"נלחמים במיליוני אינטרסנטים להוזלת הדיור"
יו"ר מטה הדיור באוצר, אביגדור יצחקי, בכנס נדל"ן בת"א: "הגדלת היצע הדיור משמעותה הורדת מחירי הדירות - ורבים מנסים לעצור אותנו בכל דרך אפשרית. מחירים גבוהים אינם משבר - הם תוצאה"
"אנחנו נלחמים במיליוני אינטרסנטים - הגדלת היצע הדיור משמעותה הורדת מחירי הדירות, ויש רבים שמנסים לעצור אותנו בכל דרך אפשרית". כך אמר הבוקר (ג') יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, בכנס השנתי ה-5 לתכנון ובנייה של משרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' שנערך בתל-אביב.
כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן של ynet:
קוצר הפטור ממס שבח על מכירת דירות
אושר החוק להפשרת הקרקעות החקלאיות
זינוק חד ברכישת דירות: טבריה מובילה
יצחקי ציין כי "מחירים גבוהים אינם משבר - הם תוצאה. בכל שנה נוספים משקי בית שצריכים דירה, והמדינה יוצרת פחות מהביקוש. אין הצדקה לעליית המחירים חוץ מזה שיש חוסר". לדבריו, "זו לא בעיה של קרקעות ולא בעיה של תכנון. יש לנו מלאי תכנוני שממנו ניתן לחיות 10 שנים לפחות. יש לנו יחידות דיור שלא נבנות".
יצחקי הוסיף כי אחד החסמים לבנייה הוא מחסור בעובדים בענף. "הסינים לא רוצים לשלוח לנו עובדים - זו עובדה", טען, "פרסמנו קול קורא שבו הביעו עניין חברות בנייה ממדינות רבות, והתחלנו להשקיע במעברים לעובדים הפלסטינים כדי שיהיה להם קל יותר להיכנס לכאן. מלבד זאת יש כיום מצוקה מבחינת העיריות במתן היתרים ויש בעיה בסלילת כבישים. את כל אלה צריך לפתור".
גלנט: "הבעיה היא בביצוע"
שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, דיבר גם הוא בכנס. "רעיונות טובים, ניתוחים טובים והחלטות נכונות היו כאן לאורך שנים. הבעיה היא בביצוע", אמר, "אני רואה פה מציאות שבה אין ביצועים לאורך זמן. המצב שמצאנו כאשר נכנסנו לנושא הבינוי היה שמחירי הדיור עלו פי שניים. הדבר השני שגילינו הוא שרוב האוכלוסייה חיה בין חדרה לאשדוד. בנגב ובגליל חיים רק שליש מהאוכלוסייה. זה מייצר בעיה באשר למחירי הדירות וגם מהווה בעיה בחזון הציוני".
בהתייחסו להליכי הביורוקרטיה אמר כי "כאשר אתה מגיע לשכונה חדשה שאוכלסה, אתה יודע שתהליך התכנון החל לפני 15 שנה. בתוך הסבך הביורוקרטי ריכזנו את הסמכויות בידי שר האוצר. כל מה שקשור בתכנון, קרקע וכסף נמצא במקום אחד. הביצוע ברובו נמצא בידי משרד הבינוי והשיכון. הנושא השני שעסקנו בו הוא מחיר למשתכן. החלטנו להתמקד באוכלוסייה שאין לה. עד היום שיווקנו 27 אלף יחידות דיור, ועד סוף השנה יהיו כאן 70 אלף. אם מחיר דירה יורד ב-100 אלף שקל זה 7 מיליארד שקל שעברו מהמדינה לאזרח".
לדבריו, "במדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון מסייע בכ-150 מיליון שקל כהשתתפות בשכר דירה ל-130 אלף משפחות שאין להן יכולת. לצד הדבר הזה יש תהליך מתמשך של טיפול באוכלוסייה הזו. פעם היו 150 אלף דירות - היום אנחנו מחזיקים ב-60 אלף דירות. היכולת שלנו לעזור קטן. מצד שני, הצורך של אנשים בעזרה גדל".
הוא הוסיף כי "ישנן דירות שעומדות ריקות 20 שנה, ומשפחות שזקוקות לדירה. הדבר נובע מכך שהקריטריון לא מתאים לחלק מהמשפחות. אמרתי שאולי כדאי לשנות את הקריטריון. התוצאה היא שכתוצאה משינוי הקריטריון, כ-500 או 600 משפחות נכנסו לדירות, ורבים פינו דירות קטנות ועברו לדירות גדולות. אנחנו ניצור פרויקטים בעלי עדיפות לאומית שיתחילו ויסתיימו בתוך 4 שנים. אי אפשר לעבוד בקמעונאות. צריך לשנות את דפוס החשיבה".
נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, הגיב לדבריהם של גלנט ויצחקי והזהיר כי "מגבלת האשראי בענף הדיור הפכה לאיום מוחשי, ואם לא תטופל - 20 אלף יחידות דיור המתוכננות בשנה הקרובה לא ייבנו".
את הכנס פתח עו"ד איל מאמו, מנהל מחלקת התכנון והבנייה באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', שאמר כי "אני כלל לא בטוח שחסרות יחידות דיור. אני נתקל באלפי יחידות דיור מתוכננות, שחלקן החל להתממש. הבעיה היא שלא סוללים כבישים. הפתרון זה תחבורה ציבורית. הגידול באוכלוסייה הוא חצי מהגידול ברכישת מכוניות. כשקונים מכוניות צריך לסלול כבישים. הכבישים שלנו הם הצפופים בעולם".
עוד טען כי "לממשלה אין עניין להוריד את המכוניות על הכבישים, משום שהיא מרוויחה ממסים על קניית מכוניות ועל דלק. לא סוללים את הכבישים כי משרד התחבורה לא סולל מספיק כבישים כי גם הם לא יעזרו. כיום יש הרבה נתיבי תחבורה ציבורית, ומעט מאוד תחבורה ציבורית בפועל, ומי שנהנה מכך הן המכוניות הפרטיות ש'גונבות' את הנתיבים".
