נשיאת העליון נגד ביקורת הממשלה על בג"ץ: "דברים שלא מתאימים למדינה דמוקרטית"

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור(צילום: אלכס קולומויסקי)

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התייחסה הערב (יום ג') למתקפות של פוליטיקאים ושרים בממשלה על פסיקת בג"ץ בעניין מתווה הגז. "בימים אלה נשמעים קולות בוטים וקשים נגד בית המשפט העליון ושופטיו בעקבות פסק דין שניתן", אמרה נאור במהלך טקס חנוכת היכל בית משפט השלום בבית שמש, שבו נכחה שרת המשפטים איילת שקד. "הדברים היו בוטים הן בסגנון והן בתוכן. נשמעו דברים שלא ראוי היה להשמיעם. חלק מהדברים שנשמעו, גם מטעם גורמים ברשות המבצעת וברשות המחוקקת, אינם מתאימים למדינה יהודית ודמוקרטית המכבדת את שלטון החוק ואת עצמאות הרשות השופטת".

השופטת נאור הוסיפה ואמרה: "כפי שציינתי בהזדמנויות רבות, ביקורת עניינית על פסיקה היא לגיטימית, אך יש להצטער על כך שלחלק מהדברים ששמענו אין קשר לפסיקה וחלק מהדברים נאמרו אפילו בטרם נקרא פסק הדין, או אפילו תקצירו". נשיאת בית המשפט העליון הדגישה כי "בית המשפט ימשיך בדרכו בלא מורא ובלי משוא פנים".

שופטי בג"ץ ביטלו ביום ראשון את מתווה הגז שגיבשה המדינה מול חברות "דלק" ו"נובל אנרג'י", לאחר שפסלו את "פסקת היציבות", שהייתה תנאי הכרחי למתווה. פסקה זו קובעת שהממשלה מתחייבת לא לשנות את מתווה הגז - כולל שינויי חקיקה או יוזמות חקיקה. כלומר, היא אמורה הייתה לשמש הגנה מפני שינויים רגולטוריים בתחום המסים, ההגבלים העסקיים ומכסות הייצוא למשך עשר שנים.

ארבעה מבין חמשת שופטי ההרכב סברו שפסקת היציבות אינה חוקית, אך העניקו למדינה פרק זמן בן שנה שבו באפשרותה לפעול להסדרתה בחקיקה של סוגיית הגז הטבעי. בתום שנה מהיום, ואם לא תושג הסדרה כזו או אחרת, יבוטל מתווה הגז שנקבע.

(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין כתב בהחלטה כי הסוגיה הנבחנת היא גבולות סמכות הממשלה במשטר דמוקרטי: "פסקת היציבות בפרק זה במתווה, שבה מתחייבת הממשלה לעשור שנים שבהן לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתווה, נקבעה בחוסר סמכות - ודינה בטלות. היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המנהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות. אין זה מפתיע אפוא שככלל, מדינות ה-OECD אינן כוללות פסקת הקפאה בהתקשרויותיהן עם חברות האנרגיה".

החלטת בג"ץ גררה ביקורת קשה מצד ראש הממשלה וחברי הכנסת שתמכו במתווה. בנימין נתניהו הגדיר את הפסיקה "תמוהה" כשכתב בפייסבוק: "החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל. ישראל נתפסת מדינה עם התערבות משפטית מוגזמת שקשה לעשות בה עסקים. בוודאי שלאיש אין מה לחגוג על כך שהגז עלול להישאר במעמקי הים ושמאות מיליארדי שקלים לא יגיעו לאזרחי ישראל. נחפש דרכים אחרות להתגבר על הנזק הקשה שנגרם לכלכלת ישראל בעקבות פסיקה תמוהה זו".

שרת המשפטים איילת שקד אמרה בעקבות החלטת בג"ץ כי "ביטול סעיף היציבות מהווה התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה ופוגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל. לא ייתכן שלממשלה יש את האחריות לכלכלתה ושגשוגה של המדינה, אך היא נותרת ללא הסמכות הנדרשת לפעול. בלתי אפשרי לעבוד כך במדינה מתוקנת. על מי שנושא באחריות ומתן הדין והחשבון לקבל לידיו גם את הסמכות. בלית ברירה, צריך עכשיו לפעול במהירות. אני קוראת לשר גלנט, לשר כץ, ללפיד ולליברמן לגלות אחריות לאומית, להתאחד ולהעביר במהירות האפשרית את סעיף היציבות בחקיקה".

נתניהו. טען כי ההחלטה גרמה "נזק קשה לכלכלת ישראל"(צילום: מרק ישראל סלם)

שר האנרגיה יובל שטייניץ, שהיה בין מגבשי המתווה, אמר כי "מדובר בהחלטה אומללה. החלטה שהשלכותיה השליליות על פיתוח משק הגז, על הביטחון האנרגטי, על כלכלת ישראל, ועל אובדן ההכנסות למדינת ישראל ואזרחיה עלולות להיות קשות ביותר - ואולי אף בלתי הפיכות. לאחר שנים של עיכובים גיבשתי עם כניסתי לתפקיד את מתווה הגז למען אזרחי ישראל. העובדה ששישה חודשים לאחר אישור המתווה בממשלה בכנסת, וכמה שבועות לאחר התנעת התהליך לפיתוח לווייתן - בית המשפט העליון מחליט להחזיר אותנו לאחור היא בעיניי בלתי סבירה".

שטייניץ מחה על התערבות בג"ץ בסוגיה וטען כי היא "לא הייתה מתרחשת בדמוקרטיות מערביות אחרות במצב דומה. חשוב להדגיש שההחלטה מחייבת את מדינת ישראל להעניק לנובל אנרג'י 'מתנה', שאותה סירבנו לתת לה בעבר: שהכנסת תתחייב לנושא היציבות. למרות זאת, כולי תקווה שתימצא עדיין הדרך להציל את אוצרות הגז הטבעי שהתגלו, למען מדינת ישראל ואזרחיה. בימים הקרובים נצטרך לשקול את המשך דרכנו ופעולתנו בנושא".

ח"כ יואב קיש (הליכוד) אמר כי מדובר בהתערבות של הרשות השופטת בעבודת הרשות המבצעת. "זו מדינת חלם. העברת סעיף האי-התערבות הרגולטורית בכנסת משמעותו היא אחת - צעד אחד אחורה במאבקה של מדינת ישראל לעצמאות אנרגטית. במשא ומתן התעקשה הממשלה שלא לתת לחברות הגז יציבות בחקיקה, ועכשיו בג"ץ הפך לנציג של חברות הגז בדרישה זו", אמר. "כל פרויקט שדורש השקעות רבות מחייב יציבות. כך היה בפרויקט כביש 6 וכך בפרויקטים רבים אחרים, אך מעולם לא נדרש העניין לחקיקה. זהו תקדים גרוע שבג"צ דורש. מיליארדי שקלים שאמורים ללכת לקופת המדינה נמצאים כיום בסכנה".