מדינה באופסייד / מליניאק ברביעי

כשהתחלתי לפרשן בתוכניות כלכלה גיליתי שהכלכלה והספורט דומים, ומדורי הכלכלה הם בעצם מדורי ספורט, רק בכלכלה. חלק מהדמויות מופיעות פה ושם, כולם מנסים לעבוד על כולם, הגדולים מרוויחים סכומים מטורפים, ומאכער מטדי יכול לסדר לכם תמורת 5,000 שקל פגישה עם מנכ"ל משרד התחבורה, שהוא במקרה גם יו"ר איגוד שופטי הכדורגל. אז הנה כמה כללי זהב בניהול:

כשאין מטרות, הכל בסדר. התנהלות הספורט היא למעשה השתקפות של ההתנהלות העסקית והפוליטית. סימפטומים דומים, מחלות דומות. ניהול נשען על שלוש רגליים: תכנון, ביצוע ובקרה. כשלמדינה אין מטרות, אף אחד לא יודע אם ניצחנו או הפסדנו במלחמה. גם ב"צוק איתן" שיחקנו על "תוצאה טובה", ויש שרואים גם בהפסד לקרואטיה 2:0 "תוצאה לא רעה". צה"ל, כמו נבחרת ישראל, "הגיע למצבים" ועמד נכון במגרש. 5 קילומטר מהגבול.

זו תוצאה טובה? ברוזוביץ' חוגג מול ישראל(צילום: רויטרס)

לא דוחים למחר, מה שאפשר לדחות למחרתיים. סוף-סוף התכנסה ועדת האיתור למאמן נבחרת ישראל. מדינת ישראל כבר חודשים בלי ממונה על הגבלים עסקיים. נבחרת ישראל שיחקה נגד קרואטיה בלי מאמן. ועדת הקישוט הוקמה לכסות על חוסר המושג של היו"ר עופר עיני, שכמו שר החקלאות, לא מתמצא בתחום עליו הוא אחראי. הוועדה התכנסה רק עכשיו, מאותה סיבה שתקציב המדינה מאושר תמיד ביום האחרון בחמש לפנות בוקר. במשרד התחבורה גילו פתאום ש-150 אלף ילדים בני 12 טסים על אופניים חשמליים בלי קסדה, ודורסים מדי שנה מאות אנשים על מדרכות, וברשות מקרקעי ישראל מתחילים לתכנן אלפי דירות, אחרי שמחיריהן כבר הכפילו את עצמם.

כשאין בקרה אפשר לחפף

כללי המשחק בהזמנה. לכל קבוצת כדורסל מותר להחליף שמונה זרים. מי צריך כל כך הרבה זרים? מכבי ת"א צריכה להחליף אותם שוב ושוב, כדי להופיע בכבוד ביורוליג. למרות שהחליפו השנה שמונה זרים, הם עפו מהיורוליג ליורוקאפ ומשם הביתה. מזלם שהבטיחו את מקומם ביורוליג, בדיוק כשהפועל ירושלים מראה סימני התעוררות. צירוף מקרים.

זוכרים אותו? מי צריך כל כך הרבה זרים? מילסאפ(צילום: עוז מועלם)

כשאין בקרה לא צריך גם תכנון. שחקני מכבי נתניה לא מקבלים משכורות, כי הבקרה התקציבית התרשלה בבדיקת הבטוחות של אלי שגב. תגידו שזה הבלגן הרגיל בכדורגל, אבל החברה לישראל לא שילמה תמלוגים מהרווחים שהפיקה מים המלח, וגולן טלקום לא הקים את התשתיות שהתחייב, ואיש לא התריע.

כשאין בקרה אפשר לחפף בביצוע, וגם התכנון מיותר. בכסף הרבה יותר גדול מהכדורגל, בונים סוף-סוף רכבת מהירה לירושלים. היו מכרזים, והמנהרה נסדקת ומתפוררת. אור סיטי נדלן חברה מכובדת, משרדים בעזריאלי. מאות מסכנים מסרו לענבל אור את חסכונותיהם, ואם יזכו לראות דירה היא תעלה להם מאות אלפי שקלים מעל לתכנון. לא מזכיר לכם את הבריכה בווינגייט או האצטדיון בחיפה? בסוף מסתדרים. לוקחים עשרות מיליונים מסמי עופר, ומזקקים עבורו את האווירה במפרץ.

גם איתו הסתדרו בסוף. סמי עופר(צילום: עוז מועלם)

מדברים הרבה, עושים מעט

דברו הרבה, שלא ירגישו שאתם לא עושים כלום. נוחתת במשרד הספורט שרה חדשה, שרצתה בכלל תיק אחר. לא מבינה בספורט, לא לוקחת לעצמה אפילו שבוע ללמוד את החומר, ויורה לכל עבר. שום אסון לא קרה עדיין מהתלהמות שנועדה לקושש כמה קולות בפריימריז. אמנם לילדים אין מגרשי אימונים, והמאמנים שלהם מרוויחים 2,000 שקל לחודש, אבל יש אור בקצה המנהרה. מביאים את פרננדו היירו לכמה חודשים תמורת רבע מיליון יורו. היירו יכול להביא תועלת בתנאי שישהה בישראל שנה ויעבוד עם מאמנים ומנהלים. משה כחלון לא פראייר שיממן למירי רגב את הגחמות, שהיא תתהדר בתמונות עם הכוכב הספרדי. כחלון סגר את השיבר, כמו ששר הביטחון פסק לשרת הספורט עונש רדיוס מגלגל"צ.

מי ששידך למירי רגב את היירו היה חיים רביבו, שגם לוחש לעופר עיני מי יהיה מאמן נבחרת ישראל. תמיד יש מישהו שלוחש, ועדיף כבר רביבו על שרה נתניהו. אז למה שרביבו לא יהיה כבר יו"ר ההתאחדות? או שאולי שווה ללמוד איך בוחרים מאמן לאומי ממדינות מפגרות כמו גרמניה וצרפת?

שידך את היירו לרגב. רביבו(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של חיים רביבו)

שכחו מסדרי עדיפויות, שרק יאלצו אתכם לעבוד מסודר. פעם אמרו שאין כדורגל בגלל שאין מתקנים. היום המתקנים חלום, הכדורגל עדיין בלהה. בלומפילד יוגדל ל-30 אלף מקומות, ומי ישחק שם בעוד שנתיים? בני-יהודה. מיץ' גולדהאר מחפש קרקע להקמת אצטדיון, והפועל ת"א הולכת על פרויקט מגלומני בבת-ים. העירייה תממן חלק, הפועל ת"א תגייס כמה מאות מיליונים, וקרן המתקנים תשלים ל-800 מיליון. רגע, הפועל ת"א זו לא הקבוצה שהלינה החודש שכר של כמה מאות אלפי שקלים לעובדים ולשחקנים? אמיר כבירי יגייס תורמים של מאות מיליונים לאצטדיון בבת-ים, וקרן המתקנים תממן שני אצטדיונים של 30 אלף מושבים במרחק כמה דקות נסיעה זה מזה. מי אמר שאין כסף לספורט?

ומה עם סעיף יציבות?

אל תוותרו על סעיף יציבות - אם נובל אנרג'י הייתה מגלה גז ברוסיה, האם הייתה דורשת גם מפוטין סעיף בחוזה, שמבטיח שתנאי ההסכם לא ישתנו אפילו אם הממשלה תתחלף? אין צורך, הסכם עם פוטין סגור בטון. בישראל הממשלה מתחלפת בכל שנתיים וחצי, ואז "מע"מ אפס" מתחלף ב"מחיר למשתכן", שר החינוך נפתלי בנט מבטל את הרפורמות של קודמו שי פירון, והרב ליצמן זורק לפח את רפורמת ביטוחי הבריאות של יעל גרמן.

כסף לאצטדיון יש. ומה עם משכורות? כבירי(צילום: ראובן שוורץ)

לא רק נובל אנרג'י, גם שחקני מכבי נתניה חייבים לדרוש סעיף יציבות מראשת העיר, מרים פיירברג, כי מי יודע מה יקרה בקדנציה הבאה. ועומר אצילי חייב לתבוע סעיף יציבות בהרכב, כי אלי טביב נוטה להפוך באמצע החוזה מבעל בית חביב לסוחר סוסים, משבית מאימונים שחקן בריא בטענה שהוא פצוע, ומעמיד אותו לדין משמעתי כי איחר 13 דקות לרופא.

וגם מאמני הכדורגל והכדורסל חייבים סעיף יציבות בחוזים, ובעלי הקבוצות צריכים להבטיח יציבות בתמיכות העירייה, ותראו מה קורה לדגן יבזורי, שלא הכניס סעיף יציבות בחוזה שלו במכבי ת"א. אז מה אתם מתפלאים שנובל אנרג'י לא קיבלה סעיף יציבות במתווה הגז, יש שופטים בירושלים, ומי כמוהם יודע שהמדינה באופסייד.