הורים חושפים: השקרים שאנחנו מספרים לילדים שלנו

אנחנו מנסים לחנך את הילדים שלנו כמו שצריך, מלמדים אותם לומר תמיד את האמת ולא לעגל פינות אבל מה איתנו? חשבתם כמה פעמים יצאו לכם שקרים קטנים, רק כי זה היה מאוד נוח באותו רגע או שאתם מאלו שתמיד אומרים את האמת, גם במחיר של בכי ותגובות לא נעימות? לכבוד ה-1 באפריל ביקשנו מכמה אמהות שיגלו לנו על השקרים שלהן שמגיעים בעיקר כשנגמר היום או כשסתם אין כוח להתמודד, וגם ממנחת הורים שתאמר לנו אם אפשר מדי פעם לעגל פינות.

עוד בערוץ הורים:

בת 12: "פתחו נגדי קבוצה בווטסאפ"

הטעויות הגדולות של הורים בשינת ילדים

מהו הפרש הגילאים האידיאלי בין הילדים?

קרן דניאלי: "בהשכבות כשהבנות שלי אומרות 'אמא אנחנו צמאות. אנחנו ממש צריכות מים' (כמובן שרגע לפני שתו ואכלו) אני עונה להן - 'הברז הלך לישון. כבר נורא מאוחר, הוא לא מסוגל להוציא יותר מים. אפילו המקרר הלך לישון. הם יתעוררו בבוקר ויספקו לך כמה מים שאת רוצה'. בנוסף, כשהן רוצות ללכת לסבתא ולא מסתדר לי אני אומרת להם שסבתא בעבודה ותחזור מחר.  

התאומות נוגה ורוני - שוב אתן צמאות? צריך ללכת לישון(צילום: סטודיול'ה לצילום)

יש מצלמות בבית

לימור כץ: "פעם גיליתי שמישהו שבר לי את אחד מכלי האיפור שלי. שאלתי מי עשה את זה ואף אחד לא ענה, אז אמרתי שאבדוק במצלמות שמותקנות בבית אם לא יספרו לי את האמת. שניהם פרצו בבכי מהר מאוד אז הודיתי שסתם עבדתי עליהם. היו לי המון נקיפות מצפון בגלל זה. הם התייפחו על שקר המצלמות.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

"בנוסף, הילדים שלי מאוד בררניים באוכל. הם אוהבים לאכול, אבל מעדיפים כמובן מתוקים ופחמימות על פני אוכל בריא. אני עושה הכול כדי לשכנע אותם, כולל שקרים לבנים קטנים. פעם אמרתי לבן שלי שאם הוא לא יאכל ירקות, אז הוא לא יהיה גדול כמו אבא. לבת שלי אמרתי שהשוקולד די חריף ולא כדאי לה לטעום. בעניין אחר, כשהיא נהגה לסרב לחפוף ראש, אמרתי לה שאם היא לא תחפוף יהיו לה נמלים בשיער".

נירית צוק, מנכלית מגזין "עשר פלוס": בכל יום, כאשר הפיצי חוזר מהגן הוא מביא עמו ערימת ציורים, מראה לי אותם בגאווה ואני מתפעלת מכל ציור כפי הנדרש. כשאנחנו מגיעים הביתה, הוא שואל את השאלה הקבועה: "מה עושים עם הציורים שלי?", "שומרים אותם", אני עונה ומיד בוחרת ציור אחד ותולה אותו על המקרר לתפארת מדינת ישראל.

למחרת בבוקר, כשהפיצי נמצא בגן, אני זורקת את הציורים לפח (להגנתי יאמר כי מדובר בילד שלישי, ועם כל הרצון הטוב יש גבול כמה ציורים אפשר לשמור). אגב, השבוע הפיצי תפש אותי בקלקלתי. "מי זרק את הציורים שלי לפח?", הוא שאל אותי מזועזע, "אה.. העוזרת", גמגמתי. הוא כל כך נפגע שמאז המקרה הזה הקציתי לעניין מגירה מיוחדת, ובינתיים אני שומרת בה את כל הציורים, בינתיים".

ליאת הבדלה: "לבת שלי נפלה שן, אח שלה אמר לה שתשכח מפיית שיניים. אני התעקשתי שיש ושזו לא אני. הילדה ישנה שבוע עם השן מתחת לכרית וחיכתה להפתעה כי לא הסכימה לגלות לי מה היא ביקשה מהפיה. בסוף, אחרי שבוע החלפתי את המצעים והשן נעלמה. בנוסף, אמרתי לילדים שאסור לאכול פסטה בלי כלום כי זה יהפוך לגוש בבטן ויעשה להם כאבי בטן, לכן חייבים להרטיב עם רוטב".

ליאת רותם מלמד: "כשהילדים היו קטנים והיינו עוברים ליד גן שעשועים היינו מספרים להם שהוא הלך לישון, כשלא היה לנו זמן או כוח לעצור. הם היו קונים את זה בכל פעם מחדש עד שגדלו".

ליאת רותם מלמד ובתה מיה - דווקא נעים לראות גן סגור

מרינה קיגל: "כשאיתי היה קטן, יצא לי כמה פעמים לעבוד עליו (היום זה כבר הרבה יותר קשה, בזכות חוש ההומור שפיתח בעצמו). כשהיה בן 3-4, ערב חורפי אחד מאד רציתי שיילך לישון מוקדם. היה לנו שעון מחוגים גדול בסלון, השעה הייתה שש בערב, חושך בחוץ, העברתי את המחוגים קדימה לשעה שמונה בערב (לפני כן דאגתי להסתיר את השעון הדיגיטלי של ממיר הכבלים ושעון המיקרוגל מילא מאופס אצלנו תמיד). אמרתי לו - 'זהו, מאוחר, הגיע זמן ללכת לישון, כבר שמונה בערב'. לא יודעת איך זה קרה, הוא קצת רטן, אבל השתכנע והלך להתכונן לשינה".

מרינה קיגל ובנה איתי - עכשיו כבר אי אפשר לעבוד עליו

ליעד בנק: "כשהייתי בת שלוש הייתה לי חתולה לבנה מהממת שקראו לה טלי. יום אחד היא נעלמה וההורים שלי סיפרו שהיא לא אהבה את זה שאבא שלי עשה לי אמבטיה ולכן ברחה ולא חזרה. ימים שלמים חיפשתי אותה בגינה וקראתי לה בתקווה שתחזור. בשנה שעברה הייתי בהריון והרופאה אמרה לי להתרחק מחתולים כדי לא להדבק במשהו שעובר דרך הצואה שלהם (דיי ידוע בהריון מסתבר). שיתפתי את אמא שלי בנושא ואז היא אמרה לי: 'ברור, גם לי אמרו את זה כשהייתי בהריון עם דור (אח שלי). בגלל זה אז מסרנו את טלי!'. וכך 28 שנים אחר כך גיליתי שמסרו את החתולה שלי והיא לא ברחה".

ליעד והחתולה שנעלמה

שרון צדיק: "כשהבת הגדולה שלי הייתה בערך בגיל שנתיים וחצי וניסתה למרוח את ההשכבה היא ביקשה אוכל. כאמא פולניה היה לי קשה לסרב אך למדתי שזה סתם משחק עבורה ולא צורך אמיתי של רעב, ולכן הומצא הקונספט 'המטבח סגור'. כן כן כמו של מסעדה. וכל ערב בהשכבה הייתי אומרת לה שהמטבח סגור והיא האמינה. עם אחותה הקטנה זה כבר פחות עבד".

שקר קטן יכול להזיק?

"אחד הדברים שהכי מטרידים הורים זה שהילד שלהם משקר, שם הם לא מוכנים לעשות הנחות. אבל איך באמת מגדלים ילד שלא משקר? פשוט מאוד, לא משקרים וגם לא שקרים קטנים (אם זה קשה לכם, קחו בחשבון שזה קשה גם להם)", אומרת גליה אלכסנדר, מנחת הורים בכירה. "ילד לומד לשקר כשהוא שומע את ההורה שלו אומר בכניסה לספארי שהוא בן שנתיים וחצי כשהוא כבר מזמן בן ארבע או כשההורה אומר בטלפון שהם כבר בדרך למרות שהם עוד בבית.

"שלא לדבר על שקרים שמופנים ישירות לילדים, לפעמים זה מרגיש להורים בסדר כי זה על הגבול הדק בין לשקר לילד או להפחיד/לאיים על מנת שיעשה מה שאנחנו רוצים. לא באמת צריך ללכת כי סוגרים את הים ובכל המסעדות יש קינוח גם למי שלא סיים הכל מהצלחת. הילדים חכמים, מבינים עניין יותר ממה שנדמה לנו ובעיקר לומדים מהמודל ההורי, הם צופים בנו ומפנימים.

"לעיתים השקר של ההורה הוא כלי להניע את הילד מבלי לייצר תסכול או להתמודד עם הצבת הגבול, זה לא אני שלא מרשה עוד ממתק אלא פשוט נגמרו כל הממתקים בחנות. זה אולי יעבוד כשהילד קטן אבל מה בהמשך? הורים צריכים להתמודד עם הצבת הגבול ולהיות מוכנים להכיל את התסכול של הילד, כן, זה יותר קשה מלשקר שקר אחד קטן ולסגור עניין.

כולנו מעגלים פינות, לא צריך להיות צדיק יותר מהאפיפיור אלא שכהורים אנחנו רק צריכים לזכור שהמודל שלנו הוא הכלי החינוכי החזק ביותר".