים לאמץ בישראל את הרגולציה האירופית בתחום החומרים שבאים במגע עם מזון. כלומר, להטמיע עקרונות והוראות בחקיקה, שישלימו את ההוראות הטכניות המוסדרות בתקנים ויאפשרו הגנה גבוהה יותר על בריאות הציבור וניהול הדוק יותר של תחום רווי התפתחויות זה.

"הרבה מהחומרים שבכלי האוכל שלנו יכולים להעביר כימיקלים למזון שלנו", מסבירה שרית כספי-אורון, ראש תחום כימיקלים ובריאות ב"אדם טבע ודין". "אלה תרחישים שיכולים לקרות כל יום, וחלק מהחומרים האלה משפיע על גוף האדם. בארץ כל התחום מוסדר דרך תקנים, כאשר האחראי על מכון התקנים הוא הממונה על התקינה במשרד הכלכלה". 

שרית כספי-אורון(צילום: יח"צ)

במשרד הבריאות פנו למשרד הכלכלה בבקשה לקבוע תקן בטיחות עבור כל אביזרי האכלה המיועדים לילדים, ולא רק אלו העשויים מפלסטיק. "הכרזה על התקן כרשמי חשוב הן לבטיחות והן לבריאות הציבור", כתב פרופ' איתמר גרוטו, ראש שרותי בריאות הציבור. כך, חומרים דוגמת עופרת וקדמיום עלולים להיות נוכחים בפיגמנטים באביזרי האכלה לילדים. בעקבות פניית משרד הבריאות הודיעו במשרד הכלכלה כי החלו בתהליך הכרזת הרשמיות על התקן.

"אין יבואנים שדורשים מיצרנים בחו"ל לדרוש מוצרים תקינים. אין צרכנים שמרימים

 דגל ואומרים אנחנו דורשים לקנות מוצרים בטוחים ובריאותיים", אומר שמאי. "זו תרבות צרכנית שלא קיימת בישראל. באירופה לצרכנים יש חוברות חודשיות שחברי אגודות צרכניות יוזמות. הרשתות דואגות שהמוצרים יהיו תקינים כדי לא להופיע ברשימות השחורות של ארגונים צרכניים. בישראל מדברים רק על המחיר. מחאת הקוטג' דיברה רק על מחיר ולא איכות".

במשרד הכלכלה מסרו בתגובה כי " לעניין הכרזת הרשמיות על התקן ת"י 14372, התקן נמצא בתקופה זו בביצוע ההליך. כרגע נמצא בשלב ההתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים במשק ובמשרדי הממשלה. עם סיום שלב זה, וקבלת ההסכמות הנדרשות לפי ההליכים, נפעל לקידום הכרזת הרשמיות, אשר בסמכותו של השר. עם הכרזת התקן כרשמי, יחל גם הפיקוח על קיום הוראות התקן".