לא צריכה הנחות / טור
יצחק פרי דרש להזיז את המפגש בין מכבי ראשל"צ להפועל חולון בגלל העומס באירופה. הסגולים סירבו בצדק. איך זה הסתיים כולם יודעים. על קבוצה שרוצה לתקוע יתד באירופה, שחקן שמתפתח לכוכב, ומאמן שנותן צ'אנס לצעירים. עידו אשד היה בבית מכבי ומסכם
סוגיית ה"תפרגנו לנו, אנחנו מייצגים את המדינה באירופה" הועלתה על מפת הדיונים על ידי (כמובן) מכבי תל אביב, שבמשך 40 שנה משחקת בשתיים (ולפעמים גם בשלוש) מסגרות, ומגיעה למצבי לחץ של נסיעות ומשחקים דחופים ודחוסים. במשך שנים היא ביקשה, ולרוב קיבלה, התחשבות מרשימה -ולעיתים מוגזמת - מהקבוצות וממנהלת הליגה, כמו דחיית משחקים בשבועות וחודשים, לפעמים לסוף הסיבוב, ועד כדי מצב בו לא ניתן להתחיל את הפלייאוף כי לא ברור מה מיקום הקבוצות בגלל המשחק החסר.
המצב האבסורדי ביותר התרחש בעונות האדריאטיות של מכבי בהן קרה שהיא שיחקה שלושה משחקים בארבעה ימים. הלוח היה מלא. וגם תיבת התלונות.
בליגות באירופה המצב שונה לגמרי. קבוצות משחקות משחק יורוליג בחמישי וליגה בשבת, או שישי וראשון, ואין מתלונן. משחקים מוזזים רק במקרי קיצון כמו עלייה לפיינל פור. ההבדל העיקרי הוא שהליגות האירופאיות הבכירות שולחות קבוצות רבות למפעלים האירופאים השונים. לפחות חצי מהליגה הספרדית, הרוסית, היוונית והטורקית משחקות גם במפעלים נוספים. אף אחד לא מתלונן, כי כולם באותה סירה. והקטנות שלא משחקות פעמיים בשבוע, אורבות לגדולות ומנסות לנצל את המצב להפתעות ועקיצות. אלה החיים, וזו ההזדמנות שלהן.
ואצלנו? אירופה הפכה לטאבו של מכבי תל אביב והפועל ירושלים. בעיקר בגלל שכל ההנהלות חושבות כמו אלטמן מ'מציצים': "אבל אותי לא מעניין מה שייכנס, אלא מה שייצא". משחק במסגרת אירופית נחשב כמטרד, כלכלית וניהולית, ללא תגמול נראה לעין.
לשתי נציגותינו הבכירות אכן העונה אירופה הפכה למעמסה. מכבי כשלה בשני המפעלים, ירושלים קרסה מוקדם מהצפוי. ורק מכבי ראשל"צ, שלקחה על עצמה להיות הרגל השלישית, עושה חיל ומגיעה משחק אחד מפיינל פור. אבל זה פוגע בה בליגה המקומית ומעלה את רף הפציעות לדרגה של בית חולים שדה. אז חולון הייתה צריכה להתחשב או לא?
במשפט אחד: ראשל"צ בכלל לא היתה צריכה לבקש, וחולון בוודאי שלא היתה צריכה להסכים. כעיקרון קבוצה יכולה לפרגן לאחרת הנלחמת באירופה, אבל לא חולון שנלחמת נגד הירידה ונמצאת במומנטום. ולא נגד קבוצה שאם תנצח אותה עלולה לגרורה אותה איתה למאבקי הירידה. ובטח שלא בהתראה של שלושה ימים. איתן לנציאנו יו"ר חולון הסביר זאת ברור, חלק ואלגנטי.
זהו תפקידה של המנהלת. אבל הבקשה המאוחרת הגיעה אחרי שלוח המשחקים פורסם. מרגע זה כבר אי אפשר להזיז, כי זה גם גורם לשינוי בלוח השידורים הרגיש (משחק בודד ביום ראשון). המנהלת עושה עבודה מאוד טובה בניהול המשחקים, והיא לא הסכימה, והשאירה לחולון לומר את ה"יוק" הסופי. גם זה היה מיותר. ולא בגלל התוצאה אלא בגלל העיקרון. המנהלת צריכה לקבוע חוקים ברורים ולדבוק בהם.
לפני כחודש שרון דרוקר כמעט עזב בגלל שיצחק פרי לא שעה לבקשותיו לחיזוק. אבל זה לא הכסף של פרי, והעירייה והספונסרים חשבו שטיול באירופה הוא על "קארד בלאנש". ועכשיו הקבוצה משלמת את המחיר. אבל לומר ש"אין שחקנים וזה לא ספורטיבי", זה להאשים אחרים בדייסה שאתם בישלתם. הרי היריבה מחולון פצועה כל העונה, משחקת עם שלושה זרים בקושי, בראדלי צולע כבר חודשיים, ואפילו ריינולדס נחת חולה ולא התלבש. אבל הם לא ביקשו הזזת משחקים ואפילו התחשבו באחרים, כולל באותה ראשל"צ, בסיבוב הראשון.
לא נראה לי שפרי עשה רעש בכוונה, אבל ניתן לו את הקרדיט כשועל ותיק מאוד (היו"ר השני הוותיק בליגה אחרי שמעון מזרחי). כנראה הוא הבין שאם לא יעזור, גם לא יזיק. ואם עשה כאן סכסוך מבוקר כדי לשמור את השחקנים שלו עירניים, אז במבחן התוצאה זה הצליח. אבל ברמה העקרונית זה לא היה האינטרס שלו. מכבי ראשון לציון הוא מועדון בצמיחה, וככזה הוא צריך ללמוד להתמודד עם אתגרים חדשים. וגם אם יפסידו בפרנקפורט, בעונה הבאה הם כבר יהיו מועדון בקלאס אחר, שעבר ושיחק בעומס כזה.
הסירוב ההגיוני של חולון הגביר את המוטיבציה של שחקני ראשל"צ, כפי שהסביר שון דאוסון אחרי המשחק, וגם כנראה הוריד קצת את הדריכות של שחקני חולון. כשאתה קורא שהיריב טוען שהוא פצוע וחלש ואין ערך ספורטיבי למשחק, ההכנה שלך נפגעת לא משנה כמה המאמן יחפור ויתריע. ודרוקר שתק וחייך. באימון שלפני המשחק לא היו לא שחקנים אפילו לתרגל 3 על 3. ובכלל, כמעט תמיד עדיף משחק מאשר אימון. ראשון שיתפה שבעה שחקנים ברוטציה, שמרה לרוב איזורית והצמידה את דאוסון לקלייבורן, ונגד חולון שמגמגת מול איזורית ורק יורה שלשות באחוז מחפיר, זה הספיק. מונרו כל כך נהנה שלא הסכים להתחלף, רק בדקות האחרונות דרוקר העלה את הילדים, כולל איחוד מרגש של האחים דאוסון.
דאוסון תמיד טוב נגד חולון, והוא ממשיך להתפתח ולגוון את המשחק שלו. אחרי המשחק תפסתי ביציע את אבא ג'ו הגאה: "תגיד ג'ו, ההחלטה להשאיר את שון בראשון, היתה אחרי התלבטות קשה?" – "No brainer" הוא אמר. "ראיתי מה עברו דרור חג'ג', אלישי כדיר וג'ייק כהן, רצינו שלשון יהיה בית, מקום לשחק בו ולהתפתח, דקות משחק, ואולי גם שישחק עם האח שלו".
החלטה נפלאה ומעוררת כבוד של משפחה חכמה, שנתמכת על ידי מאמן נבון שמקדם שחקנים גם ברגעי לחץ, והנהלה שעושה הכל בשביל השחקנים שלה. משחק של תעודת בגרות לראשל"צ כמועדון. למרות המשחק המקדים. בהצלחה בפרנקפורט.
לפנייה לכתב/ת 
