הבג"ץ והבדיקה המשטרתית: תסבוכות דרעי
במערכת הפוליטית עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות בנוגע לבדיקה המשטרתית בעניינו של שר הפנים. ברקע: הכרעת בג"ץ בסוגיית מינויו לשר הפנים
החזיתות הנלוות לפרשה החדשה שנקשרה בשמו של יו"ר ש"ס: בבוקר שאחרי הדיווח שלפיו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אישר למשטרה לפתוח בבדיקה בעניינים הקשורים לשר הפנים אריה דרעי - בדיקה שעלולה להשפיע גם על הקואליציה. במקביל אמור בג"ץ לקבל הכרעה בעתירה שהוגשה נגד מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים.
בהנחה שהליך הבדיקה יהיה ארוך או לחלופין תתגבש תשתית ראייתית ותחל חקירה משטרתית בנושא, דרעי יצטרך להחליט אם הוא ממשיך בתפקידו. כיום אין עליו חובה להתפטר גם אם תיפתח חקירה משטרתית. הוא יכול לבחור אם להשעות את עצמו מתפקידו כשר ולשמש חבר כנסת בלבד.
בסביבתו של דרעי הדגישו הבוקר כי האופציה של השעיה מתפקיד לצורך טיפול בענייניו אינה עומדת על הפרק. "הוא בכלל לא מבין על מה מדובר, אין שום סיבה לזה", אמרו בקרבתו של שר הפנים. מקורביו ציינו בהקשר זה כי "יש חרושת שמועות שאף אחד לא יודע מה מידת אמינותן, אבל ממה שמגיע אלינו חלקן כבר נבדקו בעבר והיוו בסיס לתחקירים שלבסוף לא העלו דבר".
דרעי עצמו פרסם בחשבון הטוויטר שלו כי פנה ביוזמתו בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום על שמו, והבהיר כי הוא יענה לכל שאלה שיידרש להשיב עליה במסגרת הליך הבדיקה. עם זאת, במערכת הפוליטית מעריכים כי כל התפתחות בעניינו של דרעי תוכל להשפיע על מצבה של הקואליציה. במפלגתו של דרעי, ש"ס, בחרו הבוקר לשמור על שתיקה.
העתירה: דרעי חזר לזירה שבה ביצע עבירות
במקביל מתמודד כאמור דרעי עם חזית נוספת. בחודשים הקרובים אמור בג"ץ להכריע אם לאפשר לו להישאר בתפקידו כשר הפנים. בעתירה נגד המינוי נטען כי לא סביר להחזיר אותו לזירה שבה הוא ביצע בעבר עבירות שוחד.
באוגוסט האחרון דחה בג"ץ בעתירה נוספת לגבי כהונתו של אריה דרעי כשר הכלכלה. "דרעי הורשע ב'תיק האישי' בקבלת שוחד, בקבלת דבר במרמה ובמרמה והפרת אמונים, וכן הורשע בהפרת אמונים גם ב'תיק הציבורי'. עבירות אלה בוצעו על ידי דרעי בזיקה ישירה לתפקידים הציבוריים שמילא באותה עת ובהם תפקיד שר הפנים, והן עבירות מובהקות של שחיתות שלטונית המטילות על איש הציבור החוטא בהן כתם מוסרי כבד", כתבה אז השופטת אסתר חיות בפסק הדין.
עם זאת, בג"ץ קבע כי חלפו 13 שנים מאז שדרעי סיים לרצות את עונשו. "האמת צריכה להיאמר, האיזון הנדרש במקרה דנן בין השיקולים הנוגדים הוא מורכב ואיננו נטול קשיים", ציינה השופטת חיות. "ניתן אף לומר כי מינויו של דרעי לתפקיד שר מצוי על גבול מתחם הסבירות, אך בהינתן מכלול השיקולים שעליהם עמדנו בפירוט לעיל ובהינתן שיקול הדעת הרחב
המסור לראש הממשלה בעניינים אלה, לא מצאנו עילה להתערב בו".
בינואר השנה עתרה התנועה לאיכות השלטון נגד הממשלה על מינויו של דרעי בפעם השנייה. התנועה טענה כי יש לבטל את מינויו של דרעי למשרד הפנים לנוכח העובדה שהוא הורשע בשוחד בעודו מכהן כשר הפנים. התנועה טענה כי מדובר בחוסר סבירות קיצוני.
פרקליטות המדינה הגיבה לעתירה וטענה כי אמנם עולים קשיים ממינויו של דרעי למשרד הפנים, אולם ברגע שבית המשפט העליון אישר את מינויו לתפקיד שר בעתירה הקודמת אין מניעה חוקית לאשר גם הפעם את מינויו לתפקיד. התגובה גילתה גם מחלוקת בין פרקליט המדינה, שי ניצן, ובין היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין. ניצן התנגד למינויו של דרעי לתפקיד אך וינשטיין סבר שאין מניעה חוקית ואישר את המינוי.
בנובמבר האחרון התפטר דרעי מתפקיד שר הכלכלה ברקע סוגיית מתווה הגז ואי רצונו לחתום על עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים. בשל התפטרותו הוא מונה לתפקיד שר הפנים. בית המשפט העליון קיים דיון בעתירה לפני כחודש וצפוי כאמור לקבל החלטה אם לאשר את מינויו של דרעי לתפקיד או לקבוע שמדובר במינוי פסול.
לפנייה לכתב/ת 
