נובל אנרג'י בתגובה לבג"ץ: מצפים להסדר מהיר, נגן על זכויותינו

תגובה חריפה של נובל אנרג'י להחלטת בג"ץ לבטל את מתווה הגז. מנכ"ל ויו"ר נובל אנרג'י, דיוויד סטובר, אמר הלילה (ב') כי מדובר ב"החלטה מאכזבת המהווה סיכון נוסף ללוח הזמנים לפיתוח מאגר לוויתן".

לקריאת ההחלטה המלאה של שופטי בג"ץ - לחצו כאן

דרמה בבג"ץ: השופטים ביטלו את מתווה הגז

השופטים קבעו: "הכנסת אינה להקת מעודדות"

לדבריו, "פיתוח של פרויקט בהיקף כזה, הדורש השקעות גדולות לאורך מספר שנים, מחייב את ישראל לייצר אקלים השקעות יציב. החברה הציבה את נושא היציבות כתנאי הכרחי לפיתוח הפרויקט, ועמדתנו לא השתנתה.

אסדת הקידוח במאגר לוויתן(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

"כפי שאמרנו בעבר, אנחנו נגן בחירוף נפש על הזכויות שלנו הנוגעות לנכסינו, כדי להגן על בעלי המניות. על ממשלת ישראל להמציא פתרון שלפחות יתאים לתנאי המסגרת, ולעשות זאת במהירות".

משותפויות לווייתן נמסר אמש: "בית המשפט, בהחלטתו, קיבל את רובו המכריע של מתווה הגז, לרבות אישור הפעלת סעיף 52, אישור הפרקים הנוגעים למחירים, ייצוא, מיסוי, הסדרים מבניים ועוד- ועל כך אנו מברכים.

גם השופטים מכירים בנחיצותה של יציבות רגולטורית ויצירת תנאים שיאפשרו את השקעות העתק הדרושות לצורך חיפוש ופיתוח מאגרי גז. על מנת שנוכל לעמוד ביעדי המתווה, ובראשם פיתוח לווייתן עד סוף שנת 2019, אנו קוראים לממשלה לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר".

גבולות סמכות הממשלה במשטר דמוקרטי

בהחלטתם פסלן שופטי בג"ץ את "פסקת היציבות", ומאחר שהיא תנאי הכרחי למתווה - בטל המתווה כולו. עם זאת, למדינה ניתן פרק זמן בן שנה שבו באפשרותה לפעול להסדרתה של סוגיית הגז הטבעי. בתום שנה מהיום, וככל שלא תושג הסדרה כזו או אחרת, יבוטל מתווה הגז שנקבע. 

פסקת היציבות קובעת שהממשלה מתחייבת לא לשנות את מתווה הגז - כולל שינויי חקיקה או יוזמות חקיקה. כלומר, היא אמורה הייתה לשמש הגנה מפני שינויים רגולטוריים בתחום המסים, ההגבלים העסקיים ומכסות הייצוא למשך עשר שנים. למעט נועם סולברג, ארבעה מבין חמשת שופטי ההרכב סברו שפסקת היציבות לא חוקית: המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, והשופטים אסתר חיות, סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן.

השופט רובינשטיין כתב בהחלטה כי הסוגיה הנבחנת היא גבולות סמכות הממשלה במשטר דמוקרטי: "פסקת היציבות בפרק זה במתווה, שבה מתחייבת הממשלה לעשור שנים שבו לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתוה, נקבעה בחוסר סמכות - ודינה בטלות. היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המינהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות. אין זה מפתיע איפוא שככלל, מדינות ה-OECD אינן כוללות פסקת הקפאה בהתקשרויותיהן עם חברות האנרגיה.

"בשנים האחרונות הולך ופוחת השימוש בפסקאות הקפאה על סוגיהן, וחוזי השקעה מודרניים לרוב נעדרים פסקאות מעין אלה. הדעה הרווחת בקרב העוסקים בתחום היא כי יש לחדול מעשיית שימוש בתניות אלה. הרצון ביציבות רגולטורית, אמיתי ככל שיהא, אין בו כדי לשנות כללי יסוד בשיטת המשפט הישראלית וליתן בידי הממשלה כוח שאינו נתון לה מעיקרא.

"נדמה כי אם מבקשת המדינה להשוות עצמה לסטנדרטים של העולם החופשי הנהוגים במדינות המפותחות, תיטיב לעשות אם תנהג כך באופן הרמוני, ותימנע מהחלת סטנדרטים משפטיים שאינם הולמים אותן ואינם עולים בקנה אחד עם שיטת משפטנו". 

ההחלטה מהווה מכה לעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלאורך תקופה ארוכה הטיל את כובד משקלו בעד המתווה. בין השאר הוא הופיע בעצמו בדיון בבג"ץ בנושא, ואף אמר בשעתו: "אתם מכירים אותי. כשאני רוצה משהו, אני משיג אותו".