האוצר: בניגוד לתחושת הציבור, מחירי המזון ירדו בשנתיים האחרונות
93% מהציבור בטוח שהוא משלם יותר בשנתיים האחרונות על מזון אבל באוצר מציגים נתונים אחרים: חלה ירידת מחירים עולמית, בפרט בענף האנרגיה, שהורידה את מחירי הסחורות המיובאות, וגם הממשלה הורידה את נטל המס. על מה שילמנו פחות ואיפה עדיין יש ריכוזיות בשוק?
מחר יבוטלו מכסים על מזון. החקלאים: "לזמן מוגבל"
מחירי השומשום ירדו - מה קרה למחיר הטחינה הגולמית?
סקירה של האוצר מצביעה על כך שהתפיסה בציבור לפיה מחירי המזון עלו בעקביות בשנתיים האחרונות היא מוטעית. בעוד סקר עדכני מראה כי כ-93% מהנשאלים חשבו שמחירי המזון עלו במהלך השנתיים האחרונות, "תפיסה זו אינה תואמת את המצב בפועל כשבשנתיים האחרונות נרשמה ירידת מחירים משמעותית כמעט בכל קטגוריות המזון", נכתב בסקירת האוצר.
עם זאת, הסקירה לא מכחישה שמחירי המזון בישראל עדיין גבוהים בהשוואה עולמית. "יש להדגיש שמחירי המזון בישראל עדיין גבוהים בהשוואה בינלאומית", נכתב, "כך, ב-2011 היו מחירי המזון גבוהים ב-16% מהממוצע במדינות ה-OECD, אך נראה כי חל שינוי מגמה כשבמקביל לירידת מחירי המזון בישראל, עלו המחירים במדינות ה-OECD בממוצע ב-4% בשנתיים האחרונות".
בנוסף, לפי האוצר, נראה כי השינוי במחירי המזון לא נבע משינוי תמהיל הצריכה בין מותגים יקרים וזולים וכי ירידת המחירים לא נסעה ממעבר לערוצי רכישה זולים, שכן המגמה בשנתיים האחרונות היתה דווקא מעבר לערוצי רכישה יקרים יותר כמו חנויות נוחות. עוד מדגישים באוצר כי בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה ברמת הריכוזיות בשווקים רבים, למרות שעדיין דרושה בחינה מעמיקה יותר כדי לזהות קשר חד משמעי בין התפתחות זו למגמה בתחום המחירים. כזכור, דו"ח ה-OECD על כלכלת ישראל לפני חודשיים הצביע על בעיית ריכוזיות חמורה וחוסר תחרותיות במשק הישראלי, בפרט בענף המזון.
עלייה במחירי הירקות והפירות, ירידה בלחם ושמנים
הסיבות המרכזיות לירידת המחירים, לפי הסקירה, הן ירידת מחירים עולמית, בפרט בענף האנרגיה, שהורידה את מחירי הסחורות המיובאות, וכן צעדים ממשלתיים שהורידו את נטל המס - כגון שיעור המע"מ וביטול אגרת הטלוויזיה – והגבירו את את התחרות, דרך חוק המזון ופתיחת מכסות פטורות ממכס.
בנוסף, הירידה תואמת גם את המגמה הכללית במשק, כשגם במדד המחירים לצרכן נרשמה ירידה בחודשים האחרונים. המחירים העולמיים הושפעו מהירידה שרשם מדד מחירי סחורות המזון של ה-IMF בשיעור של כ-21% בשנתיים האחרונות.
הנתונים מראים כי בעוד שבקטגוריית הירקות והפירות חלה עלייה של כ-3.5% במדד המחירים בין 2014 ל-2015, ובקטגוריית הבשר, העופות, הדגים ומוצריהם חלה עלייה של כ-2% במדד המחירים בין 2014 ל-2015, בכל שאר הקטגוריות חלה ירידה: לחם, דגנים ומוצרי בצק ירדו ביותר מ-2%, שמנים ומרגרינה בכ-4.5%, חלב ומוצריו ביותר מאחוז, ביצים בכ-2.5%, סוכר, ריבה וממתקים בכ-2% ומשקאות בכ-3%.
שתי הקטגוריות בהן חלה עלייה - הירקות והפירות והבשר, העופות, והדגים - מאופיינות בחסמי יבוא רגולטוריים ומהותיים. על בסיס מאגר נתוני נילסן המשקף שינויים בתמהיל סל הצריכה לאורך זמן, ניתן לראות שבמרבית הקטגוריות חלה ירידת מחירים בין 2013 ל-2015, כשהירידות החדות ביותר נרשמו בקטגוריות המלח והסוכר (ירידה של 9%), רטבים וסלטי חומוס (6%) ודגני בוקר (6%). לעומתם, נרשמה עליית מחירים במוצרי הבשר, העוף והדגים (5%). אולם בסך הכל, מחיר סל הצריכה הממוצע שנרכש ב-2013 ירד בשנתיים האחרונות בכ-2.3%, בד בבד עם עלייה של 4% בשכר הממוצע במשק.
עברנו למותגים זולים יותר
הבדיקה שהראתה כי בסך הכל לא נרשם שינוי משמעותי בתמהיל הסל בין מותגים יקרים לזולים בוצעה תוך השוואה של המחיר שחושב בקיבוע סל הצריכה מ-2013 למחיר לק"ג בכל קטגוריית מחיר. כך, לדוגמא, מחיר סל דגני הבוקר הממוצע של 2013 ירד ב-6%, ובמקביל ירד המחיר הממוצע לק"ג בקטגוריית דגני הבוקר ב-10%. המסקנה היא שבסל דגני הבוקר חל שינוי בתמהיל הממוצע לכיוון מותגים זולים יותר בשיעור של כ-4%.
המעבר למותגים זולים יותר התבטא גם בקטגוריית הממרחים המתוקים והחטיפים בשיעור 2.3%, הביצים בשיעור 2.1% ומוצרי החלב ומשקאות הסויה בשיעור 0.6%, אבל בקטגוריות האחרות חלב מעבר למותגים יקרים יותר: בשר, עוף ודגים (5%), שימורים וירקות קפואים (4.7%), קפה ותה (3.9%), משקאות מוגזים שחורים (3.9%), דגנים וקטניות (0.7%), מלח וסוכר (0.6%), שמן, רטבים וסלטי חומוס (0.4%).
עוד נמצא בבדיקת האוצר כי בשנתיים האחרונות היתה מגמה דווקא של מעבר לערוצי מכירה יקרים יותר, כמו חנויות נוחות ומינימרקטים, למרות שבערוצי מכירה אלה התרחשה ירידת מחירים פחות משמעותית בשנתיים האחרונות. לכן, האוצר לא זיהה מעבר לרשתות שיווק זולות יותר כסיבה לירידת המחירים.
מדד הריכוזיות CR2, בו הריכוזיות מחושבת כנתח השוק של שתי השחקניות הגדולות ביותר בכל קטגוריה, מראה שב-2015 רוב הקטגוריות ריכוזיות מאוד, בפרט הודו קפוא, מלח, עוף קפוא טרי, חטיפי קרקר, חרדל, מלפפונים ארוזים, מוצרי לבן ואשל, סלטי חומוס, קפה טורקי ומשקאות מוגזים שחורים.
בשנתיים האחרונות, לפי נתוני נילסן, חלה ירידה ברמת הריכוזיות בקטגוריות רבות, כולל ביצים, דגים טריים וקפואים, שימורי טונה, סוכר, טבלאות שוקולד עממיות, גבינות צהובות רגילות, גבינות רכות בסיסיות, מעדני חלב בגביע וקוטג'. עם זאת, רמת הריכוזיות המשיכה לעלות בקטגוריות הודו קפוא, מלח, עוף קפוא וטרי, חטיפי קרקר, חרדל, מוצרי לבן ואשל, סלטי חומוס, קפה טורקי, משקאות מוגזים שחורים ובשר טרי.
לפנייה לכתב/ת 
