אושר החוק להפשרת הקרקעות החקלאיות

ועדת הפנים של הכנסת אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להפשרת קרקע חקלאית, שייעודה הוסב לבנייה למגורים בהליך מהיר, לידי המדינה. מדובר ברפורמה שקידם שר האוצר, משה כחלון, לפדיון הקרקע לטובת מגורים על ידי הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל).

נדחתה ההצבעה על הפקעת קרקעות חקלאיות

במסגרת הרפורמה, מועצת מקרקעי ישראל תוסמך להגדיל את הפיצויים והתמריצים לחקלאים תמורת השבת הקרקע למדינה. במקביל, רשות מקרקעי ישראל תוכל לתפוס חזקה בקרקע לצורך הקמה של פרויקטים גדולים למגורים.

באוצר מציינים כי הצעת החוק כוללת את המלצות צוות 90 הימים בראשות הממונה על התקציבים במשרד אוצר, אמיר לוי, והיא נועדה "לצמצם את הביורוקרטיה המיותרת בנושא פדיון קרקע ולזרז מימוש של תוכניות בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור".

ברשות מקרקעי ישראל מעריכים כי כ-20 אלף יחידות דיור מצויות כיום בהליכי פדיון. השר כחלון ציין כי "מדובר במהלך דרמטי שיזרים עשרות אלפי דירות לשוק. הכסף שיתקבל מפדיון הקרקעות בקיבוצים, יוקצה לסיוע לזוגות צעירים בפריפריה ולפתרון משבר הדיור".

לוי הוסיף כי "הרפורמה תגדיל את היצע הדיור בישראל. אני משוכנע שפעילות הותמ"ל, לצד העצמת תהליכי הפדיון, יאפשרו לממש בטווח הזמן הקרוב תוכניות דיור בהיקף משמעותי ביותר".

(צילום: עידו ארז)

החקלאים: חוק מיותר, יש מספיק קרקעות לבנייה

הפרק הנוגע לקרקעות חקלאיות שהופשרו לבנייה למגורים, הוצא מחוק הותמ"לים בכנסת הקודמת. במסגרתו נקבע כי מטה הדיור במשרד האוצר יכול להחזיר למדינה את הבעלות על הקרקעות שהופשרו בהליך מהיר, ואף להטיל סנקציות על חקלאים שיסרבו לפנותן. הוצאת הפרק הייתה התנאי של הלובי החקלאי לאשר את שאר פרקי החוק לפני כשנה וחצי, והחקלאים אף הגדירו את המהלך "התנהגות בריונית".

גם היום הנציגות החקלאית מותחת ביקורת על ההחלטה. שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות, אמר היום כי "מדובר בחוק מיותר, שאין בו תרומה אמיתית לפתרון מצוקת הדיור. לעומת זאת, יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין, בחקלאים, בחקלאות ובריאות הירוקות של מדינת ישראל".

ריפמן הבהיר כי הוא מברך על הטמעת חלק מההסתייגויות הרבות שהועלו על ידי נציגי החקלאים, אולם ציין כי "עדיין יש בנוסח הקיים חריגה מסיכומים שכבר הושגו ופגיעה בלתי מידתית בזכויות היסוד של החקלאים. הוכחנו שרק בשיתוף פעולה ובדרך של יצירת הסכמות ניתן לקדם פתרונות. אם לא יתקיים תיאום בשטח בין הוועדות ובין השלטון המקומי, בכל תוכנית ותוכנית, נפעל להכשלתן".

עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, אמר גם הוא שמדובר בחוק מיותר. "החוק לא יתרום במאום למצוקת הדיור. 93% מהקרקעות מנוהלות על ידי המדינה ויש היום מספיק כלים לו רצתה בכך כדי לטפל במצוקת הדיור האמיתית. אך האמת היא שהמדינה ממכרזת את עצמה לדעת והיא המספסרת העיקרית בקרקעות".

לדבריו, "כמעט כל המתכננים במדינת ישראל סבורים שיש די שטחים בערים הזמינים לבנייה, ומתנגדים ליוזמות הממשלה להפשרת קרקעות חקלאיות ולהרחבת שטחי החיפוש. גם ביישובים הכפריים יש די קרקעות עם תוכניות מאושרות לעשרות אלפי יחידות דיור, שמסיבות בירוקרטיות לא מקודמות. יש כלים של פינוי בינוי ויש את חוק הדיור הציבורי. מי שאחראי למצב הנוכחי הוא פקידי האוצר והפרקליטות, הם הרגולטורים שקובעים את כללי המשחק והביאו למצב המחפיר של מצוקת הדיור".

בכנס שקיימה הבוקר השדולה החקלאית בנושא "עתידה של החקלאות בישראל", על רקע ההצבעה, טענו המשתתפים כי ענף החקלאות נמצא במשבר וסובל מסכנת הכחדה. ח"כ איתן ברושי, מראשי השדולה, ציין כי "חיסול היישוב החקלאי יביא לפגיעה לא חוקתית במקור הפרנסה ובמשלח ידם של עשרות חקלאים ומהווה פגיעה בחוק יסוד: חופש העיסוק".