שותפויות לוויתן: קוראים לממשלה לייצר יציבות
בשוק ההון מביעים דאגה מפני השלכות החלטת שופטי בג"ץ: "ההשפעה עלולה להיות דחיה נוספת בפיתוח המאגר ולכן פגיעה משמעותית בשווי המאגר ובשווי השותפויות". שותפויות לוויתן: "קוראים לממשלה לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר"
החלטת שופטי בג"ץ לבטל את מתווה הגז שגיבשה המדינה מול חברות "דלק" ו"נובל אנרג'י", ושאמור היה להסדיר את הבעלות והפיתוח של מאגרי הגז הטבעי, מעוררת דאגה בשוק ההון. האנליסטים חוששים מפני הצעד הבא של נובל אנרג'י, ומתריעים מפני השפעת דחיית הפעילות על השוק. "שופטי בג"ץ למעשה שומטים את הקרקע שעליה התבסס מתווה הגז כולו", אומרים אנליסטים הערב (א').
לקריאת ההחלטה המלאה של שופטי בג"ץ - לחצו כאן
"ההחלטה ממשיכה ליצור עננה סביב פיתוח לוויתן", אומר ערן יונגר, אנליסט אנרגיה בכיר במיטב דש ברוקראז'. "אי קבלת סעיף היציבות עלול להביא את נובל לבצע הערכת סיכונים מחודשת לפרויקט ובמחיר הגז הנוכחי הדבר אינו פשוט. בנוסף, חתימה על חוזי ייצוא, בהנחה שיש לקוח, גם כן מוטלת בספק עקב חוסר האפשרות לשקלל עלויות פיתוח ומחיר הייצוא".
"עיקר ההשפעה עלולה להיות דחיה נוספת בפיתוח המאגר ולכן פגיעה משמעותית בשווי המאגר ובשווי השותפויות, כל עוד אין בהירות בנוגע לאפשרויות העומדות בפני הממשלה להעביר את מתווה הגז", סיכם.
"המועד הקודם להפעלת הקידוחים, סוף 2016, כבר לא רלוונטי. היעד החדש הוא אמצע 2017 - ומכאן נגזר מועד סיום פיתוח לא לפני אמצע 2020, אם ורק אם הכל יעבור חלק", אומר הערב לירן לובלין, אנליסט האנרגיה של IBI בית השקעות. "ההחלטה תכניס את הסקטור לסחרור עמוק. אנו מעריכים כי השותפויות החשופות למאגר תמר ייהנו מסוג של שקט בתוך הבלאגן ובאשר ללווייתן התנודתיות תהיה שם המשחק גם בהמשך השנה".
משותפויות לווייתן נמסר הערב: "בית המשפט, בהחלטתו, קיבל את רובו המכריע של מתווה הגז, לרבות אישור הפעלת סעיף 52, אישור הפרקים הנוגעים למחירים, ייצוא, מיסוי, הסדרים מבניים ועוד- ועל כך אנו מברכים.
גם השופטים מכירים בנחיצותה של יציבות רגולטורית ויצירת תנאים שיאפשרו את השקעות העתק הדרושות לצורך חיפוש ופיתוח מאגרי גז. על מנת שנוכל לעמוד ביעדי המתווה, ובראשם פיתוח לווייתן עד סוף שנת 2019, אנו קוראים לממשלה לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר".
סעיף חורג מהסכמי ה-OECD
השופטים פסלו את "פסקת היציבות", ומאחר שהיא תנאי הכרחי למתווה - בטל המתווה כולו. עם זאת, למדינה ניתן פרק זמן בן שנה שבו באפשרותה לפעול להסדרתה של סוגיית הגז הטבעי. בתום שנה מהיום, וככל שלא תושג הסדרה כזו או אחרת, יבוטל מתווה הגז שנקבע.
פסקת היציבות קובעת שהממשלה מתחייבת לא לשנות את מתווה הגז - כולל שינויי חקיקה או יוזמות חקיקה. כלומר, היא אמורה הייתה לשמש הגנה מפני שינויים רגולטוריים בתחום המסים, ההגבלים העסקיים ומכסות הייצוא למשך עשר שנים. למעט נועם סולברג, ארבעה מבין חמשת שופטי ההרכב סברו שפסקת היציבות לא חוקית: המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, והשופטים אסתר חיות, סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן.
השופט רובינשטיין כתב בהחלטה כי הסוגיה הנבחנת היא גבולות סמכות הממשלה במשטר דמוקרטי: "פסקת היציבות בפרק זה במתווה, שבה מתחייבת הממשלה לעשור שנים שבו לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתוה, נקבעה בחוסר סמכות - ודינה בטלות. היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המינהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות. אין זה מפתיע איפוא שככלל, מדינות ה-OECD אינן כוללות פסקת הקפאה בהתקשרויותיהן עם חברות האנרגיה.
"בשנים האחרונות הולך ופוחת השימוש בפסקאות הקפאה על סוגיהן, וחוזי השקעה מודרניים לרוב נעדרים פסקאות מעין אלה. הדעה הרווחת בקרב העוסקים בתחום היא כי יש לחדול מעשיית שימוש בתניות אלה. הרצון ביציבות רגולטורית, אמיתי ככל שיהא, אין בו כדי לשנות כללי יסוד בשיטת המשפט הישראלית וליתן בידי הממשלה כוח שאינו נתון לה מעיקרא. נדמה כי אם מבקשת המדינה להשוות עצמה לסטנדרטים של העולם החופשי הנהוגים במדינות המפותחות, תיטיב לעשות אם תנהג כך באופן הרמוני, ותימנע מהחלת סטנדרטים משפטיים שאינם הולמים אותן ואינם עולים בקנה אחד עם שיטת משפטנו".
ההחלטה מהווה מכה לעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלאורך תקופה ארוכה הטיל את כובד משקלו בעד המתווה. בין השאר הוא הופיע בעצמו בדיון בבג"ץ בנושא (ראו להלן), ואף אמר בשעתו: "אתם מכירים אותי. כשאני רוצה משהו, אני משיג אותו".
לפנייה לכתב/ת 
