הדרך הנכונה לקחת סיכונים. פרשת שבוע
חלקה הראשון של פָּרָשַׁת שְׁמִינִי בספר ויקרא עוסק בחטאי נדב ואביהוא, בניו של אהרן, ובתגובת אביהם לאחר היוודע דבר מותם. הפעולות הנמהרות של הבנים, שהובילו לעונש החמור ביותר, אל מול תשובתו המחושבת והמושכלת של אהרן מלמדות אותנו על חשיבות יכולת הפקת הלקחים, ההבנה והחשיבה לפני ובעקבות כל החלטה או מהלך שאנו עושים
בפרשת שמיני אנו מוצאים את אחת הטרגדיות הגדולות שקרו לבני ישראל בזמן היותם במדבר. בעוד כולם חוגגים את חנוכת המשכן ביום השמיני, מתאר הכתוב:
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָֹה אֶל כָּל הָעָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם: וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה': וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: (ויקרא, פרק ט, פסוק כג - פרק י פסוק ג):
לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
בשיא הקדושה, בשעה שכל העם מקבל את ברכתם של משה ואהרון, מגיעה הידיעה הטרגית על מות בניו של אהרון - נדב ואביהוא. פרשנים שונים נותנים סיבות מדוע אכלה אותם האש ומדוע מתו.
רבי אליעזר כותב על הפסוק "לא מתו בני אהרן, אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן". רבי ישמעאל אומר "שתויי יין נכנסו למקדש".
לעומתו, אור החיים הקדוש נותן פירוש נוסף - "ירצה להודיע מקום טעותם שהיא לב' סיבות, האחד להיותם כהנים שאליהם תאות העבודה, וזהו שהתחיל לומר בני אהרן, ב' היותם גדולים במעשה ושקולים הם כמשה ואהרן".
כלומר, נדב ואביהוא נטלו כאן סיכון לא מחושב בהיותם מאד קרובים לדרגת משה ואהרון, וחשבו שהם מוסיפים קודש. אלא שנפלו בדיוק בכך והאש שהקריבו היתה אש זרה - מה שחייב אותם במיתה.
הסיכון הלא מחושב שהם נטלו יכול היה לנבוע ממספר סיבות, חלקן חסרות אחריות (שיכרות), חלקן מקורן בביטחון עצמי גבוה (הורו הלכה בפני משה רבן, גדולים במעשה ושקולים הם כמשה ואהרון) וחלקן מסיבות של תאווה, חוסר הסתכלות ריאלית על המציאות וניסיון להיות הכי גבוהים שאפשר.
התוצאה היא קריסה טוטלית שלהם, כידוע. אך נראה שאהרון אביהם, שהיה אדם ענו שהבין את משמעות הדברים, התייחס לאירוע הטרגי של מות שני בניו בתגובה מאד מאופקת: "וידם אהרון". אהרון נדם, לא התפרץ, התנתק או צעק. אהרון שתק. ומיד לאחר מכן, יכול היה לדבר עם הקב"ה.
צריך לדעת כיצד לקחת סיכונים
לעיתים רבות אנשים מקבלים מסרים של "הזדמנות של פעם בחיים", "עכשיו נעשה את המכה", "כאן טמון הכסף הגדול", "רק היום, מחר המחיר משתנה" ועוד. משפטים כאלה ודומים אחרים גורמים לאנשים לבצע פעולות לא רציונליות עם הכספים שלהם.
הם חושבים שנכנסו בהשקעה הטובה ביותר של חייהם, ולצערנו ולצערם, הם מגלים שנפלו בקריסה כלכלית לעקיצה, תרמית או שתחזיות ההשקעה לא התממשה - מה שהיה חלום - הופך בן רגע לחלום בלהות.
משפחות רבות נופלות על מקרים כאלה, חלקם מהסיבות שצויינו מעלה (חוסר אחריות, ביטחון עצמי גבוה או תאוות הכסף). צריך להיזהר שלא להתפתות לפני שבודקים כל השקעה והזדמנות עסקית.
יש להסתכל היטב על האותיות הקטנות, להבין את הסביבה העסקית, ההיתכנות הכלכלית. ללמוד את הסיכונים הכרוכים בהשקעה - עד כמה היא סולידית או ספקולטיבית, וכמובן את זהות המציע.
לעיתים קרובות, כאשר משפחות נופלות לתוך השקעה בעלת סיכון גבוה ונופלות - האנשים הקרובים אליהם ביותר, משפחה וחברים, מבקשים לנתק מגע, ולא מוכנים לתת יד ולסייע.
נראה שיש לנו ללמוד מנדב ואביהוא על מה לא לעשות, אך גם מאהרון מה כן לעשות - לא לנתק מגע. לעצור רגע ולחשוב איך פועלים. להבין שקרה דבר לאדם יקר, ושצריך לסייע להם ככל שניתן.
הסיוע יכול להיות למידה והפקת לקחים מאירוע כדי שלא יישנה. איך נכון לנהל את הכסף, ואף לסייע במה שאפשר. אם נלמד לסייע לחברים ומשפחה לפני הנפילות, להתבונן היטב ובעיניים מפוקחות על כל השקעה או הזדמנות - נוכל להציל את עצמנו ואת הסובבים אותנו.
לקיחת סיכון ללא חשבון - סופה יכול להיות קשה מנשוא. תפקידנו הוא להסתכל סביבנו, לחשוב בבהירות וברציונל ולקבל החלטות מושכלות.
לפנייה לכתב/ת 
