ליברמן: נתניהו רוצה שאתמוך בחוק ההשעיה? ייתנו - יקבלו
היום צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת הצעת החוק שקובעת כי ניתן להשעות חבר כנסת ברוב של 90 ח"כים. כרגע אין לקואליציה רוב, ויו"ר ישראל ביתנו אותת לנתניהו שהוא לא בכיס שלו: "ייתנו יקבלו, לא ייתנו לא יקבלו". יועמ"ש הכנסת: רצוי שהחוק יעבור ברוב של 61
התמיכה של ליברמן בחוק השעיית חבר כנסת לא מובטחת לקואליציה: בפתח ישיבת סיעת ישראל ביתנו היום (ב') אמר יו"ר המפלגה, ח"כ אביגדור ליברמן, כי תמיכת סיעתו בחוק תלויה בתמיכה של הקואליציה בחוק הפרדת הרשויות שלו. לפני ההצבעה, הניסיון להעביר את החוק נתקל בעוד מכשול, עת הודיע היועץ המשפטי של הכנסת כי "רצוי" שהחוק יעבור ברוב של 61 ח"כים.
היום צפויה לעלות לקריאה ראשונה הצעת החוק שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות פגישת חברי הכנסת של בל"ד עם משפחות הרוצחים הפלסטינים. על פי ההצעה, תיקון לחוק יסוד: הכנסת, יאפשר להשעות חבר כנסת ברוב של 90 חברים. במקרים חמורים ההשעיה תהיה תקפה עד לסוף הקדנציה ותביא לכניסת המועמד הבא אחריו ברשימה.
חברי הכנסת אברהם נגוסה ודודי אמסלם מהליכוד מאיימים לא להצביע בתגובה על החלטת הממשלה להקפיא את התוכנית להעלאת בני הפלשמורה ארצה. בשל כך, ההצבעה המסתמנת עומדת על שוויון 59:59 ללא רוב לקואליציה. גורמים בקואליציה אמרו לאחר דברי ליברמן כי הצעת החוק תעלה להצבעה בכל מקרה.
לפני ההצבעה הודיע היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי רצוי שהצעת חוק ההשעייה תעבור ברוב של 61. "ההצעה אינה מתקנת סעיף משוריין, אך נשאלת השאלה אם יש בה שינוי במשתמע של העקרונות הקבועים בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, ובפרט עקרון השוויון בבחירות. יש להביא בחשבון שתיטען טענה שהשעיית ח"כ, היכולה להגיע עד כדי הדחתו, מהווה פגיעה בעיקרון השיוויון הקבוע בחוק יסוד הכנסת", כתב ינון.
ליברמן הבהיר כי הקול שלו ושל חבריו בכנסת אינו מובטח. "אמרתי כבר שראש הממשלה ראוי לפרס נובל בשרלטנות פוליטית", אמר ליברמן. "ראש הממשלה יודע שלעולם אי-אפשר לרכז 90 ח"כים שיצביעו בעד השעיה של ח"כ אחר".
יו"ר ישראל ביתנו ציין כי "אם רוצים את תמיכתנו זה בתנאי שיתמכו בהצעה שלנו והיא חוק הפרדת הרשויות, קרי העליון לא יוכל להתערב בהחלטות הכנסת. אם יתמכו, גם אנחנו נתמוך באותו ישראבלוף. ייתנו יקבלו. לא ייתנו לא יקבלו".
בנושא ביטול מתווה הגז על-ידי בג"ץ אמר ליברמן בישיבת הסיעה: "לא ניתן לפתור בעיות קואליציוניות על חשבוננו. שנתניהו לא יצפה שנציל אותו".
נתניהו עצמו התייחס לחוק ההשעיה בפתח ישיבת סיעת הליכוד ואמר: "חוק ההשעיה מגיע להצבעה. החוק הזה אמור להשעות מהכנסת את אותם ח"כים שמתייצבים נגד מדינת ישראל ובעד הטרור. אני מצפה מכל אלה שאומרים שהם בעד החוק - להצביע בעדו ושלא יתנו כאן רווח ויתרון לאלה שמעודדים את הטרור ומתנגדים למדינת ישראל". יו"ר ועדת החוץ והביטחון ויו"ר הקואליציה צחי הנגבי הבהיר: "אנחנו נשיג רוב באופן חד משמעי".
לפני כחודש, ובתום דיון סוער, אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקריאה ראשונה את החוק, המאפשר להדיח ברוב מיוחד חבר כנסת - אם זה שלל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסית לגזענות, או תמך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמי ברקוביץ', מסר לחברי הוועדה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לדבריו, "לעמדת היועץ, לא ניתן לומר כי הצעת החוק המבקשת לתקן את חוק יסוד: הכנסת, כך שתתאפשר השעיה עד כדי הדחה של חבר כנסת מכהן על בסיס עילות הפסילה להתמודדות לכנסת - היא בלתי חוקתית. זאת בהתחשב בכך שמדובר
בהצעה לתיקון חוק יסוד, ובשים לב גם לאמירות בפסיקת בית המשפט העליון, באשר לתחולתה בישראל של דוקטרינת התיקון החוקתי הלא-חוקתי, בשל פגיעתו בעקרונות היסוד של השיטה".
עוד מסר כי "בלי לגרוע מן האמור, מובן כי חקיקתו של תיקון כזה המוצע מחייבת זהירות רבה נוכח הקשיים שהוא מעורר. כוונת הדברים בהקשר זה היא לקשיים המובנים שבקיומו של משפט עמיתים על בסיס אידאולוגי, תוך הסמכת רוב פוליטי של חברי כנסת להחליט על הפסקת כהונתו של חבר כנסת מכהן אשר נבחר כדין".
הוא הוסיף כי "מובן גם כי בהסדר שכזה יש גם כדי לפתוח פתח של התנכלות של הרוב למיעוט ולזכויות הייצוג שלו בכנסת, ואף לגרום לסיכול רצון הבוחרים אשר הצבעתם הביאה לבחירתו. מכאן הזהירות הרבה הנדרשת בגיבושו על פרטיו".