הגיע הזמן שתזרקי את ספר ההדרכה לרווקות
זה יכול להיות חלום לפתוח ספר הדרכה שיסביר לנו בדיוק מה נכון לעשות בכל רגע נתון. הבעיה היא שמה שנכון לנו - לא בהכרח נכון לכל השאר. אז מה עושים במקום? חוזרים ללוח הבקרה הפנימי
ההצהרה הזאת מיד מקפיצה אצלי כמה נימי התנגדות. אני בעד שינויים, אפילו מאד, אבל הם צריכים להיות מדויקים, נכונים ומחוברים למי שאנחנו, ולא לדמות גנרית עם ניחוח נשי חזק שפועלת לפי מתכון ויוצאת לה עוגה. סליחה, גבר מאוהב. באותה נשימה אני כל כך יכולה להזדהות עם ההתרגשות הזאת שהנה, מצאתי מדריך, עוגן כלשהו. משהו פיזי ומוחשי שיכוון ויראה איך ומה לעשות כדי שהפעם זה יצליח. רק שבתוך הכמיהה לפצח את מה שלא עובד ולתקן אותו, אנחנו עלולים דווקא להתרחק ולהשיג את התוצאה ההפוכה.
שלא ימאס לו
דלית הגיעה אלי אחרי שהבינה שיש דפוס שמנהל אותה. מעין פחד שמפעיל אותה שוב ושוב במפגש עם הגבר שהיא מעוניינת בו. מדובר בפחד שלה מדחייה, ובמילים עדינות ששוב לא ירצו בה. על כן, היא הייתה מאוד נרגשת למצוא את חוברת ההפעלה שתסביר לה איך לגרום לגבר שמולה להתאהב.
הסיפור שלה לא היה הקושי לעבור את הדייט הראשון - שזה שלב שבהחלט אפשר ללמוד איך לצלוח אותו בעזרת תפריט. דלית הצליחה ברוב המקרים לייצר עניין ומשיכה ברמה שתספיק לדייט שני, רק שאיפשהו שם, בין הדייטים הראשונים, כשמד העניין, החשק והאינטימיות עולה ומתחמם, דלית מתחילה להילחץ מהאמונה הפנימית שצפה ומפעילה אותה, ומהמחשבה שמסתובבת לה בראש כמו נמר רעב בכלוב: "רק שלא יימאס וייגמר לו ממני".
ואז, בשלל התנהגויות - הנעות בסקלה רחבה של בין לשחק אותה קולית לבין לא להצליח להתאפק ולבקש לדעת לאן זה מוביל וכמה הוא רציני לגביה, דלית מאבדת את לוח הבקרה הפנימי, את הביטחון במי שהיא, ומה שקורה בסוף הוא הדבר ממנו חששה - היא נעלמת אפילו לעצמה, והוא מאבד עניין. בנקודה הזאת, זה יכול להיות ממש חלום לפתוח ספר הדרכה שיסביר לה בדיוק מה נכון לה לעשות בכל סיטואציה. רק שמלבד קווים כלליים, קשה מאוד לדעת מה הדבר המדויק שדלית צריכה לעשות כדי שהקסם יקרה, והסיבה לכך קשורה בעובדה שמה שנכון לה לא בהכרח נכון לכולם, ויותר מכך - כמות הסיטואציות האפשריות ודרכי הפעולה הן אסטרונומיות. על כן, במקרה כזה חשוב דווקא להבין איך לחזור ללוח הבקרה הפנימי, זה שיחזק את ה"אני" ואת תחושת הערך העצמי, ויקנה את הביטחון והאמונה שהדברים יסתדרו.
למצוא את הלוח
דלית צללה לתוך המסע אחר לוח הבקרה הפנימי שלה, והיא עשתה זאת בקבוצה עם עוד אחת עשר נשים כמוה, שרצו להבין איך למצוא בעצמן את הכוחות והיכולת לגרום לאהבה ולזוגיות לקרות. בתוך המסע של דלית היא הבינה עד כמה האמונה שהוא יעזוב בקרוב מנהלת אותה, והקבוצה ששימשה לה חדר מראות גדול עזרה לה לדייק לעצמה את הדרך שנכונה עבורה כדי לצלוח את האתגר.
במהלך השבועות שחלפו היא חשפה חלק ועוד חלק, והתמודדה עם להיות באמת מי שהיא. הקבוצה שעטפה ותמכה גרמה לה להבין שהיא הכי יפה כשהיא אמיתית, ואפשרה את ההזדמנות החשובה בהבנה של הפער שקיים בין איך שהיא נתפסת ברושם הראשוני לבין מה שמתגלה אחר כך. מתוך כל אלה היא יכולה היתה לדייק מדריך התפור למידותיה, והכי חשוב מחובר למקום פנימי בלוח הבקרה שסומך על עצמו שהוא יכול ושמגיע לו.
כשערן הופיע, גוון אחר היה שם כבר מהפגישה הראשונה. היא הייתה הרבה יותר נינוחה, דיברה פחות על העבודה ושיתפה הרבה יותר על עצמה. כשהזמן חלף והקשר התהדק, הנינוחות שהביאה אפשרה לה להגיד את מה שהיא רוצה ומרגישה אבל הפעם לא ממקום של בדיקה אלא ממקום מחבר וכנה. ספר ההדרכה שלנו נכתב בסופו של דבר על ידינו. התשובות לעיתים כל כך מעורפלות שצריך לנקות כדי שתתבהר הדרך ואין דרך אחת, יש את מה שנכון עבורנו.
הכותבת מאמנת אישית ועסקית בנקודותיים - תהליכי זוגיות.
לפנייה לכתב/ת 
